העולם? אינו מספיק

לא משנה כמה כסף ירשת וכמה מקומות עבודה יצרת, באולם קולנוע בלי כיסאות מסומנים תמצא את עצמך נוהג כאחד האדם. הפתגם הזה התגשם מול עיניי בראשון בערב ביס פלאנט, בעת אירוע השקת השעון החדש בסדרת ג'יימס בונד של מותג שעוני היוקרה אומגה, שלווה בהקרנה מיוחדת של הסרט "ספקטר" לבכירי ענף הקמעונאות הישראלי.

לאירוע הגיעו סלבס מדרגות יוקרה שונות, כמשה דץ וצביקה הדר, שהסתובבו בין הנוכחים ולגמו וודקה מרטיני. אני העדפתי להתמקד בפנינה רוזנבלום, שערב יום הולדתה ה־61 גילתה את עולם ההייטק וקרנות ההון סיכון. "זה ממש מלהיב אותי כמו ילדה קטנה", אמרה לי, "בימים הקרובים אשיק את הסטארט־אפ שלי ביחד עם חיים הורביץ מטבע. ולשאלתך, זה לא יהיה קשור לעולם התמרוקים או לעסקי השידוכים שבהם עסקתי עד עכשיו. זה עוד הולך לשנות את העולם". אפשר להיות ציניקנים ולא לפרגן לרוזנבלום, אבל אני אוהב אותה. לא משנה מה, היא תמיד תמציא את עצמה מחדש.

הורביץ עצמו הגיע להקרנה עם אשתו נאם, שתפתח בקרוב מסעדת גורמה תאילנדית. שאלתי אותו אם הוא קרא ב"מוסף כלכליסט" את הראיון עם המנכ"ל לשעבר ג'רמי לוין. "תשמע, ג'רמי הוא בחור טוב ואדם מוכשר, אך הוא לא ממש הסתדר באופיו עם יו"ר החברה, אז כשיש מצבים כאלה צריך לדעת להיפרד. והנה, אחרי שהוא עזב החברה הגיעה לשיאים חדשים עם הרכישות החדשות". שאלתי אותו מה הוא חושב על ניסיון ההשתלטות של חברת התרופות מיילן על חברת התרופות הגנריות פריגו. הוא אמר כי רכישה כזאת תהיה בשורה נוראית למדינת ישראל.

"מיילן תפטר עובדים ישראלים ותעביר את המשרות לעולם השלישי", הורביץ אמר. סיפרתי לו שגם לטבע יש מפעלים רבים בעולם השלישי, ובמקרה יצא לי לראות את אחד הגדולים שבהם בגואה. "כן, זה ברור, אבל שם מייצרים בעיקר חומרי גלם", ענה, "הליבה שלנו כאן. אין מה להשוות".

את יו"ר קבוצת הייבוא סקאל, חיים סקאל, פגשתי כשידיו עמוסות פופקורן ושתייה. "תסלח לי, אין לי ממש זמן אני חייב לרוץ לתפוס מקום", אמר, "וחוץ מזה אנחנו בתקופה קשה בכל עסקי הקמעונאות. הרי אתה יודע שאנחנו הראשונים להיפגע מאז שהתחילה אינתיפאדת הדקירות. אנשים פשוט התרגלו לא לצאת מהבית". הסכמתי.

אבי לוי, מנכ"ל קניוני עופר, חלק איתי את דעותיו על המצב העגום. אבל לא של ענף הקמעונאות אלא של אליעזר פישמן. "זה הגיע למצב הזה כי הבנקים האמינו בו. בכל פעם שפישמן נפל הוא חזר בגדול ושילם את כל החובות שלו. זה אדם עם הרבה קרדיט, אך מדובר באדם שגם אוהב להמר, לקחת סיכונים. הוא אכל אותה עם הלירה הטורקית ולא הצליח להתאושש. הבנקים, מבחינתם, הם גופים שצריכים לקחת סיכון".

בכניסה לאולם החלפתי כמה מילים עם הפרסומאי ומשקיע הנדל"ן מודי כידון, בעלה של העיתונאית שרון כידון ויו"ר קרן אלטו. בשבוע שעבר נתקלתי בו באירוע אחר, אז אמר לי: "בגלל המחאה החברתית שוק הפרסום חטף מכה שהוא עדיין לא התאושש ממנה. ולא רק שוק הפרסום, כל המשק הישראלי נמצא בנסיגה מאז". הפעם כידון היה ממוקד הרבה יותר. "אתה צריך ללכת לעשות שיעורי בית על כל מה שקשור בעסקי הנדל"ן שלי, ואז להבין איפה באמת אני מרוויח. את רוב עסקיי אני עושה היום בארצות הברית", אמר ושעט פנימה.

בהיותי אדם שוחר שלום, לא נשאר עבורי כיסא פנוי באולם, למעט מושב יחיד במקום לא אטרקטיבי בשורה הראשונה. מובילי המשק לקחו הכל. אלא שבכיסא לידי מצאתי את ישי גולן, מי שנחשב כיום לשחקן הישראלי המוכשר ביותר בטלוויזיה. אני לא יודע אם היתה זו הסמיכות לגולן או שמא דווקא קרבת היתר למסך הקולנוע הבוהק והתזזיתי, אבל באותו ערב חטפתי סחרחורת שעדיין לא התאוששתי ממנה.