אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשנאבקים על תקציב הביטחון בסוף יעלון מנצח

כשנאבקים על תקציב הביטחון בסוף יעלון מנצח

לראשונה הצביעה אתמול ועדת חוץ וביטחון נגד תקציב משרד הביטחון ל־2016, לא כי רוצים לקצץ אותו — אלא כי כולם רוצים להגדיל אותו. גם פקידי האוצר יודעים שצה”ל יקבל את מבוקשו

04.11.2015, 08:40 | רוני זינגר ועמרי מילמן

פקידי משרד האוצר מתנגדים להגדלת תקציב הביטחון מעבר לסכום הנקוב בתקציב המדינה ל־2015–2016, שעומד על 56 מיליארד שקל. אך למעשה, הקרב הזה מיותר. זאת משום שראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הבטיח שתקציב הביטחון יגדל, ואתמול הונחה אחת מאבני הפינה שיאפשרו זאת.

חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת הצביעו נגד אישור תקציב 2016 של משרד הביטחון בברכתו של השר משה יעלון, שרוצה להגדיל את תקציב המערכת.

זו הפעם הראשונה שבה ועדת חוץ וביטחון לא מאשרת את תקציב הביטחון. לאור מצב חסר תקדים זה התקיימו אתמול דיונים משפטיים בלשכה המשפטית של הכנסת. ההצבעה של הוועדה נגד התקציב מאיימת על אישור תקציב המדינה כולו, שכן מחר אמורה ועדת הכספים להצביע על תקציב המדינה אך מסתמן כי לא תעשה זאת (ראו הרחבה במסגרת).

"אילו אישרנו תקציב שאינו מאפשר מענה ראוי לאתגרי הביטחון היינו מגלים חוסר אחריות", אמר יו"ר ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי לאחר ההצבעה אתמול. חמישה חברי הוועדה הצביעו נגד התקציב ואילו היחיד שתמך היה ח"כ אורן חזן, שמנהל מאבק תקשורתי ממושך מול שר הביטחון. חזן מסר כי הצבעתו אינה קשורה ליחסיו עם יעלון.

יעלון הגיע לדיון בוועדה אתמול וביקש לא לאשר את התקציב בהיקפו הנוכחי. "לצערי התקציב הנוכחי לא מאפשר למערכת הביטחון ולצה"ל להתקיים, לפעול ולתת מענה לצרכים הביטחוניים של המדינה. לכן אמליץ לוועדה לא לאשר את התקציב ולהמתין להשלמתו כפי שראש הממשלה התחייב", אמר יעלון בפתח הדיון.

 

סוף לשיטת השקשוקה

ועדת חוץ וביטחון קיימה עד כה 12 דיונים בנושא תקציב הביטחון, אך כולם נסבו על התקציב הנוכחי כפי שהוא מוצע בתקציב המדינה, וזאת בשעה שנתניהו כבר הודיע כי סכום זה אינו סופי וכי מערכת הביטחון תזכה בתוספת תקציבית.

משרד הביטחון דורש להגדיל את תקציבו לפחות ל־61 מיליארד שקל. במשרד הביטחון ישנם כאלה הדורשים להגדיל את התקציב ל־64 מיליארד שקל. עדיין לא ברור כמה תוספת תינתן בסופו של דבר, אך היא צפויה לעמוד על הטווח שבין שני המספרים האלו.

גורם במערכת הביטחון הסביר כי הדרישה של המערכת לאישור התוספת כעת תביא לסיום עידן השקשוקה. כלומר, היא תשים קץ להגעתם של נציגי צה"ל אל הכנסת, כפי שקורה מדי שנה, בבקשה להגדלה תקציבית בגין סיבות שונות ובהן איומים ביטחוניים. אותו גורם טוען שכך יוכשרו הכספים הנוספים שממילא ניתנים למערכת הביטחון מדי שנה, והיא מצדה תוכל לעבוד בצורה ודאית יותר לאור התקציב, "במקום לעבוד מהיד אל הפה".

טענת מערכת הביטחון היא כי תקציב של 56 מיליארד שקל אינו מספיק לכסות את כל ההוצאות שנכפות על מערכת הביטחון בידי הממשלה.

שר האוצר משה כחלון. ייתן עוד כסף, צילום: עומר מסינגר שר האוצר משה כחלון. ייתן עוד כסף | צילום: עומר מסינגר שר האוצר משה כחלון. ייתן עוד כסף, צילום: עומר מסינגר

 

מוקד החיכוך: לוקר

 

סלע המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון נעוץ בהתעקשות משרד הביטחון לא להחיל על עצמו את המלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שהמליצה על התייעלות בצה"ל. זאת בטענה שהתוכנית הרב־שנתית שהוכנה בצה"ל — תר"ש גדעון — חופפת להמלצות ועדת לוקר בחלק מסעיפיה.

במשרד האוצר מתעקשים בשלב זה לא לוותר על הרפורמות המשמעותיות שהציע דו"ח לוקר. לדברי גורמים באוצר, ההמלצות החשובות והחיוניות ביותר של לוקר הודרו מתוכנית ההתייעלות הרב־שנתית של צה"ל.

הרפורמות הרלבנטיות ביותר לדעת האוצר הן הגברת השקיפות על תקציב הביטחון, המרת פנסיות הגישור במענקים חד־פעמיים, צמצום ההטבות והחמרת הקריטריונים לזכאות לטיפול באגף השיקום ועוד.

משרד הביטחון מתנגד נחרצות לכך וטוען כי תקציבו שקוף יותר משל המשרדים האחרים. בסוגיות אחרות כמו הקדמת גיל הפרישה מ־47 ל־42 הוא דווקא תומך. גורמים במשרד הביטחון אמרו כי למרות כל זאת יש בסיס לקיום משא ומתן.

נכון לעכשיו הכדור נמצא בידיו של נתניהו. במשרד רה"מ מתקיימת כרגע עבודת מטה בנושא ובמסגרתה מתנהלים דיונים עם שני המשרדים, אך היא טרם הגיעה לסיומה ולכן אין החלטות ממשיות — לפחות לא ברמה הפורמלית.

חבר האופוזיציה ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד וחבר ועדת חוץ וביטחון, אמר אתמול: "תהליך אישורו של תקציב הביטחון השנה הוא חרפה שלטונית חסרת תקדים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות