מצב מרבית אנשי הקבע ישתפר בהסכם הפנסיה החדש

ההסכם בין משרד האוצר לביטחון התאפשר מרגע שהודיע האוצר שהוא מוותר על הדרישה להחליף את מודל הפנסיה של אנשי הקבע, אז הסכים משרד הביטחון לקבל רפורמות כמו הגברת שקיפות. ההסכם משאיר את פנסיית הגישור על כנה, אבל משנה את הכללים כך שמערכת הביטחון תקבל יותר וגם האוצר חסך כסף.

קצינים מכל הדרגות במסלול פנסיה תקציבית

מי אלה: קצינים בכל הדרגות שנכנסו לקבע לפני ינואר 2004.

מה קורה היום: נמצאים בפנסיה תקציבית, כלומר חוסכים 2% מהמשכורת החל מ־2004, ולבסוף יקבלו מהמדינה פנסיה חודשית בגובה של עד 76% מהשכר האחרון שלהם, בהתאם לוותק.

מה יקרה אחרי יישום ההסכם: שום דבר לא ישתנה. גם ועדת לוקר לא המליצה לגעת באנשים האלה.

בשורה התחתונה: לא חל שינוי.

קצינים קרביים שנכנסו לקבע אחרי 2004

מי אלה: קצינים שהתגייסו לקבע אחרי ינואר 2004 ויגיעו עד דרגת רב סרן בתפקידים קרביים או תומכי לחימה.

מה קורה היום: חוסכים לפנסיה כמו יתר העובדים במשק, אבל עם הגיעם לגיל הפרישה מצה״ל (47 בממוצע) אמורים לקבל פנסיית גישור עד גיל הפרישה במשק.

על פי הסכם מ־2008 בין משרד האוצר לביטחון, הם היו אמורים לקבל גם מענק חד־פעמי של 12 משכורות עם פרישתם מצה״ל. כמו כן, שיעור החיסכון לפנסיה יהיה הגבוה ביותר במשק, בכלל זה כספי הפיצויים.

מה יקרה אחרי יישום ההסכם: צה"ל יוכל לפטר רבי סרן ללא אופק קידום לדרגת סגן אלוף בגיל 35-36, אחרי 15 שנות שירות לפחות. כיום נקודת הפיטורין היא בגיל 28. בתמורה הם צפויים לקבל מענק פיצוי חד־פעמי שיגיע ככל הנראה לחצי מיליון שקל.

בשורה התחתונה: מצבם ישתפר, בגלל מענק הפרישה המוגדל שאין לו אח ורע בשירות הציבורי או הפרטי, בנוסף על הזדמנות להתחיל קריירה שנייה בגיל צעיר.

קצינים בתפקידי מטה שנכנסו לקבע אחרי 2004

מי אלה: קצינים שהתגייסו לקבע אחרי ינואר 2004 ויגיעו עד דרגת רב סרן בתפקידי מטה. הגדרת תפקיד מטה לא נסגרה סופית ותהיה תלויה באגף כוח אדם בצבא. ככל הנראה היא תכלול כלכלנים, משפטנים ואולי גם מהנדסים. מדובר ב־32 קצינים בשנה לפחות.

מה קורה היום: בדיוק כמו הקצינים הקרביים ותומכי הלחימה.

מה יקרה אחרי יישום ההסכם: צה״ל לא יחזיק את מרבית הקצינים האלה בקבע אחרי גיל 35. במקום זאת הוא יאזרח את התפקידים האלה ויחזיק אחדים מהאנשים האלה בתור אזרחים עובדי צה״ל. אלו שיעזבו את המערכעת צפויים לקבל מענק פיצוי חד־פעמי שיגיע ככל הנראה לחצי מיליון שקל. כך, במקום שיקבלו פנסיית גישור, רובם פשוט לא יישארו בצבא. השאר יעבדו עד גיל 67, ואז יקבלו את הפנסיה שחסכו. בלי מענקים והטבות.

בשורה התחתונה: מצבם ישתפר, כי אם לא יועסקו עד גיל 67 הם יקבלו מענק פרישה מוגדל.

שר הביטחון משה יעלון | צילום: נמרוד גליקמן

קצינים בכירים שנכנסו לקבע אחרי 2004

מי אלה: קצינים בדרגות סא״ל ומעלה, בעיקר מהמערכים הקרביים ותומכי הלחימה, שהתגייסו לקבע מינואר 2004.

מה קורה היום: בדיוק כמו הקצינים הקרביים ותומכי הלחימה .

מה יקרה אחרי יישום ההסכם: גיל הפרישה יירד ל־43, ופנסיית הגישור תישאר אך תקוצץ. גם משום שהוותק שלהם יהיה קצר ולכן השכר יהיה נמוך, וגם משום שהאוצר הכניס סעיפים לקיצוצה. למשל, נקבע שפנסיית הגישור לא תהיה גבוהה מפנסיה תקציבית - עד 76% מהשכר האחרון.

בשורה התחתונה: מצבם ישתפר. הפנסיה החודשית שלהם תהיה אמנם נמוכה מעט בהשוואה למצב הקיים, אולם הם יקבלו אותה מגיל צעיר, ולכן לתקופה ארוכה יותר, ועדיין יהיה להם סיכוי לא רע להשתלב בשוק העבודה ברמת הכנסה גבוהה.

נגדים בכל הדרגות שנכנסו לקבע לפני או אחרי 2004

מי אלה: נגדים בקבע בכל הדרגות.

מה קורה היום: אלה שהתגייסו לפני 2004 זכאים לפנסיה תקציבית, אלהשהתגייסו אחרי 2004 יהיו זכאים לפנסיית גישור על חשבון המדינה, מגיל הפרישה מצה״ל ועד גיל הפרישה הכללי במשק.

מה יקרה אחרי יישום ההסכם: גיל הפרישה יעלה ל־53, אחריו יקבלו פנסיה תקציבית או פנסיית גישור, תלוי במועד כניסתם לקבע. העלאת גיל הפרישה של הנגדים צפויה לחסוך לצה״ל כסף, משום שעלויות השכר שלהם בשנים האחרונות לשירות קטנות מהפנסיה שהיו מקבלים לו היו משתחררים בגיל מוקדם מזה.

בשורה התחתונה: מצבם ישתפר. במקום לחפש עבודה בגיל ארבעים פלוס, הם יפרשו רק 14 שנה לפני גיל הפרישה במשק, וייהנו מפנסיה גבוהה יחסית, בין אם היא תקציבית או פנסיית גישור.