הרוכשים הצביעו ברגליים

הכול התחיל בחזון. חלומו הגדול של דוד בן גוריון היה להפריח את הנגב השומם, אך מאז קום המדינה ועד שנות האלפיים נחשב אזור זה לספר פריפריאלי, ולא רק מבחינה גיאוגרפית אלא גם כזה שמביט מלמטה אל מרכז הארץ מבחינה חברתית, תעסוקתית, נדל"נית ועוד. גם הטבות המס המוענקות לפריפריה שעלו למרכז הכותרות בשבוע האחרון הם מבחינת "כוסות רוח למת" עבור הפריפריה במידה ולא מגבים אותן במימוש תוכניות פיתוח אמיתיות בנגב או בגליל.

השינוי החל בתחילת שנות ה-90. בעקבות קליטת גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, הבינה הממשלה שאין לה תוכניות קליטה ראויות ובשל כך תוכננו בתחילת העשור שתי תוכניות חדשות לפיזור האוכלוסייה בארץ – תמ"א 31 ותמ"א 35.

בעקבות אישור תוכניות אלה נוצרה מדיניות תכנונית חדשה שהתייחסה לפיתוח הנגב כמטרופולין שליבו - באר שבע. מאז, הפכה באר שבע בקונספט התכנוני, לעיר מחוז ושירותים שממתינה בסבלנות שהפריפריה הכפרית בסביבתה תדביק את קצב הפיתוח שלה. עם השנים התגברה בעיר תנופת הבנייה - קניונים ומרכזיים מסחריים גדולים התרוממו מעל פני האדמה ובמקביל קמו שכונות חדשות ומרכז העיר התחדש גם הוא.

עדיין, התכנון הלאומי במסגרת תמ"א 31 ותמ"א 35 הקדיש תשומת לב רבה מידי לליבה, לתל אביב ובנותיה, תוך שהוא בועט בחזון ובציונות ומפקיר את הפריפריה, פרט לבאר שבע. לכן, במקום להפנות תקציבי פיתוח גבוהים יותר ולקדם את תוכניות הנדל"ן והתעסוקה לנגב ובפרט בערי הלוויין של בירתו, במהלך 20 השנים האחרונות, הושקעו רוב המשאבים בפיתוח נדל"ני מסיבי של המרכז. נבנו בו שכונות ענק בפרברי הערים וגורדי שחקים (במושגים ים תיכוניים) במרכזן.

עלייה קיצונית במחירי הנדל"ן

מדיניות זו היא שגרמה דבר ראשון לעלייה הקיצונית במחירי הנדל"ן למגורים - מעל 80% בעשור השנים האחרון. בנוסף, מנעה המדיניות את מטרתה העיקרית של תמ"א 31 ותמ"א 35 - פיזור האוכלוסייה, כלומר הבאתה לפריפריה. עם זאת, בשל חשיבותו הגיאו-פוליטית, זכה הנגב לתוכניות פיתוח איכותיות שאמנם התמהמהו עשור אחד יותר מידי, אך בשנתיים האחרונות אנו רואים כי הן עומדות בפני מימוש.

הנגב הפך למרכז המדע והמחקר הישראלי עם אכלוס קריית המחקר הגרעיני של ישראל, ועתיד להיות בשנים הקרובות המרכז העיקרי של צה"ל בו יתרכזו בסיסיו המובילים, ביניהם: קריית התקשוב, עיר הבה"דים, השלישות ובסיסי המודיעין. צפי הגידול בפעילות הכלכלית בנגב על פי המרכז לפיתוח הנגב והגליל, יעמוד על בין 1.4 ל-1.7 מיליארד שקל. הנגב יאכלס גם פארק הייטק חדש בשטח של כ-93 דונם העתיד להפוך לעמק הסיליקון הישראלי.

המספרים האלה לא נעלמו מעיניהם של הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור בבאר שבע. עיר שבזכות מדיניות התכנון הממשלתית רשמה כאמור נסיקה במחירי הדירות, הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית. כאשר מחירי הדירות עשויים להגיע לפער של כחצי מיליון שקל בין דירת 4 חדרים במרכז באר שבע לדירת 5 חדרים בירוחם, החלו אותם זוגות צעירים ומשפרי דיור, באופן טבעי, ללטוש עיניהם לעבר ירוחם השכנה.

הרוכשים הצביעו ברגליים - על פי נתוני הלמ"ס עזבו את באר שבע בשנת 2013 כמעט חמישה אנשים על כל אלף במאזן הכללי של ההגירה החיובית מול השלילית ואני צופה שההגירה לכיוון ערים כירוחם או דימונה תגדל. ירוחם אמנם נחשבה בעבר לעיירת פיתוח אך היום היא ושכנותיה נהנות מתדמית משופרת בשל תנופת הפיתוח השוטפת את כל הנגב, בירוחם לבדה, מתוכננות להיבנות כ-4,000 דירות חדשות בשנים הקרובות.

רק לאחרונה בסיור שערך באזור הדרום, אמר שר הבינוי יואב גלנט כי הוא צופה שבתוך דור יישבו את הנגב עוד כמיליון בני אדם. משקיעי הנדל"ן שמגיבים בדרך כלל ראשונים כבר עושים זאת - מדיווח של משרד האוצר עולה כי ירוחם הייתה ב-2014 העיר הפופולארית ביותר בקרב משקיעים כאשר 55% מכלל הדירות שנרכשו בה היו להשקעה ואני מאמין שהבאים בתור הם הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור שכבר מגיעים לישוב המתחדש. האם סוף סוף יתגשם חזונו של דוד בן גוריון?!

הכותב הוא מבעלי קבוצת כתב ויו"ר ועדת המיסוי בהתאחדות בוני הארץ