"ב-2016 נאשר את המדיניות הימית של מדינת ישראל"

"המים הטריטוראליים מהווים 16% משטחה של מדינת ישראל ולכן יש להתייחס אל המרחב הימי בראייה רחבה. ב-2012 מינהל התכנון זיהה את המרחב הזה. התחלנו לתכנן ואנחנו נמצאים בהליך מתקדם. הסביבה הימית היא יחודית ודורשת התמודדות בתנאים של אי ודאות. לאור השינויים שמתרחשים בו, הטכנולוגיות המתחדשות והעברת התשתיות גרמו לנו להבין שאנחנו נדרשים לחשיבה יצירתית שלא נדרשנו לה עד כה. מסמך המדיניות שנביא לאישור הממשלה יהיה חדשני וגמיש. הדרישות של הפיתוח והשימושים שצפויים גם בשנים הקרובות מקבלות משנה תוקף", כך לדברי רונית מזר מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי, מינהל התכנון, משרד האוצר.

מזר התייחסה למצב הקיים מול התכנון העתידי, "יש לא מעט שימושים ופעילויות שמאושרים כבר היום, אם ניקח נתיבי תעבורה ימית, נפט וגז ואינטרסים שונים נוספים מנוהלים על ידי גופים שונים. לישראל גבולות ימיים עם מספר מדינות וכרגע יש לנו הסכמים רק עם הגבול עם קפריסין ויתר הגבולות הימיים עדיין בדיונים. החשיבות בתכנון נובעת מלחצי פיתוח ושימושים שונים שעולים בשנים האחרונות והנושא נמצא בדעת הקהל העולמית ולכן החלטנו לטפל בכך. האיחוד האירופי יצר שותפות עם כל מדינות האגן הדרומי של הים התיכון ואנחנו מחויבים לסטנדרטים האלה. צריך לזכור שגם לפני 2012 הייתה פעילות בשטחים הללו, היו מסמכים כמו חוק החופים והנושא לא התחיל בריק".

לגבי התוכנית שמתגבשת אמרה מזר, "הנושא מכיל 3 נושאים ההסדרה התכנונית, ניהול אינטגרטיבי ומרכז ימי לאומי. בתחילת התהליך הגדרנו 2 ועדות היגוי אחת בינמשרדית ואחת שכוללת גם ארגוני מחקר וגופים נוספים. בסוף החודש יוגש החלק הראשון של המסמך למועצה הארצית ואנחנו שואפים שהוא יאושר כבר במהלך 2016. יש לא מעט בעלי עניין בחופי ישראל וזימנו את כולם שמענו מה החזון שלהם והצרכים שלהם וזה היווה חלק א' והבסיס של העבודה. הקמנו את המרכז למידע ימי לאומי בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה משרד התשתיות, וגם האיחוד האירופי רואה חשיבות בשקיפות נתונים בכל הקשור לים התיכון והסביבה הימית. בסוף כל המידע שמוחזק על ידי כל הגופים יתקבל בלחיצת כפתור אחת".

עוד אמרה מזר, כי "מסמך המדיניות מורכב ממספר עקרונות תכנוניים אחת היא האסטרטגיה הכלכלית שמעודדת את האפשרויות הכלכליות של כל אחת מהמדינות ומנגד שמירה על הסביבה הטבעית ושתיהן ישתלבו ויקבלו ביטוי. היוזמה האירופית לעידוד צמיחה כחולה הינה מדיניות אסטרטגית שאומרת לעודד כמה נושאים עיקריים ובהם: הפקת מינרלים, ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית, תיירות ימית, ועוד. מסמך המדיניות חולק ל-2 שלבים שלב איסוף המידע וכעת שלב התכנון. אנחנו צריכים להגדיר את התובנות ולהתקדם לשלב ב' של התווית עקרונות מדיניות של הסדרה וניהול".

מזר ציינה כי הם יצרו אטלס מפות שכולל התיחסות ל-200 נושאים במדינה כולל אנרגיה, גנים לאומיים, זיהום ים והיבטים רבים נוספים. "מיפינו גם את הקונפליקטים וההזדמנויות. תתפלאו לראות אחרי שישבנו עם גורמים סביבבתיים שיש הרבה נושאים שיוכלו להשתלב יחד. בנוסף לקחנו את השימושים הקיימים ואת העתידיים וניתחנו איזה שימושים יוכלו לחיות ביחד".