בנק ישראל: הסכמי השכר אחראים לשליש מהעלייה בשכר עובדי המגזר הציבורי

הסכמי השכר במגזר הציבורי אחראים לכשליש מסך הגידול שנרשם בעשור וחצי האחרונים בשכרם הריאלי של העובדים במנהל הציבורי, ויש מתאם מושלם כמעט ביניהם לבין השינוי הכולל בשכר העובדים במגזר הציבורי. הסכמי השכר המשמעותיים במנהל הציבורי שנחתמו בתקופה זו היו בדרך כלל מה שנקרא בשפה המקצועית "פרו-מחזוריים": הם היו הסכמים מרחיבים כאשר הגירעון הממשלתי היה נמוך, והיו הדוקים כאשר הגירעון היה גבוה. עובדות אלה מתבררות ממחקר חדש של בנק ישראל שעוסק בהתפתחות השכר במגזר הציבורי ובקשרים בינו לבין השכר במגזר הפרטי. את המחקר ערך הכלכלן יובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שאבי

מהמחקר מתברר עוד כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי לבין התפתחותן במגזר הפרטי, וזאת למרות העובדה ששני המגזרים מתבססים על מנגנונים שונים כדי לקבוע את השכר. הסכמי השכר במגזר הציבורי הם אלה שחיזקו את הקשר קצר הטווח בין המשכורות במגזר ציבורי ובמגזר הפרטי. נמצא כי קיים מתאם של 0.95 בינם לבין השינוי הכולל בשכרם של העובדים במנהל הציבורי, ומתאם של 0.79 בינם לבין השינוי הכולל בשכרם של העובדים במגזר הפרטי. לעומת זאת, נמצא במחקר כי זחילת השכר במנהל הציבורי מתאפיינת בשונות נמוכה ולכן היא תורמת לייצוב מחזורי העסקים בישראל.

לדברי מחבר המחקר, הקשר ארוך הטווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי לבין התפתחותן במגזר הפרטי נובע מהעובדה ששני המגזרים מתחרים על אותה כמות מוגבלת של עובדים והון אנושי: שניהם מנסים למשוך אליהם את העובדים האיכותיים ולאחר מכן לשמר אותם אצלם. בנוסף לכך קיימים גורמים נוספים שקושרים בין תוואי השכר בשני המגזרים, כמו שכר המינימום, חברות ממשלתיות ששכר עובדיהן צמוד לשכר במגזר הציבורי ומס הכנסה שלילי.