אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיריית ירושלים מודה שהיא זקוקה להרחבות צילום: אוהד צויגנברג

בלעדי לכלכליסט

עיריית ירושלים מודה שהיא זקוקה להרחבות

ניר ברקת טוען בתוקף שדי בהתחדשות העירונית בבירה לענות על הגידול באוכלוסייה. חוות דעת של אגף התכנון בעירייה מעידה כי הדבר רחוק מלהיות נכון

16.11.2015, 08:58 | אמיתי גזית

האם עיריית ירושלים מעוניינת לקדם בנייה בשטחיה הפתוחים, או מעדיפה להתמקד רק בהתחדשות עירונית? למרות הצהרות העבר של ראש העיר ניר ברקת בנושא, נראה שהתשובה היא שתלוי האם השטחים הם במזרח או במערב העיר.

בשבוע שעבר אושרה בוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) תוכנית לבניית 1,600 דירות במורדות רמות (מצפה נפתוח) שבמערב העיר. התוכנית זכתה לביקורת רבה מצד עיריית ירושלים, בטענה שהיא פוגעת בערכי טבע ומיותרת משום שיש בתחומי העיר די שטחים לבנייה. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי אחד הגורמים שאפשרו את אישור התוכנית היתה עיריית ירושלים עצמה, דרך חוות דעת שהיא הגישה בדיון על תוכנית רמת רחל הממוקמת בדרום־מזרח העיר, ובה היא טענה בדיוק ההפך.

חוות הדעת שהגיעה לידי "כלכליסט" הוגשה במענה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים לפני חודשים אחדים. במסמך שחתום עליו סגן מנהל אגף התכנון בעירייה אמנון ארבל נכתב כי מלאי השטחים לבנייה הקיים בעיר אינו מספק את כמות הדירות הנדרשת על פי תחזיות גידול האוכלוסייה, וכי יש בבירה מחסור גדול בעתודות קרקע שעליהן אפשר להקים מספר גדול של יחידות דיור. "הבנייה הנוכחית אינה מספקת ולעיריית ירושלים, למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד השיכון אין יכולת השפעה על קצב הגידול בעיר", נכתב. "יש לעבוד במקביל על עתודות קרקע חדשות, התחדשות עירונית והרחבת גבולות העיר".

למעשה עיריית ירושלים מודה בחוות הדעת כי תהליכי ההתחדשות העירונית הרבים שהיא מקדמת לא יספיקו לצורכי האוכלוסייה, וכי רק תוספת שכונות בשטחים פתוחים תאפשר להגדיל את היצע הדירות.

שטח מצפה נפתוח. באוצר טוענים שהעירייה שינתה את דעתה בן לילה, צילום: הילרי הרצברג שטח מצפה נפתוח. באוצר טוענים שהעירייה שינתה את דעתה בן לילה | צילום: הילרי הרצברג שטח מצפה נפתוח. באוצר טוענים שהעירייה שינתה את דעתה בן לילה, צילום: הילרי הרצברג

 

התמיכה בוטלה

 

על פי המסמך, הבעיה היא מחסור בעתודות קרקע גדולות בבעלות מדינה שעליהן אפשר לקדם במהירות תוכניות בנייה, שכן רוב השטחים הפנויים בעיר הם בבעלות פרטית. נוסף על כך, פרויקטים של התחדשות עירונית עורכים זמן רב גם בשל ריבוי בעלי זכויות על הקרקע.

אם כן, מה שינה את דעתה של העירייה? גורמים באוצר טוענים כי בעבר היא תמכה בתוכנית שבמורדות רמות, עד שפתאום ברקת הודיע על התנגדותו. בבוקר הדיון על התוכנית הוא אף העלה פוסט לדף הפייסבוק שלו וכתב בו כי "נבנה בהתחדשות עירונית פי 20 ממה שמתכננים במקומות השנויים במחלוקת, כדי שנוכל להשאיר כאן יותר צעירים בלי לפגוע בשטחים ירוקים ובעיר!".

אותם גורמים באוצר מעריכים כי התנגדותו של ברקת לתוכנית אינה נובעת רק מדאגה לסביבה, אלא מחשש כי תושבי ההרחבה החדשה של רמות יהיו חרדים. בשנים האחרונות גדל שיעור התושבים החרדים בשכונת רמות, והמתחם החדש יקום באחד האזורים היחידים שבהם עוד מתגוררים חילונים.

החשש הוא שגם באזור הזה ישתנה צביון האוכלוסייה, שכן על פי התוכניות יוקמו במתחם בתים נמוכים כדי לשמר תצפית לנוף בבתים הוותיקים שבמעלה ההר, ובנייה נמוכה קורצת גם לחרדים מטעמי שמירת שבת.

ב־2007 דחתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית ספדיה לבניית כ־18 אלף דירות בשטחים פתוחים במערב ירושלים עקב מחאה ציבורית. אחד המתחמים בתוכנית היה מורדות רמות, שכאמור הבנייה בו אושרה בשבוע שעבר בוותמ"ל. אלא שלא הוותמ"ל היא שהכשירה את הבנייה בשטח זה, אלא תוכנית מתאר מחוזית שאושרה עוד בשנה שעברה. יתרה על כך, התוכנית המחוזית קודמה בשיתוף עם עיריית ירושלים, שאף לא הגישה כל התנגדות בעת הפקדתה.

בתוכנית שאושרה בוותמ"ל אף הוחלט לצמצם את השטח הבנוי שמאפשרת התוכנית המחוזית מ־3,000 ל־1,600 דירות.

למען מחירי הדיור

 

לאחר דחיית התוכנית ב־2007 הוקם צוות היגוי לבחינת עתודות הקרקע בירושלים, ומסקנותיו, שפורסמו ב־2010, מצוטטות שוב בחוות הדעת שמסרה העירייה בעניין מתחם רמת רחל, ועל פיהן אין בירושלים די עתודות קרקע לבנייה. על פי אותו מסמך מלפני חמש שנים יש בבירה כ־2,100 התחלות בנייה בשנה, ואילו היא זקוקה לכ־3,500 התחלות בנייה.

בחוות הדעת מוצאים קשר בין העלייה ברמת מחירי הדיור בירושלים, שהיא "בין הגבוהות במדינה ביחס לערים אחרות", ובין המחסור בקרקעות מדינה שאפשר לתכנן ולשווק במהירות. הבעיה האמיתית בעיר, כותבים בחוות הדעת היא, "מחסור משמעותי בעתודות קרקע גדולות שעליהן ניתן להקים מספר גדול של יחידות דיור ובכך להשפיע באופן משמעותי על שוק הדירות בעיר בהיבטים רבים (מחירי הדירות, דיור בר השגה, חיזוק המעמד של האוכלוסייה היצרנית) ועל חיזוק מעמדה של העיר".

לאחר חשיפת חוות הדעת של העירייה גוברות הערכות כי מתחם רכס לבן, שגם הוא נתח מתוכנית ספדיה, ישוב לדיוני הוותמ"ל. לפני כחצי שנה הוחלט למחוק את הדיון על אודותיו מסדר היום בגלל מחאת ארגוני הסביבה ועיריית ירושלים.

העירייה היא המומחית

 

מעיריית ירושלים נמסר כי "חוות הדעת עסקה בתוכנית מורדות ארנונה (רמת רחל). שטח זה הוא לא במערב העיר, אלא בדרום מזרחה, והוא נקבע כשטח לא רגיש מבחינה נופית וסביבתית בניגוד לשטחי מערב העיר. אמנם שתי התוכניות סומנו כשטח עירוני, אך עם השנים ועם התקדמות חקירת המתחמים כאמור, הסתבר כי שטח מורדות ארנונה לא רגיש מבחינה נופית וסביבתית ונתמך על ידי ארגוני הסביבה, לעומת מורדות רמות, שעל פי מחקרים חדשים הסתבר ערכו הרב והחשוב מבחינה סביבתית ונופית והוא מודגש על ידי ארגוני הסביבה כיום כאחד המתחמים החשובים ביותר בירושלים וסביבתה — כשטח פתוח. על כן עמדת ראש העיר היא שעיריית ירושלים היא הגוף המומחה שיודע היכן לקדם מתחמים חדשים לבינוי בירושלים, כדי לצמצם את המחסור ביחידות דיור בעיר ובמקביל לא לפגוע בשטחים הרגישים".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
האמת על הבניה במצפה נפתוח
כתבתו של אמיתי גזית היום (16.11.15) מתייחסת לשינוי עמדת עיריית ירושלים בנוגע לבניה במצפה נפתוח בכניסה לעיר, ולדוח הסותר לכאורה את טענת ברקת שאין צורך לבנות על שטח פתוח. מן הראוי להעמיד את הדברים על דיוקם. נושא עתודות הקרקע בירושלים מהווים נושא לויכוח זה שנים רבות. תוכנית ספדיה לבניית 26,000 יחידות דיור ממערב לירושלים, היתה כביכול מענה לדו"ח שהתלווה לתוכנית לפיו יש בירושלים עתודות לכששת אלפים דירות בלבד. דו"ח גוטהלף, שהוזמן ע"י המועצה הארצית לתכנון ובניה במסגרת דיוניה על התוכנית, הוכיח שיש בעיר עתודות ברות- מימוש לכ-47,000 דירות! על סמך נתון זה דחה המועצה בשנת 2007 את תוכנית ספדיה, שחזרה כעת בגרסה אימתנית עוד יותר מזו המקורית. "מצפה נפתוח" הופרד מתוכנית ספדיה לפני הפקדתה. כמחצית הקרקע היתה ביעוד יער ע"פ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 22, ומינהל התכנון ביקש שינוי יעוד נקודתי בהליך מהיר. כהצדקה לכך אמרה ראש מינהל התכנון דהיום, גב' בינת שוורץ, למועצה הארצית בשנת 2002, "זה נוח וזה זמין". ניסיון זה לשינוי יעוד הקרקע ל"שטח לפיתוח עירוני" כשל בעקבות זכיית עמותת "רמות למען הסביבה" בעתירתה לבג"צ. אחד מנימוקי ביהמ"ש לביטול השינוי היה החשש לניגוד ענינים מוסדי של הגב' שוורץ. ניסיון נוסף לשינוי יעוד במסגרת אישור תוכנית "פארק מטרופוליני עמק ארזים", תוך הסתרת העובדה כי יחד עם אישור הפארק יושמד שטח פתוח ייחודי, נכשל אף הוא: אישור השינוי בממשלה בוטל בשל עררי שרים נגדו. דא עקא, על אף ההצלחות הנ"ל, בסופו של דבר "שיטת מצליח" הצליחה והשינוי אושר בתוכנית המתאר המחוזית ירושלים. בשנות קידום התוכנית הכללת מצפה נפתוח בעתודות הבניה אכן קודמה ללא התנגדות עיריית ירושלים ובשיתוף פעולה מלא עם ראש העיר לופוליאנסקי ומהנדס העיר דאז אורי שיטרית, שנדונו מאוחר יותר למאסר בשל מעורבותם בקידום תוכנית אחרת הידועה לשמצה-- תוכנית הולילנד. ברמה הגלויה, גורמים בכירים בעיריה ובקק"ל, אמרו אז שמצפה נפתוח היה המחיר ששולם תמורת ביטול תוכנית ספדיה, בעוד ניר ברקת, כחבר המועצה, הגיש התנגדות לבניה בו. במקביל לתהליך אישור תוכנית המתאר, תושבי ירושלים קמו חדשות לבקרים וגילו שעוד מדרון פתוח או מיוער חוסל לטובת תוכנית "מורדות" זו או אחרת. במרחב הסמוך למצפה נפתוח נכרת יער ירושלים לטובת כביש מס' 1 (מנהרת ארזים), מחלף גולדה והרחבת השכונות רמות ורמת שלמה. גם פארק עמק ארזים, שהוצג ע"י שוורץ ושיטרית כתמורה לבניה במצפה נפתוח, חרוץ תשתיות-- קו הרכבת, גשר מוצא, "המתקן הביטחוני" ועוד, מעובד בחלקו בכרמים מגודרים, ומיועד לשימושי נופש ופנאי אינטנסיביים. הצבאים מזמן ברחו משם אל מצפה נפתוח, וטענת מתכנני מורדות רמות ש"יידחקו" לעמק ארזים, חסרת ביסוס מדעי. אשר לעתודות הקרקע, בקיץ האחרון, לבקשת השר להגה"ס גבאי, ערך המתכנן של המינהל הקהילתי רמות אלון דוח עתודות שהתיחס לעתודות ברחבי השכונה, ולצדן נתונים על עתודות בירושלים בכלל. כעבור כשבועיים התפרסם דו"ח בר-שישת ופינקל ובו ממצאים דומים למדי, דהיינו 110,000 יחידות דיור, כשבהערכה זהירה 66,000 ברות מימוש עד שנת היעד. כפי שכתב סגן מנהל אגף התכנון בעיריה, אמנון ארבל, בדו"ח משנת 2009 שהוגש לועדת גבולות שדנה בנושא רמת רחל, "ברצוננו להדגיש ... שהבעיה האמיתית ... היא מחסור משמעותי בעתודות קרקע גדולות שעליהן ניתן להקים מספר גדול של יחידות דיור ובכך לשמש כגורם שישפיע ... על שוק הדירות בעיר בהיבטים רבים..." ברם, כפי שכתבו לא אחת הפרופסורים לכלכלה בן-בסט, קנדל, מישר ואחרים, בניה במתחמים גדולים אינה מיטיבה עם העיר מבחינה כלכלית אלא להיפך, תורמת להתדרדרותה הכלכלית והחברתית. זאת ועוד, בדוח החוקרת שנתמנתה לשמיעת ההתנגדויות לתוכנית המתאר המחוזית, היא כתבה: "הטענה שבניה על ידי המדינה מוזילה את הדיור לא הוכח בירושלים, שבה, למרות הבניה המסיבית על ידי המדינה, מחירי הדיור לא הוזלו לאורך שנים". לסיכום, מתנגדי הבניה במצפה נפתוח מעריכים את העובדה שהעיריה והעומד בראשה הבינו, גם אם באיחור, את חשיבות מצפה נפתוח לירושלים. גם אלמלא נותר היכן לבנות, אין הצדקה, תכנונית או מוסרית, להשמדת אתר טבע ייחודי, על המגוון הביולוגי הנדיר שהוא מקיים, לטובת תרומה זניחה למאזן ההישגים של הותמ"ל. חביבה שפר, עמותת רמות למען הסביבה
חביבה שפר , ירושלים  |  26.11.15
3.
ברקת מפקיר את תושבי ירושלים - שלא יתפלא כשמפקירים אותו
ברקת מקדם אתר הטמנת עודפי אבן, עפר ופסולת בניין בפאתי הגבעה הצרפתית. הוא מסרב לפגוש את התושבים כבר חצי שנה. ישנו הבדל עצום בין הדימוי שברקת טורח לטפח בתקשורת לבין ברקת האמיתי, הקר והמנוכר. אתה מסרב להקשיב לתושבי העיר שאתה עומד בראשה? אל תתפלא שמסרבים אחר כך להענות לבקשותך. כל אחד אוכל את הדייסה שהוא מבשל לעצמו. ברקת - ראש עיר גרוע!
אני , ירושלים  |  16.11.15