צילום: מוטי קמחי
"מניע כלכלי להגשת תביעה ייצוגית אינו סיבה לדחותה"
העליון ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לפרוס את עמדתו ביחס לתובענות ייצוגית. העמדה שהוגשה אתמול מציעה לאמץ פרשנות סלחנית למניעי התובע ובא כוחו, כל עוד יש להם "קייס"
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מפרט את עמדותיו העקרוניות ביחס לתביעות ייצוגיות במסמך שהגיש אתמול לבית המשפט העליון. לדבריו, מניע כלכלי של התובעים ושל באי כוחם ואף יצירה של עילה אישית מלאכותית - אין בהם כדי לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כל עוד מדובר בעילה משפטית מוצקה שעשויה לקדם את מטרות הקבוצה.
במשך הדיונים בעליון על ערעור בייצוגית בנושא השכרת רכב, שאל השופט אליקים רובינשטיין אם אופיין של הייצוגיות אינו עובר "שינוי תפיסה. במקום שזה (ההליך הייצוגי – זש"ל) יהפוך למכשיר חברתי, זה הופך להיות דרך לבניית תביעות ונושא כלכלי עסקי בשביל עורכי דין. אנו שוקלים אולי אפילו להרחיב הרכב... ייתכן שנצטרך לקבוע בנושא עמדה רחבת היקף וזה בוודאי ישליך על ראיית הערעור".
קראו עוד בכלכליסט
לבסוף אכן הוחלט להרחיב את ההרכב לשבעה שופטים, והיועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, באמצעות עו"ד יואב שחם מפרקליטות המדינה, הגיש לבית המשפט העליון מסמך ובו דעתו ביחס לשאלות העקרוניות שעלו בזמן הדיון, אף שביקש "לא להביע עמדה ביחס לתיקים הקונקרטיים".
העילה המשפטית המוצקה גוברת
האם יש פגם בכך שתובע ייצוגי ובא כוחו פועלים מתוך מניע כלכלי, והאם התנהלות יכולה להתפרש כחוסר תום לב המצדיק לדחות את הבקשה לאישור התובענה? על כך משיב היועץ כי "תובענה ייצוגית שהוגשה משיקולי גמול ושכר טרחה אינה צריכה להידחות רק מסיבה זו, כל עוד מדובר בתובענה ייצוגית ראויה בעלת עילה משפטית מוצקה שצפויה לקדם את האינטרסים של הקבוצה".
לשיטתו, על בית המשפט לוודא שקידום האינטרסים הכלכליים של התובע ושל בא כוחו אכן אינו בא על חשבון האינטרסים של הקבוצה, אך אם ההליך מתיישב עם מטרות הקבוצה, אין מקום לדחות בקשת אישור מבוססת מחמת המניע הכלכלי. "תמריצים כלכליים שמעניק החוק לתובע המייצג מקדמים את טובת הקבוצה ומביאים להגשת תובענות ראויות".
סוגיה נוספת שווינשטיין עוסק בה היא מה קורה כשעו"ד יוזם את התובענה הייצוגית ומציע אותה לתובע מייצג. האם יש בכך פגם והאם התנהלות כזו מצדיקה את דחיית הבקשה?, הוא שואל. ומשיב: גם אז אין סיבה לדחות את התובענה, כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקבוצה.
עם זאת, לפי עמדת היועץ, יש לשקול לתת עדיפות לתובענה שתוגש ממניעים ציבוריים־חברתיים במקרה שבו יתחרו כמה תובענות בעניין דומה.
ומה בנוגע להתנהלות חסרת תום לב של התובע המייצג או של בא כוחו? למשל, הגשה של כמה תובענות באותה סוגיה לבתי משפט שונים. גם כאן מבהיר וינשטיין שאם התובענה ראויה ומבוססת ודחייתה עלולה לפגוע באינטרסים של חברי הקבוצה — יש עדיפות לאישור התובענה.
"מובן", מוסיף וינשטיין, "שבתי המשפט יוכלו לתת ביטוי למורת רוחם מהתנהלות לא ראויה של המייצגים גם במסגרת הפסיקה של שכר הטרחה והגמול לתובע או אף בדרך של פסיקת הוצאות נגד התובע או בא כוחו במקרים המתאימים ובהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט".
עילה מלאכותית? כל מקרה לגופו
עמדתו של היועץ המשפטי נוגעת גם למקרים שבהם תובעים מייצגים יוצרים לעצמם עילה אישית מלאכותית במטרה להגיש את התובענה, למשל התקשרות בעסקה שכל מטרתה ליצור עילת תביעה. עם זאת, במקרים מסוימים יצירה מלאכותית של עילה אישית עלולה לחתור תחת קיומה של העילה האישית עצמה. למשל, לפי וינשטיין, בדרך כלל לא תוכל לעמוד עילת הטעייה אם היה התובע מודע לה עוד לפני שהתקשר בעסקה, וההתקשרות נעשתה רק לשם הגשת הייצוגית בעילה זו.
על כן, במקרים כאלה, יצירה מלאכותית של עילה אישית לשם הגשת תובענה ייצוגית אכן עשויה להביא לידי דחיית הבקשה על הסף מחמת היעדר עילה אישית, או להחלפת התובע המייצג. "מכל מקום", מסכם היועץ, "הדבר תלוי בנסיבות התיק הקונקרטי".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה