אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השפעה שולית, אך סימן רע למשק צילום: יואב גלאי

השפעה שולית, אך סימן רע למשק

רוב המפעלים בגדה לא מייצאים כלל לאירופה, אך בעולם מושפעים מקריאות לחרם כללי מזה

12.11.2015, 08:54 | דני רובינשטיין

החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרי התנחלויות היא זריקת עידוד להחרמת תוצרת ישראל על פי דרישות תנועת החרם (הבי־די־אס), ולכן היא מסוכנת למשק הישראלי. במילים אחרות, זוהי החלטה פוליטית ממדרגה ראשונה, שגם אם חשיבותה הכלכלית שולית ביותר, לפי שעה, היא בבחינת צעד ראשון שעלול להיות קריטי לכלכלת ישראל כולה

.

הסיבה היא שאלף המפעלים הישראליים שהוקמו באזורי התעשייה ובהתנחלויות בגדה המערבית הם רובם ככולם מפעלים של תעשייה מסורתית (מידל ולואו־טק). אלה מפעלים שכמעט כל תוצרתם מיועדת לישראל ולא לאירופה. ישראל אינה מייצאת רהיטים, מוצרי מתכת ובנייה, טקסטיל ונעליים. ודאי שאין שום יצוא של מתקני האחסון, המכבסות והמוסכים שממלאים את אזורי התעשייה הישראליים בגדה.

מפעל טקסטיל באזור התעשייה ברקן, צילום: נמרוד גליקמן מפעל טקסטיל באזור התעשייה ברקן | צילום: נמרוד גליקמן מפעל טקסטיל באזור התעשייה ברקן, צילום: נמרוד גליקמן

על אף הדברים האלה יש להחלטה האירופית השפעות חשובות ביותר לעתיד המשק הישראלי. דעת הקהל הבינלאומית מושפעת מהבי־די־אס שדורשת להטיל חרם מלא על ישראל, ולא על ההתנחלויות בלבד. הציבור הרחב במדינות אירופה והמערב אינו מבחין כלל בהבדל בין תוצרת ישראלית בתחומי הקו הירוק ומעבר לו. במוצרים רבים, ובייחוד בתוצרת חקלאית, קשה להבחין בין מלפפון שגדל בחממות בבקעת הירדן או בחבל לכיש. הפלסטינים, בעזרת גורמים באירופה, ניסו לערוך רשימות של חברות שמייצאות תוצרת חקלאית מהגדה או מבקעת הירדן, אך לא הצליחו במשימה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות