פערי המחירים בין באר שבע לשכנותיה ממשיך להצטמצם

הכול התחיל בחזון. חלומו הגדול של דוד בן גוריון היה להפריח את הנגב השומם. אך מאז קום המדינה ועד שנות ה-2000 נחשב אזור זה לספר פריפריאלי, ולא רק מבחינה גיאוגרפית אלא גם כזה שמביט מלמטה אל מרכז הארץ מבחינה חברתית, תעסוקתית , נדל"נית ועוד. גם הטבות המס המוענקות לפריפריה שעלו למרכז הכותרות בשבוע האחרון הנם מבחינת "כוסות רוח למת" עבור הפריפריה במידה ולא מגבים אותן במימוש תכניות פיתוח אמיתיות בנגב או בגליל.

השינוי החל בתחילת שנות ה-90 . בעקבות קליטת גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, הבינה הממשלה שאין לה תכניות קליטה ראויות ובשל כך תוכננו בתחילת העשור שתי תכניות חדשות לפיזור האוכלוסייה בארץ – תמ"א 31 ותמ"א 35. בעקבות אישור תכניות אלה נוצרה מדיניות תכנונית חדשה שהתייחסה לפיתוח הנגב כמטרופולין שליבו- באר שבע. מאז, הפכה באר שבע בקונספט התכנוני, לעיר מחוז ושירותים שממתינה בסבלנות שהפריפריה הכפרית בסביבתה תדביק את קצב הפיתוח שלה. עם השנים התגברה בעיר תנופת הבנייה - קניונים ומרכזיים מסחריים גדולים התרוממו מעל פני האדמה ובמקביל קמו שכונות חדשות ומרכז העיר התחדש גם הוא .

עדיין, התכנון הלאומי במסגרת תמ"א 31 ותמ"א 35 הקדיש תשומת לב רבה מדי לליבה, לתל אביב ובנותיה, תוך שהוא בועט בחזון ובציונות ומפקיר את הפריפריה , פרט לבאר שבע. לכן, במקום להפנות תקציבי פיתוח גבוהים יותר ולקדם את תכניות הנדל"ן והתעסוקה לנגב ובפרט בערי הלווין של בירתו, במהלך 20 השנים האחרונות, הושקעו רוב המשאבים בפיתוח נדל"ני מסיבי של המרכז. נבנו בו שכונות ענק בפרברי הערים ומגדלי מגורים במרכזן .

מדיניות זו היא שגרמה ראשית לעלייה הקיצונית במחירי הנדל"ן למגורים - מעל 80% בעשר השנים האחרונות. בנוסף, מנעה המדיניות את מטרתה העיקרית של תמ"א 31 ותמ"א 35 והיא פיזור האוכלוסייה, כלומר הבאתה לפריפריה.

עם זאת, בשל חשיבותו הגיאו פוליטית, זכה הנגב לתכניות פיתוח איכותיות שאמנם התמהמהו עשור אחד יותר מידי, אך בשנתיים האחרונות אנו רואים כי הן עומדות בפני מימוש.

הנגב הפך למרכז המדע והמחקר הישראלי עם אכלוס קריית המחקר הגרעיני של ישראל, ועתיד להיות בשנים הקרובות המרכז העיקרי של צה"ל בו יתרכזו בסיסיו המובילים, ביניהם : קריית התקשוב, עיר הבה"דים, השלישות ובסיסי המודיעין. צפי הגידול בפעילות הכלכלית בנגב על פי המרכז לפיתוח הנגב והגליל, יעמוד על בין 1.4 ל-1.7 מיליארד שקל. הנגב יאכלס גם פארק הייטק חדש בשטח של כ- 93 דונם העתיד להפוך לעמק הסיליקון הישראלי.

המספרים האלה לא נעלמו מעיניהם של הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור בבאר שבע. עיר שבזכות מדיניות התכנון הממשלתית רשמה כאמור נסיקה במחירי הדירות, הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית. כאשר מחירי הדירות עשויים להגיע לפער של כחצי מיליון  שקל בין דירת 4 חדרים במרכז באר שבע לדירת 5 חדרים בירוחם, החלו אותם זוגות צעירים ומשפרי דיור, באופן טבעי ללטוש עיניהם לעבר ירוחם השכנה.

הרוכשים הצביעו ברגליים - על פי נתוני הלמ"ס עזבו את באר שבע בשנת 2013 כמעט חמישה אנשים על כל אלף במאזן הכללי של ההגירה החיובית מול השלילית ואני צופה שההגירה לכיוון ערים כירוחם או דימונה תגדל. ירוחם אמנם נחשבה בעבר לעיירת פיתוח אך היום היא ושכנותיה נהנות מתדמית משופרת בשל תנופת הפיתוח השוטפת את כל הנגב. בירוחם לבדה, מתוכננות להיבנות כ-4,000 דירות חדשות בשנים הקרובות .

רק לאחרונה בסיור שערך באזור הדרום, אמר שר הבינוי, האלוף במיל' יואב גלנט כי הוא צופה שבתוך דור יישבו את הנגב עוד כמיליון איש. משקיעי הנדל"ן שמגיבים בדרך כלל ראשונים כבר עושים זאת - מדיווח של משרד האוצר עולה כי ירוחם הייתה ב 2014 העיר הפופולארית ביותר בקרב משקיעים כאשר 55% מכלל הדירות שנרכשו בה היו להשקעה ואני מאמין שהבאים בתור הם הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור שכבר מגיעים לישוב המתחדש. האם סוף סוף יתגשם חזונו של דוד בן גוריון ?!

 

הכותב הוא יו"ר ועדת המיסוי בהתאחדות בוני הארץ ומנכ"ל משותף בחברת נאות אמיר