צילום: אימג'בנק, Gettyimages
עלייתה ונסיקתה של אבו סיטי
אבו דאבי הזרימה יותר ממיליארד ליש"ט למנצ'סטר סיטי מאז 2008 וזה מתחיל להשתלם. הקבוצה רושמת רווחים ובדרך לטופ הכדורגל האירופי. המטרה הבאה? פפ גווארדיולה
ב־1998 כתב קולין שינדלר, אוהד מנצ'סטר סיטי, את "מנצ'סטר יונייטד הרסה את חיי" - ספר שבו הוא מגולל את סיפור חייו כאוהד סיטי בעיר ששולטת בה יונייטד, היריבה הגדולה, השנואה והעשירה. הוא מתאר מערכת יחסים של אהבה־שנאה עם הקבוצה הלוזרית שהוא אוהב, אשר עיצבה את אישיותו ואישיות אוהדיה בצלה האדום של יונייטד. הספר מסתיים בשורות: "החוזה של אוהד עם קבוצה לא שווה את הנייר שהוא לא נכתב עליו, אבל עבור רבים החוזה הזה נכתב בדם". 15 שנה אחרי, וקולין שינדלר פרסם "סיקוול" שנקרא "מנצ'סטר סיטי הרסה את חיי". בספר הוא רוטן על מה שקרה לקבוצה החביבה שלו, שהפכה לחלק מאימפריה גלובלית אשר איבדה את הקהל המקומי ומחפשת כסף מאוהדים שבחיים לא יגיעו למגרשה. סיטי השתנתה לחלוטין, והדו"חות הכלכליים האחרונים מעידים שכספי הנפט מאבו דאבי, הניהול הקטאלני והשחקנים הבינלאומיים הפכו את הקבוצה לסופר־קלאב.
קראו עוד בכלכליסט
רווח ראשון
חאלדון אל־מובארק, יו"ר המועדון, סיכם את העונה שעברה של סיטי במשפט חמוץ־מתוק. "קשה להסתכל על עונת 2014/15 מבלי להתאכזב", אמר. "אבל העובדה שאנחנו רואים בעונה שבה סיימנו במקום השני אכזבה, מראה עד כמה התקדמנו". מחוץ למגרש, הדו"חות של המועדון שפורסמו באוקטובר מראים שהעונה היתה היסטורית, והוא השיג רווח ראשון מאז רכישתו בידי השיח' מאנסור ב־2008.
סיטי הרוויחה (אחרי מס) 10.7 מיליון ליש"ט, שיפור מהפסד של 22.9 מיליון ליש"ט בעונה שלפני כן. הכנסות המועדון גדלו ב־2% ל־352 מיליון ליש"ט, וזו העונה השביעית ברציפות שההכנסות צומחות. ההכנסות המסחריות גדלו ב־4% ל־173 מיליון ליש"ט, וההכנסות מזכויות שידור גדלו ב־2% ל־135 מיליון ליש"ט. ההכנסות מימי משחק, כלומר מהאוהדים, ירדו ב־9% ל־43.3 מיליון ליש"ט בעיקר בגלל שיפוץ האצטדיון. הקנס מאופ"א בשנה שעברה, 16 מיליון ליש"ט אחרי פשרה בנוגע לעבירות "פייר פליי פיננסי", הוא מכה קלה בכנף בעקבות רווח של 14 מיליון ליש"ט ממכירת שחקנים.
מנצ'סטר יונייטד אמנם מכניסה יותר - 395 מיליון ליש"ט - אבל סיטי ממוקמת מעל ארסנל (329 מיליון ליש"ט), צ'לסי (320 מיליון ליש"ט) וליברפול (256 מיליון ליש"ט). היא במקום השישי באירופה מאחורי אימפריות כגון יונייטד, באיירן מינכן, ברצלונה, ריאל מדריד ופריז סן ז'רמן. הבעיה הכי גדולה של הסיטי קשורה בהכנסות נמוכות ממכירת כרטיסים וימי משחק (בערך 61 מיליון ליש"ט פחות משל יונייטד, 108 מיליון ליש"ט); אבל די מדהים שקבוצה שהפסידה ב־2011 יותר מ־197 מיליון ליש"ט הצליחה לצמצם את ההפסדים, ולהמשיך לצמוח ברמה המקצועית והמסחרית (ב־2012 הפסידה 99 מיליון ליש"ט, ב־2013 כ־53 מיליון ליש"ט וב־2014 23 מיליון ליש"ט).
פראן סוריאנו, מנכ"ל המועדון מברצלונה, הכריז: "המודל הפיננסי וההשקעות האסטרטגיות הוכיחו את עצמם. כיום מנצ'סטר סיטי היא מועדון כדורגל רווחי, בר־קיימא, שמתחרה ברמה הכי גבוהה של הכדורגל". אל־מובארק הצביע על האקדמיה שנבנתה ב־200 מיליון ליש"ט ועל בניית רשת מועדונים שמעניקים למנצ'סטר סיטי עוצמה שבאמת לא נראתה בעבר.
הליגה רווחית
הפרמיירליג היא ליגה רווחית בימינו, עם רגולציות חדשות להגבלת העלאת שכר השחקנים והסכמי טלוויזיה ענקיים. סיטי היתה אחת מחמש קבוצות בלבד שרשמו הפסדים בעונת 2013/14. כיום סיטי ושאר "המפסידות" קרובות לברייק איבן או רושמות רווחים נאים.
הרווח בעונה שעברה נובע מפעילות בשוק העברות השחקנים, שצמח מרווח של 200 אלף ליש"ט ב־2013/14 לרווח של כ־14 מיליון ליש"ט בעונה האחרונה. הנכסים/שחקנים המשיכו להימכר ברווח נאה. העונה סיטי גם תכניס לא מעט ממכירת שחקנים, לאור מכירת שחקנים לא בולטים במיוחד במחירים גבוהים במיוחד — רוני לופס למונאקו ב־9 מיליון ליש"ט, קארים רקיק למארסיי ב־3.5 מיליון ליש"ט, והשאלות במיליונים כמו סטבן יובטיץ' לאינטר ב־2 מיליון ליש"ט. סיטי הוציאה הרבה כסף בקיץ האחרון כדי לשדרג את הסגל שלה, 151 מיליון ליש"ט נטו בשנתיים האחרונות (בחמש העונות האחרונות הוציאה 92 מיליון ליש"ט בעונה בממוצע), אבל בחישובי פחת זה יוצא 70 מיליון ליש"ט בשנה כשההכנסה ממכירות היא מיידית.
גם אם מורידים את הפעילות בשוק העברות השחקנים של הסיטי, הצמיחה של העסק פשוט מרשימה. גידול בהכנסה של 300% מ־2008 (מ־87 מיליון ליש"ט ל־352 מיליון ליש"ט), והגידול המשמעותי ביותר הגיע מהחלק המסחרי של המועדון. סיטי הכניסה 18 מיליון ליש"ט מספונסרים ב־2009 וכיום היא מכניסה 173 מיליון ליש"ט - כמעט פי עשרה יותר. ההכנסות מטלוויזיה שולשו באותה תקופה מ־48 מיליון ליש"ט ל־135 מיליון ליש"ט (אבל זה בערך לכולם בפרמייר ליג).
ההכנסות המסחריות אמנם נמוכות משל באיירן מינכן, ריאל מדריד ופריז סן ז'רמן (בזכות הסכם חסות מאוד ידידותי עם 'מינהלת התיירות של קטאר'), אבל כש־50% מההכנסות הן מסחריות ושאר הקבוצות גדלות אך לא בקצב הזה, בסיטי מבסוטים. הביקורות הן שרוב הסכמי החסות הם עם חברים של השיח' מאנסור מהמפרץ הפרסי. עם זאת, סיטי גם חתומה על הסכמים נאים עם חברות כגון ניסאן ו־SAP. בנוסף, ההסכם שלה עם אתיחאד, חברת התעופה של אבו דאבי (המנכ"ל שלה הוא האח של השיח' מאנסור) הוא לאורך עשר שנים, שווה 400 מיליון ליש"ט וכולל את שם האצטדיון וחסות החולצה (בערך 20 מיליון ליש"ט) - מה שהופך את הסכם חסות החולצה לקטן יותר משל מנצ'סטר יונייטד (47 מיליון ליש"ט), צ'לסי (40 מיליון ליש"ט), וארסנל (30 מיליון ליש"ט). כמו כן, סיטי מקבלת רק 12 מיליון ליש"ט מהסכם עם נייקי - הרבה פחות משל יונייטד (75 מיליון ליש"ט עם אדידס), ארסנל (30 מיליון ליש"ט עם פומה) וליברפול (25 מיליון ליש"ט עם ניו באלאנס). כך שיש לאן לצמוח.
כמו כן, אל־מובארק מצביע שהעלייה בהכנסות המסחריות גם קשורה לבניית מערך מועדוני סיטי ברחבי העולם. ניו יורק סיטי FC, למשל, היא קבוצה של סיטי ומכניסה כספים לארגון בזמן שהיא מאפשרת "אחיזה" בשוק האמריקאי. אותו הדבר אפשר לומר על מלבורן סיטי FC באוסטרליה ויוקוהמה ביפן.
צמצום הוצאות
כל הצמיחה הזו מגיעה לצד ירידה של 5% בתקציב השכר (ל־194 מיליון ליש"ט), מה שהופך את סיטי לקבוצה שמפנה רק 55% מהכנסותיה לשכר שחקנים (ירידה מ־114% ב־2011). רק יונייטד (51%) משלמת פחות מהכנסותיה לשחקניה (203 מיליון ליש"ט). יותר מכך, זה אומר שסיטי עם תקציב שכר נורמלי לחלוטין ביחס לארסנל (192 מיליון ליש"ט) וצ'לסי (193 מיליון ליש"ט). היתרון הגדול של סיטי הוא שהקבוצה חיה עם "אפס חוב פיננסי". ההוצאות הפיננסיות שלה עומדת על 5 מיליון ליש"ט, שזה נמוך בהרבה מ־35 מיליון הליש"ט שמוציאה יונייטד על מימון החוב.
האם הכל היה אפשרי בלי הזרמה של 1.2 מיליארד ליש"ט של השיח' מאנסור לקופת הקבוצה מאז 2008 (בערך 679 מיליון ליש"ט לחיזוק הסגל וכ־288 מיליון ליש"ט לתשתיות)? נראה שלא. אבל הסיטי כיום הוא עסק בר־קיימא. ולשם ההשוואה, משפחת גלייזר הוציאה 850 מיליון ליש"ט מקופת מנצ'סטר יונייטד מאז רכשה את המועדון ב־2005.
המצב הנוכחי שם את הקבוצה בעמדת זינוק לטופ שבטופ. ההופעות בליגת האלופות, בעיקר בגלל הגרלות אכזריות, הקשו על סיטי להיכנס ללבם של מיליוני אוהדי הכדורגל בעולם, אבל גם כאן יש תוכנית. מערכת היחסים הטובה של פראן סוריאנו והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין עם פפ גווארדיולה, הופכת את הקבוצה בתכלת לפייבוריטית של המאמן המוכשר.
גווארדיולה, שלוקח את באיירן מינכן לאליפות נוספת, עדיין לא חתם על חוזה חדש בקבוצה הגרמנית. ההערכות הן שאם לא יחתום על חוזה חדש במהלך פגרת חג המולד, הוא יעזוב לאנגליה. ווילי סאניול, מאמן בורדו ולשעבר שחקן באיירן מינכן, כבר טען ש"אם גווארדיולה ירגיש שהוא השיג את כל מה שהוא יכול היה להשיג, הוא יעזוב לפרויקט חדש ומנצ'סטר סיטי תהיה האתגר שהכי יעניין אותו". סיטי, כך נראה, מכוונת הכי גבוה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה