מוסלמי בין יהודים

"התחלנו כמעט כל בוקר בחזרות עם פיגוע, ועברנו לעבודה על מחזה שעוסק במוסלמים, יהודים, פוליטיקה והיחס ביניהם. כשהמצב בחוץ מתחבר לחומר, נוצר משהו מעניין מאוד", מספר הבמאי כפיר אזולאי על החזרות למחזה "כבוד אבוד", שיעלה הערב בבכורה ישראלית בתיאטרון הקאמרי.

"יש במחזה משפט שאומר 'את הפיגוע הגדול הבא יבצע אדם לבן שמחזיק נשק שאסור שיהיה לו'. לפני חודשיים תהיתי מי בכלל יבין פה את עניין חוקי אחזקת נשק, ואז ראש עיריית ירושלים ניר ברקת אמר 'תוציאו כלי נשק ותחזיקו עליכם'. פתאום משהו השתנה והמשפט קיבל משמעות אחרת. דברים התאימו את עצמם".

מעצבן את כולם

"כבוד אבוד" של המחזאי והשחקן הפקיסטני־אמריקאי איאד אקטאר עלה ב־2013 בברודווי, זכה להצלחה גדולה ולתשבחות וזיכה את המחזאי בפרסי ה"פוליצר" וה"אובי". המחזה (תרגום: קובי מידן) פורש את סיפורו של אמיר קפור (עמוס תמם), עורך דין מוסלמי פקיסטני מצליח שעובד בפירמה יהודית ברובה בניו יורק, ונשוי באושר לאמילי (שרה פון שוורצה), ציירת שמתמקדת באמנות אסלאמית. רגע לפני שהוא עומד להפוך לשותף במשרד, חלה תפנית בעלילה והיא מובילה לקריסה.

"זה סיפור על אדם שמאמין שהוא צריך להסתיר את זהותו בחברה הלבנה השלטת בארצות הברית כדי שיוכל להתקדם", אומר אזולאי. "ההצגה הזאת מעניינת כי היא מרגיזה. זה המחזאי, וזו האישיות שלו. הוא מעצבן את כולם — מוסלמים, נוצרים, שחורים ויהודים, חושף את חולשותיהם, את הנטייה לגזענות, את ההשתייכות השורשית למקום מסוים ואת הקושי לצאת מהתבנית שאיתה גדלת, למרות שלפעמים אתה נורא רוצה. אבל זה קודם כל סיפור דרמטי ואנושי מאוד של אהבה ובגידה".

התאמת את המחזה לישראל?

"לא, זה לגמרי ממוקם בניו יורק. אפילו בנימין נתניהו באמת מוזכר במחזה המקורי".

בנוגע לקובי מידן

כשבישרו לאקטאר שההצגה תעלה בישראל, הוא נתן את ברכתו והודיע שיגיע לצפות בה. כמו הגיבור, גם אקטאר עצמו נקרע בין שני העולמות - המוסלמי והאמריקאי. "רוב המחזה הוא ארוחת ערב שנערכת בביתם של הקפורים עם זוג חברים - גבר יהודי ואישה אפרו־אמריקאית (מיכה סלקטר ורות אסרסאי). אקטאר מספר שכתב את המחזה בהשראת ארוחת ערב דומה שנכח בה, שבה הותיר אנשים המומים מדבריו על האסלאם ועל ליברליות מזויפת", אומר אזולאי.

גם אסון התאומים, שאירע כעשר שנים לפני המחזה, משפיע על היחסים בין הדמויות. "החברה האמריקנית עדיין מדממת מהאסון הזה. כשאייזיק היהודי שואל את חברו המוסלמי 'מה הרגשת כשנפלו מגדלי התאומים?', זה אחד הרגעים החזקים בהצגה", אומר אזולאי.

זה המחזה הראשון שקובי מידן מתרגם.

"המחזה מתעסק בנושאים כמו אמנות, פוליטיקה ואקטואליה, ולקובי יש את הידע הכללי הרחב הזה. במובן מסוים הוא חלק מהמילייה התרבותי של המחזה, והיה יכול להיות דמות בו למרות שאני לא מאחל לו את זה", צוחק אזולאי.

אזולאי (38), שביים גם את "אלקטרה" בקאמרי ואת "נורה" בתיאטרון באר שבע, נשוי ואב לשניים, הוא אחד הבמאים העסוקים בתיאטרון כיום. עבודתו הבאה היא בימוי המחזה הטרגי "חתונת הדמים" מאת לורקה בבאר שבע. "אני אוהב מאוד מחזות שיש בהם עיוורון של הדמות הראשית, התרסקות של אדם שחותר לקראת מטרה, בטוח שאוטוטו מגיע אליה, ולא רואה איך הכל סביבו קורס", הוא אומר. "ב'כבוד אבוד' יש גם תוספת של אקטואליה והחיבור לישראל ומרוויחים מזה המון. זה מחזה טרי מאוד וזה כוחו".