אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פוף, חד-קרן הקסם שלך פקע

דו"ח טכנולוגי

פוף, חד-קרן הקסם שלך פקע

ההנפקה במחיר נמוך של סקוור עשויה להצביע על קץ עידן חדי-הקרן, השיטה החדשה של פרסומות לרגל אחריך, פייסבוק מצנזרת אמירה בעד הפרדת דת ומדינה, והאם 2016 תהיה שנת הפרטיות

15.11.2015, 13:40 | יוסי גורביץ

רואים את הסוף?

בשנים האחרונות ראינו כמה הערכות שווי מופרכות לחלוטין לחברות הייטק שלא מייצרות שקל - אחד המקרים הבולטים היה הסירוב של סנאפצ'אט להירכש תמורת חמישה מיליארד דולר. עכשיו הגרזן מתחיל ליפול על עדר חדי-הקרן המנופחים, אבל משום מה הוא נופל דווקא על חברה שכן שווה משהו.

ג ג'ק דורסי, מנכ"ל סקוור (וטוויטר) | צילום: CNBC ג

סקוור היא חברה שמייצרת מוצר סביר לגמרי: קורא כרטיסי אשראי שמתחבר ישירות לסמארטפון. היא מאפשרת פתרון סליקה מהיר ויעיל לאנשים שיש להם עסק קטן או שהעסק שלהם נמצא בתנועה, כמו דוכני מזון. יש לה גם סוג של ארנק אלקטרוני, פלטפורמת תשלומים ומערכת לניהול חנויות. זאת חברה שקטה (יחסית) עם מוצר יעיל, הכנסות מרשימות והמון לקוחות בארצות הברית. עכשיו היא הולכת להנפקה ראשונית, והמחיר דווקא צונח.

מחר תצא סקוור לשוק, בהערכת שווי של ארבעה מיליארד דולר. נשמע סביר, אבל לפני כשנה החברה גייסה כספים לפי שש מיליארד. אז נכון, יש לא מעט בלגן לאור העובדה שג'ק דורסי, מנכ"ל סקוור, הוא גם מנכ"ל טוויטר. אבל שליש מחיר לא אמור להיחתך ככה. אם שני מיליארד דולר נעלמו בתוך שנה, בלי שינוי משמעותי במוצר עצמו ועם דווקא עליה קלה בהכנסות, ההנחה הסבירה היא שמלכתחילה החברה לא היתה שווה שישה מיליארד.

אם ההנפקה תכשל, אלה יהיו חדשות רעות מאד לכל חדי-הקרן: כשמגיעים להנפקה וצריך להראות תוצאות, הבועה מתכווצת. יש יותר מדי חדי-קרן – פעם, המונח הזה התייחס לסטארטאפ ששווה מיליארד דולר לפחות, וההנחה היתה שיש מעט כאלה. כרגע יש 82 סטארטאפים שעומדים לפני הנפקה ושהשווי שלהם מוערך במיליארד או יותר. סך השווי הכולל שלהם הוא 486 מיליארדי דולרים – יותר מהתוצר הלאומי הגולמי של אוסטריה או קולומביה. זה לא סביר.

חברת ההשקעות Fidelity גרמה רעש השבוע כשהיא חתכה את ההשקעות שלה בסנאפצ'אט ב-25% ובדרופבוקס ב-31%. זו האחרונה, אגב, הוערכה לפני כשנה בעשרה מיליארד; עכשיו הבנקאים שלה מזהירים אותה מפני הנפקה והיא משכה בשקט את תוכניותיה לכך. רבים תוהים כעת אם קריסה אפשרית של השווי של סקוור תביא לפקיעת הבועה. נעדכן.

שששששש, מרגלים

פרסומאים החליטו להוכיח שהם מסוגלים לגרום אפילו יותר נזק למין האנושי ממה שחשבנו קודם לכן. הם החלו להשתמש לאחרונה בשיטה ערמומית למדי למעקב אחרי המשתמש: כאשר המשתמש רואה פרסומת בטלוויזיה או על צג המחשב שלו, הפרסומת כוללת צלילים שהאוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע, אבל טאבלטים ומכשירים סלולריים דווקא כן. כשהם קולטים את הצליל ומגיבים אליו, הפרסומאי שותל עוגיה שמעתה מסמנת את כל המכשירים הללו כשייכים למי שגולש או צופה בטלוויזיה.

זה הגביע הקדוש של הפרסומאים: היכולת לזהות את המשתמש בכל מכשיר, לדעת מה הוא רוצה כשהוא נודד ממכשיר למכשיר, והכל בלי להודיע לו על כך ותוך גניבת דעת. נקווה שהרגולטורים יעשו משהו בנידון ושהפרסומאי האחראי יוזן לאופוסום מוכה כלבת.

שובה של פייסבוקיסטן

משתמשי קבוצת הפייסבוק הסגורה של העיירה ווינצ'סטר שבמסצ'וסטס הופתעו לגלות שתגובה שנכתבה לאחד הפוסטים שם נמחקה על ידי הרשת החברתית. התגובה שנמחקה היתה על פוסט שיצא כנגד בית ספר מקומי שלא נשבע בכל בוקר אמונים לארה"ב, ופירטה שבארה"ב יש הפרדה בין דת ומדינה. פייסבוק הודיעה לקבוצה הסגורה שהיא מוחקת את התגובה כי היא "מנוגדת לתנאי השימוש של פייסבוק."

מארק צוקרברג. דעות? לא אצלנו, צילום: בלומברג מארק צוקרברג. דעות? לא אצלנו | צילום: בלומברג מארק צוקרברג. דעות? לא אצלנו, צילום: בלומברג

התגובה, כמובן, לא באמת עברה על אף שום תנאי שימוש של פייסבוק. מישהו התלונן עליה, וזה הספיק. פייסבוק הרי לא רוצה לבצע לנהל את מה שנכתב בה. היא רק רוצה שקט. אתה יכול לכתוב כל מה שאתה רוצה – עד שמישהו מתלונן. כשזה קורה, פעם אחר פעם מה שאתה כותב נמחק. בלי הסבר אמיתי.

בסופו של דבר, פייסבוק היא רק פלטפורמת פרסומות שכדי למשוך אליה משתמשים, מרשה להם ליצור תוכן.  מפרסמים לא אוהבים מחלוקת. אז, בפעם המי יודע כמה, אם יש לכם משהו לומר שירגיז מישהו – ואם זה לא ירגיז מישהו, כנראה שאין טעם לומר את זה – מצאו לעצמכם במה שאיננה פייסבוק

2016, שנת הפרטיות?

מחקר של חברת פורסטר אומר ש-2016 צפויה להיות השנה שבה ייטה המאזן סוף סוף לטובת הפרטיות. רגולטורים יתחילו להכנס בחברות שבוזזות את הפרטיות של המשתמשים למטרות רווח, והמשתמשים מצידם יתחילו לדרוש יותר הגנות.

עוקבים אחריכם. האם ב-2016 נראה שינוי אמיתי?, צילום: שאטרסטוק עוקבים אחריכם. האם ב-2016 נראה שינוי אמיתי? | צילום: שאטרסטוק עוקבים אחריכם. האם ב-2016 נראה שינוי אמיתי?, צילום: שאטרסטוק

יכול להיות שאנחנו כבר רואים את זה: ההצהרות הפומביות של גוגל ואפל נוטות לכיוון הזה כבר מספר חודשים. המשתמשים, אומרים בפורסטר, כבר הבינו שהעובדה שהאקרים יכולים לפרוץ בקלות יחסית לחברות מעמידה את המידע שלהם בסכנה. לראשונה מזה שני עשורים יש קריאה ציבורית ופומבית לפרטיות – גם אם משמעות הדבר היא ויתור מסוים על נוחות.

בגוגל כבר בוחנים בשקט יחסי מודל פרימיום, במסגרתו המשתמש ישלם סכום שנתי קטן ובתמורה יראה הרבה פחות מודעות – עד 50% פחות. אבל ברגע שבו המשתמש משלם לגוגל, היחס בינו ובינה משתנה: הוא לקוח. יש לו יכולת להעלות דרישות. זו רק שאלה של זמן, ולא הרבה זמן, עד שגוגל תציע למשתמשים אפשרות לשלם סכום ובתמורהשהיא לא תאסוף עליהם מידע, מלבד זה שהם בוחרים לשתף אותה עבור השירותים השונים.

פייסבוק עשויה גם היא ללכת בכיוון הזה – במיוחד לאור העובדה שרגולטורים אירופאים יושבים לה על הצוואר. העליה של חוסמי הפרסומות, שגאתה בחצי השנה האחרונה, מהווה איום של ממש על המודל הישן. גוגל תדע להסתגל; השאלה אם פייסבוק, שבנתה את עצמה מלכתחילה על מכירת הפרטיות של המשתמשים, תדע גם היא. 

קצרצרים

1. משתמשים במק? פחחחחח. משתמשי מק ברחבי העולם גילו כי עקב בעיה לא ברורה במערכת ה-DRM של אפל, כל האפליקציות שהם הורידו מחנות האפליקציות הרשמית למק נמחקו. המשתמשים נאלצו כל להוריד תעודת אבטחה חדשה של אפל, ואז להוריד ולהתקין מחדש את כל האפליקציות שהם התקינו בעבר. נשמע כמו כיף יוצא דופן ואני כבר תוהה איזה תירוץ יצירתי ימצאו מאמיני הכת כדי להסביר את זה.

יש לכם מחשב מק? תתחילו להתקין מחדש יש לכם מחשב מק? תתחילו להתקין מחדש יש לכם מחשב מק? תתחילו להתקין מחדש

2. מספר תביעות הדיבה בבריטניה ירד בשנה האחרונה ב-27% ביחס לשנה שעברה, לאחר שחוק חדש בנושא הצריך את התובע להוכיח שנגרם לו נזק ניכר. הירידה החדה ביותר היתה בתביעות שהוגשו על ידי עסקים כנגד צרכנים. עם זאת, חלה עליה בתביעות הדיבה שהוגשו בשל פוסטים במדיה החברתית, בין השאר משום שכולם כותבים על כולם במדיה החברתית ורוב המשתמשים – בניגוד לעיתונאים – לא מודעים למשמעות של חוקי הדיבה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות