פייסבוק, למה את לא מטפלת בעמודי הניאו-נאצים בגרמניה?

פייסבוק לא יורדת מהכותרות - וזה בד"כ סימן רע לאנושות, משום שכמעט תמיד מדובר בפגיעה זו או אחרת במשתמשים. אתמול דיווחנו על כך שפייסבוק התחילה לחטוף קנס של רבע מיליון יורו בבלגיה, על כל יום בו תמשיך להפעיל כלים שמרגלים אחרי גולשים. היום מגיעות עוד חדשות רעות לרשת החברתית, הפעם מגרמניה - ובהקשר ניאו נאצי.

הגרסה האופטימית של ההיסטוריה אומרת שהנאציזם היתה מין סופה לא ברורה שבאה משום מקום, השתלטה על גרמניה, הרסה את אירופה ונעלמה באותה הפתאומיות. היסטוריונים ריאליים יותר סבורים שתנועות פרוטו-נאציות היו בגרמניה לפחות 50 שנה לפני שהיטלר התחיל לגדל שפם. הנאציזם הוא תופעה חברתית אמיתית, מהסוג שלא נעלם רק משום שהצבא האדום הניף דגל על הרייכסטאג - אלא רק יורד למחתרת. כשבשנות ה-60 צצו גילויי נאציזם בגרמניה המערבית, מיד הועברו שם חוקים נוקשים מאוד נגד הפצת תכני שנאה. אבל כמו שכתב ברכט, הכלבה שהמליטה את הגורים ההם שוב מיוחמת.

אנטישמים? לא אצלנו. קנצלרית גרמניה מרקל | צילום: אי פי איי

ואז נכנסה פייסבוק לתמונה. הרשת החברתית מאפשרת למיליוני מפיצי שנאה ברחבי העולם להגיע לקהל גדול בלי שום מחסומים. אם בשנות ה-70 היית צריך להגיע לאזורים הלא סימפטיים של המבורג, להכנס לחנות קטנה ומסריחה ולבקש בקול נמוך את העיתון של חומי המדים, היום צריך רק ללחוץ על הלייק הנכון. ויש הרבה מאוד מהם בפייסבוק: קבוצות של ניאו נאצים מכל סוג אפשרי.

למה פייסבוק לא עושה דבר? כי כל המודל הכלכלי שלה בנוי על עשיית כלום. אם היא תתחיל לנטר ברצינות את כל הספק-עבירות שמבצעים מיליארד וחצי משתמשיה, זה יעלה כסף. ופייסבוק לא רוצה להוציא כסף. אז כל זמן שלא מכריחים אותה, היא לא מטפלת במפיצי שנאה.

אבל בגרמניה, בניגוד לרפובליקות מסוימות במזרח התיכון, לוקחים את החוק ברצינות. וכך קרה שהמנהל של פייסבוק בגרמניה מצא את עצמו בחדר חקירות - וצריך להסביר למה הרשת החברתית לא נוקפת אצבע בעניין הפצת השנאה - דבר שמחויב בחוק הגרמני. בכלל, נראה שלאירופים נגמרה הסבלנות לשטיקים של צוקרברג. ככל הנראה שגם כלי זיהוי הפנים האוטומטי שהציגה פייסבוק השבוע לא יתקבל שם בברכה. נקווה שאנשי המחלקה המשפטית של פייסבוק הצטיידו במלאי קפה משובח; הם הולכים לעבוד שעות נוספות.

לפטופ קילר? הגזמת

טים קוק ניסה לאחרונה לשווק את טאבלט אייפד פרו - הגרסה המגודלת של מחשב הלוח - כאילו הוא התחליף הבא ללפטופ. האדם העוקצני היה שואל את קוק למה לעזאזל הוא עושה את זה, כשיש לו עסק משגשג למדי במחשבים בעצמו, משפחת המקבוק. כמו כל דבר בשנים האחרונות, גם פה אפל מעתיקה נוסחה שנראית לה מוצלחת. הפעם, למרבה המבוכה, היא מעתיקה ממיקרוסופט: האייפד פרו הוא הגרסה של אפל לסרפס RT - גרסה כושלת של טאבלט כושל.

אייפד פרו

אפילו מעריצי אפל המסורים ביותר יתקשו להתעלם מהדמיון בין המכשירים: לשניהם מערכת הפעלה רזה, מסך גדול ביחס לטאבלט, מקלדת נתיקה, עט חכם ויכולת עמידה משופעת על שולחן - כדי שלא תצטרכו להחזיק אותם כל הזמן ביד. הסרפס לא החליף את הלפטופ הסטנדרטי, בדיוק כפי שהנטבוק לא החליף אותו כמה שנים לפני כן.

אז למה הלפטופ עדיין איתנו? משום שהאלטרנטיבה פשוט לא טובה מספיק. מחשב נייד שנועד להיות כלי עבודה צריך להיות נוח וחזק מספיק לשם כך. התצורה הוותיקה של מסך ניצב המחובר למקלדת היא פשוט הטובה ביותר שהמציאה האנושות בינתיים.

האייפד פרו גם לא חזק מספק כדי להריץ יישומים ארגוניים שלפטופ בן שנתיים יריץ בקלות. למעשה, מדובר פה באייפד מגודל ותו לא - אשר גודלו אפילו גורע קצת מחוויית השימוש לה מצפים משתמשי האייפד. היתרון היחיד שלו על לפטופ בגודל דומה הוא מיתוגי. הוא כנראה יזכה להרבה רוכשים  - אפל יכולה גם למכור מזון חתולים, אם תשים עליו את הלוגו שלה - אבל לדחוק אחורה את המחשבים? עוד לא.

לפעמים זה פשוט קורס

אתר קיקסטארטר מאפשר ליזמים להגשים את החלום שלהם ולהשלים פיתוחי ושיווק מוצרים גם בלי להתחנף לאנשי הון סיכון למיניהם (שיכולים לדחות אותם כי המבטא לא מצא חן בעיניהם, למשל). העיקרון פשוט: הפרויקט שלך מגניב? גולשים ישקיעו בו סכום כסף כדי שהוא יצליח. אבל לפעמים, גם פרויקטים שמבצע הגיוס שלהם הצליח מתגלים ככישלון.

בימים אלה קורס בקולי קולות פרויקט zano של חברת Torquing Group הוולשית. היה זה מיזם לפיתוח רחפן זעיר וחמוד, שגייס 3.4 מיליון דולר - יותר מכל פרויקט קיקסטארטר אחר באירופה. החברה הבטיחה גדולות ונצורות לתורמים וטענה שהוא יוכל לשנות את פני התחום.

אז מסתבר שהחברה לא עומדת ביעדי הפרויקט, רוב התורמים לא קיבלו את המוצר, אלה שכן טוענים שהוא ממש לא עומד בציפיות ומנכ"ל החברה הודיע אתמול שהוא פורש. כנראה שהחברה הזו תיעלם בזמן הקרוב. כל הסיפור עורר גלי כעס ואכזבה בקרב הגולשים. אבקש להזכיר להם שככה זה - תמיד יהיו יותר מיזמים שייכשלו ממיזמים שיצליחו ומי ששם עליהם כסף צריך לזכור שהוא לוקח סיכון. בנוסף, חשוב לזכור שמיזמי חומרה למיניהם נוטים ליפול יותר ממיזמי תוכנה.על כל פנים, אל תוותרו על המיזמים בקיקסטארטר ודומיו - בלעדיהם, הרבה רעיונות טובים יישארו בגדר חלום של מישהו.  

קצרצרים

1. הקונגרס האמריקאי העביר אתמול (ג') את חוק התחרותיות בטיסות חלל מסחריות, שמיועד לדרבן תושבים של מדינה שגם כך צורכת המון אנרגיה להוציא הרבה מהאנרגיה הזו על זריקה של חפצים אל מעבר לאטמוספרה. איך עושים את זה? מודיעים לאנשי העסקים שיממנו את הטיסות הללו שכל מה שהם מוצאים שם שייך להם: כרו כפי יכולתכם - מתכות, גז, מים - הכל. למיטב הבנתי, זו הפעם הראשונה שבה מדינה מכריזה שיש לה זכויות על משהו שנמצא לא רק מחוץ לגבולותיה, אלא גם מחוץ לפלנטה. רק ההיסטוריה תאמר אם זה צעד גאוני או מטופש. לידיעת הקורא יצחק תשובה: שמעתי שיש הרבה גז בכוכב צדק. לך על זה.

אולי יש מאגרי גז במאדים?

2. משתמשי ווינדוס תומכים בהילארי קלינטון, משתמשי iOS בברני סנדרס: זו המסקנה של סקר שערכה חברה שבחנה את ההשתייכות הפוליטית של אמריקאים על פי מערכות ההפעלה שלהם. בקרב הדמוקרטים, 48% ממשתמשי ווינדוס תמכו בהילארי קלינטון בפריימריס, בעוד שרק 18.9% מהם תמכו בסנדרס. בקרב משתמשי iOS המגמה היתה הפוכה: 48.3% תומכים בסנדרס, ורק 27% תומכים בקלינטון. משתמשי אנדרואיד קרועים: שני המועמדים זכו לתמיכה זהה של 35.6%. הפריימריס עוד לא התחילו, וכבר חוזר על עצמו הדפוס של 2008: המאגניבים, בעיני עצמם על כל פנים, תומכים ביריב של קלינטון. את המחסום הזה היא לא שברה, וב-2008 הוא ריסק אותה. בינתיים, הרפובליקנים תומכים בטראמפ ללא הבדלי מערכות הפעלה.

3. לפני ארבע שנים חטף קוף מאינדונזיה מצלמה מהצלם דיוויד סלייטר. מיד לאחר מכן, הקוף השתמש במצלמה כדי לצלם את עצמו. כשסלייטר השתלט שוב על המצלמה, היה לו ממצא נדיר: סלפי של פרימאט, מקרה יוצא דופן שבו האבולוציה הולכת אחורה ומדביקה את אבותינו במחלה חברתית. סלייטר תובע כעת אנשים שהשתמשו ללא רשותו, כשהוא טוען לזכותו על הצילומים. העלילה מסתבכת, כי ארגון זכויות בעלי החיים PETA הגיש תביעת-נגד בטענה שהוא מייצג את הקוף ושזכויות היוצרים שייכות בעצם לו. אם זה לא היה מספיק סהרורי, הגיעה התגובה של השופט: הקוף שבשמו תובע PETA זכויות יוצרים הוא לא הקוף שמופיע בתמונה. עורך הדין של סלייטר, מצידו, כתב ש"העקרון של monkey see, monkey sue" איננו עקרון משפטי תקף.