אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפשר לחזור לחגוג צילום: רוני רוזנפלד

אפשר לחזור לחגוג

השכר המופרך שיקבל גיל שרון והעסקה המפוקפקת שהעלימה את גולן טלקום הם סימן לרגרסיה ולרוח טייקונית שנושבת מהממשלה. בקרוב יוגש לנו החשבון

08.11.2015, 18:10 | אמיר זיו
שלושה אירועים, לכאורה נטולי קשר מובהק ביניהם, התרחשו בשבוע שעבר בתוך 36 שעות: דסק"ש חשפה תנאי שכר מעוררי תדהמה של המנכ"ל הנכנס גיל שרון; סלקום דיווחה על רכישת המתחרה גולן טלקום בסכום בלתי הגיוני; ושופרסל דיווחה על רווח רבעוני צנוע, ובצדו הקצאת אופציות למנכ"ל איציק אברכהן.

המשותף הגלוי הוא שמדובר בשלוש חברות מקבוצת אי.די.בי. רגע קודם לכן עוד התבוננו באי.די.בי במידת רחמים, כשהיא מלקקת את פצעי הסדר החוב ומאבקי השליטה בה. והנה, תוך 36 שעות, משלישי בערב עד חמישי בבוקר, התחוור לנו שמדובר בלביאה רבת־און שחוזרת לטרוף.

המשותף הסמוי והמטריד יותר הוא ששלושת האירועים הם אינדיקציה נוספת לרגרסיה שמתרחשת לנגד עינינו. מנהלים שוב משולים לבני אלים ששווים כל הון, חברות ותיקות מסלקות מהדרך יריבות צעירות, והתחרות הקמעונאית הולכת ומידרדרת. כל זה קורה גם הודות לרפיסות שלטונית, שלא לומר עידוד מופגן. החשבון, כרגיל, יישלח אלינו בקרוב.

ניתוק מהמציאות

 

נתעכב רגע על המספרים: חבילת השכר שמקבל גיל שרון היא חתיכת יציקה מנותקת מהמציאות. מלאכת מחשבת עשויה שתי וערב של שכר, ובונוסים, ונתח מניות בשלוש חברות שונות, וכיסויי הוצאות, והחזרים וטוארג. 200 אלף שקל בחודש ברוטו ועוד 200 אלף שקל בחודש בונוס ועוד 43 מיליון שקל במניות — כסף ביד, אפילו לא אופציות. 14 מיליון שקל בשנה. זה שכר שנולד משילוב בין בעל שליטה שחולם על מנהל שיוכל להוריד לו את הירח, ושל מנהל שבטוח שהירח קטן עליו, כי השמש... אתם יודעים.

גיל שרון, צילום: אוראל כהן גיל שרון | צילום: אוראל כהן גיל שרון, צילום: אוראל כהן

הסכום שמשלמת סלקום על גולן טלקום, 1.2 מיליארד שקל, אינו מחובר למציאות העסקית. הוא אינו מבוסס על השווי האמיתי של גולן טלקום ואינו משקף מכפיל הגיוני על הרווח הזעום שלה, שגם הוא הושג לאחר ששמטה את התחייבויות ההשקעה שלה בתשתית. הוא גם אינו משקף את הפוטנציאל לסלקום כתוצאה מצירוף מנויי גולן לשורותיה. הסכום המופרז ששילמה סלקום משקף רובו ככולו את הזינוק הצפוי ברווחיה בזכות סילוק המתחרה המעצבן מהשוק. 1.2 מיליארד שקל תמורת הכחדת הנודניק שבגללו נאלצה להוריד מחירים.

החבילה של 1.8 מיליון אופציות שיוקצו לאיציק אברכהן דווקא מחוברת למציאות, אבל רק מצד אחד שלה. ברבעון החולף הצליחה שופרסל להשיג רווח נקי של 47 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. נחמד, ובהחלט מלמד על התעשתות ניהולית. אברכהן אכן עובד קשה ומצליח ליצב את החברה, בשכר שנמוך מהסעיף הראשון בהסכם של שרון. אלא שהרווח הזה, חייבים לשים לב, הגיע מבלי ששופרסל השיגה בינתיים גידול בהכנסות. וה"אין גידול" הזה התרחש בתקופה שבה רשת מגה המתחרה מרוסקת, נתח השוק שלה הולך וקטן, מדפיה ריקים בחלק מהזמן, סניפים שלה נמכרים וכושר התחרות שלה מתאייד. לכן אופציות שביעות הרצון שחולקו לאברכהן הן אינדיקציה לכך שבשופרסל מעריכים שיוכלו לחזור להיות שחקן דומיננטי. אם לא בזכות עצמם, אז משום שהשוק יהיה הרבה פחות תחרותי.

כך נראית רגרסיה. סלקום קונה את המתחרה והורגת את התחרות בשוק התקשורת, שופרסל חוזרת לשלוט בשוק הקמעונאי בזכות התרסקות מתחרה דומיננטית, והמנכ"לים חוזרים להרוויח שכר מופרך. ההשלכות יהיו זינוק בחשבון הסלולר, התייקרות זוחלת של הסל בסופרמרקט, והתבוננות חוזרת, בעיניים כלות, בשכר הפנטסטי של מנהלי החברות בתחומים הללו. מי שחיפש אישוש נוסף לכך ששנות הפוסט־מחאה נעלמות לטובת חזרת עידן הטייקונים, השבוע החולף סיפק לו כמה וכמה. ומי מתאימה לסמן את העידן הישן יותר מאי.די.בי, ששבה להתנהל כאילו נוחי דנקנר הצעיר עוד יושב מאחורי השולחן בקומה ה־44 בעזריאלי המשולש.

רוח המפקד נושבת הפוך

 

לא במקרה התפנית הזאת מתרחשת כעת. כבר כמה זמן, מאז הבחירות ליתר דיוק, הממשלה והעומד בראשה אינם מתרגשים עוד מהעניין המיושן הזה של יוקר המחיה. תחת הזחיחות השלטונית הנוכחית, יוקר המחיה זה כל כך 2011.

האינדיקציה הברורה ביותר לכך היתה ההתעקשות הבלתי מתפשרת על אישור מתווה הגז שגיבשה הממשלה ככתבו וכלשונו, ייקוב הדין את ההר, חרף כל ההתנגדויות וניסיונות התיקון והשיפור והביקורת מצד גורמי מקצוע. ההתעקשות הזאת הכשירה כל תעלול פוליטי, מינהלי ובירוקרטי, אינספור ספינים וכיפוף החוק למקסימום, ששיאו התפטרות שר הכלכלה והסמכת נתניהו להשתמש לראשונה בהיסטוריה בסעיף 52 לחוק ההגבלים. ההתעקשות הזאת, כמו גם הנכונות לוויתורים לעידן עופר בעניין תמלוגי כיל שנקבעו ואושרו בששינסקי 2, סימנו לבעלי ההון שהרוח בצמרת שינתה כיוון.

איציק אברכהן, צילום: נמרוד גליקמן איציק אברכהן | צילום: נמרוד גליקמן איציק אברכהן, צילום: נמרוד גליקמן

כך, כשסלקום קונה את המתחרה, זה גם מפני שהיא מבינה שהיא אינה צריכה לחשוש מדי מהרגולטור. הרי נתניהו עצמו כשר התקשורת חיסל, ביוזמתו, את התחרות בתקשורת הקווית לטובת שימור הכוח של בזק ושאול אלוביץ'. כעת תור סלקום לקבל ליטרת בשר משלה. הממונה על הגבלים יתערב? אופס, אין כזה כרגע, וסביר להניח שזה שייבחר יהיה למוּד לקח. שר האוצר יתערב? הרי הרפורמה בסלולר היא מקור גאוותו. בואו נאמר שלא ניפול מהרגליים אם אמירותיו הנחרצות יישארו בגדר מס שפתיים, לפני נסיגה בהיעדר סמכות. ואפשר להיות בטוחים שהמתחרות בשוק הסלולר לא ירוצו לבג"ץ. כולן מזהות את הפוטנציאל.

וכששופרסל חוזרת לחלק אופציות, זה מפני שגם היא זיהתה את עליבות יישומו של חוק המזון, ואת חיסול רפורמת הקורנפלקס בטרם נולדה, ואת גדודי הלוביסטים שמבקעים בקלות כמעט כל חוק צרכני שמנסים לחוקק, שרידיו המאוסים של השלטון הקודם שהתגלגלו שלא בטובת ראש הממשלה לקדנציה הזאת. סל המזון איננו עוד קרדום פוליטי לחצוב בו, התחרות צפויה להיחלש, אפשר לנשום לרווחה.

וכשדסק"ש חוזרת לשלם משכורות פסיכיות, ועוד למנהל שלא מזמן ניהל קרב אלים וכושל לריסוק ועדי העובדים בחברה שלו, זה מפני שגם שם זיהו את השינוי ברוח המפקד. האמירות מהסוג שנאמר על ידי שר האוצר הקודם יאיר לפיד בגנות שכר מופרז אינן נשמעות עוד מפיו של מחליפו, או מפיו של כל רגולטור אחר. באווירה הזאת, חברות כמו מליסרון ומטריקס לא חוששות לצפצף על התנגדות בעלי המניות ולאשר שכר עתק למנהליהן. ובאי.די.בי לא חוששים להטביע את גיל שרון בכסף. צניעות איננה עוד ערך, להפך. אפשר לחזור לחגוג.  

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
רוצים להתעצבן עוד קצת - הם גם מארגנים קומבינת הקלות במאסר לפוליטיקאים
תזכיר חוק: לאפשר לשופטים לחרוג ממתחם העונש הקבוע לעבירה בחוק ולהקל בעונש בהתקיים נסיבות אישיות חריגות "חוק לופוליאנסקי ופואד": הסוף לשליחת חולים וקשישים לשנים ארוכות בכלא? שש שנות המאסר שהוטלו על ראש עיירית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בגין הרשעתו בשוחד ולמרות היותו חולה סרטן, כמו גם העמדתו לדין של השר לשעבר בן-אליעזר, בן ה-79 המטופל בדיאליזה - עוררו את הבעייתיות בחוק העונשין הקיים, הכובל את השופט למתחם ענישה מסוים בגין כל עבירה * השרה שקד והיועמ"ש מקדמים תיקון לחוק שיאפשר לביהמ"ש לחרוג ממתחם העונש ההולם הקבוע לכל עבירה בחוק, בין היתר, בהתקיים נסיבות אישיות חריגות, כגון מחלה קשה או גיל מבוגר / חן מענית 1/11/15
חיים  |  08.11.15