צלם בהיכל

"אני חושב על עצמי כעל ארכיאולוג שחופר ומגלה דברים שכבר היה להם מימוש או חיים", אומר האמן רמי מימון, שבימים האלה מציג תערוכת יחיד, "קריאה נוספת", במוזיאון תל אביב לאמנות (עד 20 בפברואר, 50 שקל). "לא פעם אני מציג שוב עבודות שכבר הצגתי, שלהן אני מייצר עוד שכבה".

מימון (39), בוגר תואר שני באמנות מבצלאל, הוא מהצלמים הצעירים הפעילים ביותר בעולם האמנות הישראלי כיום, ומאחוריו כמעט 20 תערוכות יחיד, כמה מהן בחו"ל. הוא גם זכה בכמה פרסים מרשימים, ובהם פרס האמן הצעיר של משרד התרבות ופרס מפעל הפיס לאמנות, והתערוכה הנוכחית היא חלק מפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2015.

עם הספק כזה, לא פלא ש"קריאה נוספת" היא מעין רטרוספקטיבה מסכמת לכל מה שמימון יצר והציג עד כה וכוללת עבודות שלו מ־2007 ועד היום. העבודות כולן עוסקות בקריאה נוספת של מקורות שונים: אמנים, יצירות וטקסטים מההיסטוריה של האמנות, כמו שהם מופיעים בספרים שהוא מלקט זה שנים רבות.

מימון על רקע התערוכה. "אני חושב על עצמי כעל ארכיאולוג" | צילום: אריאל שרוסטר

למה העיסוק הזה בספרים ובקריאה?

"דימויים איקוניים שנכנסו לתוך המרחב של הספר מעניינים אותי. כילד הייתי יושב עם אבא שלי בערבים, היינו מעיינים יחד בספרי אמנות ומציירים יחד מתוך התבוננות ברפרודוקציות שהוצגו בהם. אבא שלי לא היה אמן אלא צייר חובב, אבל הפעימה אותי הדרך שבה הוא התבונן בדימויים ותרגם אותם בצורה שונה כל כך. זה עיצב את החשיבה האמנותית שלי".

עבודות הצילום של מימון שונות מאוד זו מזו. כמה מהן צבעוניות, כמה מונוכרומטיות, כמה ריאליסטיות להחריד ואחרות מופשטות. שתיים מהעבודות הפכו מתצלום לחפץ מפוסל. הגורם הוויזואלי היחיד שמשותף לכולן הוא המספרים הסידוריים שמופיעים, באופן לא סדיר, לצד כל עבודה, ושולחים את המבקר לקרוא עליה בקטלוג. "המספר שמחוץ לתמונה מדבר על הרגע שלי כצלם, כמי שעוסק ברפרודוקציה ואז מציב אותה בחלל", אומר מימון. "הרגע של הצילום מפגיש אותי עם תשוקות שיש לי למדיות אחרות, ומעניין אותי מימוש הדימוי".