אמא'לה, תבוסה תודעתית

חכו לי, אנונימוס!

חבר קונגרס בארה"ב, הרפובליקני ג'ו ברטון, מצא את השיטה המושלמת ללחימה בדאע"ש: לסגור את האתרים שלהם.

שוטרים מגנים על מגדל אייפל בעקבות מתקפת הטרור של דאע"ש. האם הדרך לעצור את הטרור היא צנזורה?

ההגיון פשוט: מאחר וכולנו כבר הפנמנו את התפיסה ששדה הקרב העיקרי הוא התודעה, ומאחר וארצות הברית לא כל כך מצליחה לצרוב את התודעה של לוחמי דאע"ש, מה שצריך לעשות הוא לסתום להם את הפה.

אממה, זה לא כל כך פשוט. ברטון התלונן שדאע"ש משתמשת ברשת ב"דרך בלתי ראויה ותוקפנית מאד כלפינו," ושלא יכול להיות שארצות הברית פשוט תתן לזה לקרות. מישהו לא הסביר לחבר הקונגרס שאם ספקית רשת בארה"ב מונעת גישה לאתר, זה לא אומר שספקיות רשת במקומות אחרים בעולם יעשו את זה; ואף אחד כנראה לא הסביר לו שאם אתה משתלט על אתר, כל מה שיקרה הוא שהטיפוסים הנלוזים מדאע"ש יפתחו אתר אחר. בשלב מסוים, יש להניח, הם פשוט יעברו לדארקנט, וזו תהיה חגיגה שלמה לשירותי המודיעין, שלא ידעו אפילו אחרי מי לעקוב.

וכמובן, אם ארצות הברית תתחיל לחסל אתרים של דאע"ש, דאע"ש תנצח בקרב התעמולה: היא תצביע על כך שארה"ב כל כך מפחדת מהמסרים שלה, שהיא מנסה להשתיק אותה. היינו כבר בתסריט הזה: חשבון הטוויטר של אל שבאב בסומליה – ארגון שמסונף לאל קאעדה – השפיל פעם אחר פעם את התועמלנים של הברית המעורערת שפעלה נגדו, עד שבסופו של דבר הפנטגון ביקש מטוויטר לסגור את החשבון. אל שבאב פתחו חשבון חדש והכריזו על נצחון.

מי שרוצה להגיע למידע של דאע"ש, יגיע אליו. ברטון יסגור אתר אחד, והם יפתחו חמישה. הם יפתחו אותם במקומות שבהם לארה"ב אין יכולת לתפוס דומיינים. ואז מה? אז יגיעו ההנחיות לספקיות רשת בארה"ב לחסום אותם. ואז מה? אז מי שירצה בארה"ב לקרוא את התוכן הזה, יצטרך להתקין VPN וכמה תוכנות ניעור מעקב. מה קיבלת? צעיר רדיקלי שעכשיו גם יודע איך לנער מעקב ממשלתי בסיסי, שמרגיש גיבור, ושאומר לעצמו שאם הממשלה מצנזרת משהו, כנראה שזה נכון.

זה נשמע כמו מתכון מבטיח במיוחד.

בינתיים, בלוחמת הקרקע, דאע"ש ספגה תבוסה קשה בשבוע שעבר מכוחות הפשמרגה, ששחררו עיירה יזידית. כנראה שהלוחמות של הפשמרגה לא שמעו על כך שהתודעה שלהן בסכנה מכמה אתרים נידחים.

משובשים

נהגי המוניות של ניו יורק הגישו תביעה נגד הרגולטורים של העיר, ומתלוננים על כך שאובר הצליחה להרוג את העסק שלהם. הם דורשים להטיל על אובר את אותן הרגולציות שמוטלות על נהגי מוניות.

טראוויס קלניק, מייסד אובר. נהגי המוניות בניו יורק מתלוננים עליו | צילום: בלומברג

אובר מתגאה בכך שהיא "משבשת" את ענף המוניות, אבל שוכחת לציין שהיא לא מתחרה בצורה הגונה: נהגי המוניות, שאת הפרנסה שלהם היא מחסלת, צריכים לענות על הרבה מאוד דרישות רגולטוריות. חברות מוניות לא יכולות להרשות לעצמן לא להסיע נכים, למשל, או לקחת נוסעת עיוורת, לזרוק את הכלב שלה לתא המטען, וכשהיא מוחה על כך לנטוש אותה בשום מקום באמצע סופה.

http://arstechnica.com/tech-policy/2015/11/cab-medallion-owners-sue-nyc-blame-uber-for-ruining-business/

אם לאובר מותר לפעול ללא רגולציה, אומרים הנהגים – שצריכים לרכוש את הרשיון שלהם, ועכשיו גם מגלים שערך המדליון צנח דרמטית כך שהם גם ספגו אובדן שווי רכוש -

אז שיסירו גם את הרגולציה מעליהם. מצב שבו שחקן אחד יכול לפעול בלי שום הגבלות בעוד שאחר דווקא כבול הוא לא "שוק חופשי", הוא מגרש משחקים בלתי הוגן.

ומובן, אם מאות חברות מוניות יגיעו לפשיטת רגל רק כדי לתת את השוק שלהן למונופול, במיוחד מונופול חסר מעצורים כמו אובר, הלקוחות רק יסבלו מכך. לא עכשיו, אבל ברבעון הראשון אחרי ההנפקה, כשהחברה תצטרך להראות למשקיעים שהיא שווה משהו – רגע שאובר מנסה לדחות ככל יכולתה, ולא במקרה.

קצרצרים

1. בחברת המשחקים EA לא משוכנעים שהעתיד הוא מציאות וירטואלית. סמנכ"ל הכספים של החברה, בלייק ג'ורג'נסן, אמר לאחרונה שהוא שומר על עמדה של "נחכה ונראה." לדבריו, ההערכה של EA היא שהשוק למשחקי מחשב במציאות וירטואלית יהיה מצומצם מאד – משום שפלח האנשים שירכשו את הקסדות הנדרשות יהיה קטן. הוא העריך שבתוך חמש שנים יכול להיות שוק למשחקים כאלה, אבל לא לפני זה. בהתחשב בכך ששורה של קסדות מציאות וירטואלית, ביניהן זו של אוקולוס, צריכות לצאת לשוק בחודשים הקרובים, זה עוד סממן לכך שהמהפכה שהבטיחו לנו בשנים האחרונות כנראה לא מתממשת. אם EA אכן לא תייצר משחקים למכשירי VR, הדבר ישפיע על ההחלטות של חברות משחקים אחרות – והגיימר הממוצע יהסס להשקיע כסף בקסדה שאין לה תוכן.

כולם רוצים את משקפי המציאות המדומה של אוקולוס - האם בכלל יהיה מה לעשות איתם?

2. דיווחנו אתמול (ג') על כך שארגון הטרור המקוון אנונימוס הודיע שהוא מכריז מלחמה על ארגון הטרור הלא-לגמרי-מקוון דאע"ש. ציינו גם את העובדה שאנונימוס הנפיקו הכרזת מלחמה כזו כבר באפריל. בדאע"ש הגיבו בנחירת בוז, הגדירו את אנונימוס כאידיוטים, וסיפקו למשתמשים שלהם כמה עצות מועילות: לא לפתוח קישורים לא מוכרים בטלגרם או להתייחס להודעות פרטיות מאנשים לא מוכרים בטוויטר. כמו כן המליצה דאע"ש לתומכיה להשתמש ב-VPN.  

3. ספקית הרשת הבריטית סקאיי הזהירה חלק מהמשתמשים שלה שהם אמורים לקבל בקרוב מכתבי סחיטה מחברת Golden Eye, שהתחום שלה הוא פרוטקשן בתחום זכויות היוצרים של הפורנו. השיטה פשוטה: המשתמש מקבל מכתב איום שבו הוא נדרש לשלם סכום גדול, אבל לא מספיק גדול כדי לשכנע אותו לשכור עורך דין ולהיאבק, משום שלכאורה הוא הוריד סרטי פורנו של החברה שלא כחוק. סקאיי, המליצה ללקוחותיה "לקרוא את המכתב בעיון", אם כי לא אמרה להם מפורשות לזרוק אותו לפח. הדרך הבטוחה להתמודד עם טרול היא להודיע לו שתראה אותו בבית המשפט. הם לא הולכים לשם כי א. זה לא רווחי וב. בפעמים הבודדות שהם ניסו, הסתבר שהם לא עומדים ברף הראיות.

4. לפני כעשור, יצר דני לדון משחק מחשב שנוי במחלוקת בשם Super Columbine Massacre, שבו הדמויות הן הרוצחים מהטבח בבית הספר בקולומביין שמסתובבים בקמפוס ומדברים עם התלמידים. לדברי לדון, המטרה של המשחק היא לגרום לאנשים להבין את האישיות של הרוצחים ולהבין מה עומד מאחורי מגיפת הירי בבתי הספר בארה"ב. בימים אלו, החליטה אוניברסיטה בקולורדו שאם אתה יוצר משחק על טבח, סימן שאתה מעודד טבח, ואף שהיא הודתה שאין שום ראיה לכך שלדון מהווה סכנה כלשהי, הוא בכל זאת הורחק מכנס שאליו הוזמן בטענה הרשמית שהוא עשוי להוות סכנה. מפקד המשטרה באוניברסיטה הודיע שצריך לאזן ערכים ומול זכות הדיבור של לדון צריך להציב את "בטחון הציבור." מיד לאחר מכן הוא הודה שההתנהלות של לדון לא הפרה שום חוק.

5. חוקרים בחנו את האנשים שתרמו לפרוייקטי קוד פתוח והגיעו למסקנה מעניינת על עבודה קבוצתית -  אנשים שהסיוע שלהם לפרויקט הצריך מהם לעבוד עם אחרים תרמו לו הרבה יותר מאשר תרמו לו אנשים שפעלו לבד. כלומר, שאתה פועל כחלק מצוות, ואתה יודע שאחרים תלויים בך, התרומה שלך גדלה משמעותית. יתר על כן, החוקרים מצאו שפרוייקטים של קוד פתוח כוללים הרבה השענות זה על זה, מה שאומר יצירת קשרים חברתיים חדשים, רובם ככל הנראה חיוביים. נשמע מובן מאליו, אבל עכשיו זה מדעי.