אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי מרוויח מתקציב המדינה צילום: עומר מסינגר

מי מרוויח מתקציב המדינה

מי שלחץ - קיבל, כי עם מוקדי כוח לא מתעסקים. רפורמות טובות יצאו ואחרות, שאמורות להפוך את החיים לקלים יותר, נכנסו. אבל מבחן ההוכחה עוד לפניהן, כי לפעמים גם כשהכוונה טובה - הכסף לא מספיק

19.11.2015, 06:59 | כתבי כלכליסט

לאחר שהשותפות הקואליציוניות, הח"כים ומערכת הביטחון קיבלו את מבוקשם מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, היום יאושר תקציב המדינה ל־2015–2016 במליאת הכנסת. "כלכליסט" ממפה את הטוב והרע שבתקציב, וגם את התחומים שבהם הוא לא נוגע כלל.

צמיחה:

לא צפויה לקבל חיזוק מהתקציב הנוכחי

תקציב המדינה לא צפוי לתרום לעידוד הצמיחה, לא באשמתו. לפני חודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחזיות מדאיגות שלפיהן היצוא וההשקעות - שני מנועי צמיחה שמהווים יחדיו 45% מעוגת התוצר - יירדו. כמה חודשים לפני כן פרסם האוצר נתונים על היצוא הישראלי, ולפיהם הוא גדל בשלוש השנים האחרונות בקצב ממוצע של 1.8% בלבד - כמחצית מקצב התרחבות הסחר העולמי בתקופה המקבילה - וזאת בשל הירידה בביקושים העולמיים, התחזקות השקל והשחיקה המבנית בתחרותיות במשק.

לממשלה אין יכולת להשפיע על מרבית הגורמים האלו. ולכן, אם האוצר לא ישתף פעולה עם בנק ישראל כדי להחליש את השקל, היצוא יתקשה להתאושש והצעדים החפוזים שעליהם הכריז כחלון לעידוד הצמיחה לא יעזרו.

מדיניות פיסקאלית:

המקורבים ניצחו

רגע אחרי שהתקציב אושר בממשלה, האוצר עדכן את תחזית ההכנסות של המדינה כלפי מעלה, מה שאפשר לשר האוצר להוריד את המע"מ ב־1% ואת מס החברות בחצי אחוז.

אך במקביל, בספר התקציב עצמו כתוב כי ב־2017 קופת המדינה תסבול מחוסר של 8.8 מיליארד שקל בשל התחייבויות יתר של הממשלה. כלומר, בנקודת הזמן הזאת אנחנו יכולים לצפות לקיצוצים או לתוספת מסים. או גם וגם.

הדיון אתמול בכנסת, צילום: עומר מסינגר הדיון אתמול בכנסת | צילום: עומר מסינגר הדיון אתמול בכנסת, צילום: עומר מסינגר

הגירעון בתקציב עומד על 2.9%, והוא נובע מכך שהאוצר הסכים לממן 60% מההתחייבויות שנתן נתניהו לשותפות שלו בקואליציה.

בעקבות כך נערכו שלושה קיצוצים רוחביים בסך של 5.4 מיליארד שקל. המנצחים הם אלו שקרובים לצלחת, כמו מצביעי הבית היהודי וש"ס, שהדרישות התקציביות של מפלגותיהם נענו.

המפסידים הם כולנו, אך בעיקר השכבות החלשות שהקיצוצים יבואו על גבן - על גב השירותים החברתיים והאזרחיים.

מיסוי:

העבריינים ניצחו ואנחנו הפסדנו

מחוק ההסדרים יצאה שורה של צעדים הנוגעים למיסוי, שבעקבותיהם עברייני המס ירוויחו בעוד הציבור כולו יפסיד. כך למשל הוצאו חוקים כמו אלו שנועדו להקשות על חברות הארנק שמאפשרות לבכירי המשק להימנע מתשלום מס הכנסה; חובת דיווח לרשות המסים על תכנוני מס; ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים על הכנסות מחו"ל; חיוב הבנקים להעביר מידע לרשות המסים; והכנסת עבירות המס החמורות לרשימת עבירות המקור.

מה נשאר בפנים? מהלכים קטנים יחסית כמו זה שמחייב דיווח מקוון לרשות המסים. התוצאה: הנטל על אלו שמשלמים מסים מלאים כחוק יגבר, השירותים החברתיים לא ישתפרו בעתיד הנראה לעין, וכך גם הלכידות החברתית בשל ההבנה שאין שוויון אמיתי בנטל.

פריפריה:

מדברים עליה, אבל לא נותנים לה

המילה פריפריה הפכה פופולרית מאוד בדיונים על התקציב - הטבות מס לתושבים, מענקים לרופאים ואפילו אריה דרעי הפך לשר לענייני פריפריה. אבל כשמשווים את הפריפריה להתנחלויות רואים שלראשונה מבטיחים בעוד לאחרונה כבר נותנים.

בניגוד לפריפריה, להתנחלויות יש קבוצות לחץ חזקות ושותפה קואליציונית שמייצגת אותן נאמנה - הבית היהודי. כך, בימים האחרונים הודיע שר המדע אופיר אקוניס על ניתוב תקציבי מחקר ופיתוח ליהודה ושומרון, כפיצוי על החרם של האירופים. אוניברסיטת אריאל תקבל יותר מבן־גוריון בשל כך. וכמובן ישנם גם המענקים הביטחוניים, הכספים שהועברו לפיתוח שטחים ירוקים בהתנחלויות (7 מיליון שקל) ושילוש תקציבה של החטיבה להתיישבות.

לפריפריה אין נציג מובהק. דרעי קיבל משרד הנושא את השם וגם תקציב של 300 מיליון שקל שלא ברור איך יתחלק. אבל לפריפריה אין קבוצות לחץ, וכפי שראינו בנושא הטבות המס, היא גם לא מציגה חזית אחידה ורבה בתוך עצמה. הפריפריה לא יודעת ללחוץ בצורה אפקטיבית על הממשלה ולכן היא ממתינה, אולי לשווא, שההבטחות כלפיה ימולאו.

יוקר המחיה:

נשלם פחות על מזון יבש

בעיקרון התקציב אמור להשפיע על יוקר המחיה, אך הרפורמות בתחום המזון - בעיקר רפורמת הקורנפלקס ורפורמת הפטם - הן שישפיעו באופן ישיר.

ח"כ אורן חזן עם מכשיר אינהלציה במהלך הדיון אתמול בכנסת, צילום: עומר מסינגר ח"כ אורן חזן עם מכשיר אינהלציה במהלך הדיון אתמול בכנסת | צילום: עומר מסינגר ח"כ אורן חזן עם מכשיר אינהלציה במהלך הדיון אתמול בכנסת, צילום: עומר מסינגר

רפורמת הפטם, שנועדה להוריד את מחירי העוף שעלו ב־%25 בשנתיים האחרונות (נתון מטריד במיוחד, לאור העובדה ש־%9 מההוצאה החודשית על מזון היא על עוף), מצאה את דרכה אל מחוץ לחוק ההסדרים בלחץ הלובי החקלאי וארגוני החקלאים. מגדלי העופות הרוויחו, הציבור הפסיד וימשיך לשלם ביוקר.

לעומת זאת, רפורמת הקורנפלקס שפותחת את שוק המזון היבש ליבוא מקביל - מה שאמור להוריד את מחירי המזון האלו - עברה. השחקנים ששולטים בשוק, כמו אסם ויוניליוור, הפסידו. לפי הכלכלן הראשי באוצר, רווחי עשרת היבואנים הגדולים הם חריגים וגדלו ב־%230 ב־2005–2013.

אבל כדי שהציבור ירוויח והמחירים יירדו, צריך שייכנסו לשוק יבואנים שימכרו את אותם המוצרים במחירים נמוכים יותר.

בריאות: יש חדשות טובות וגם רעות

שר הבריאות יעקב ליצמן השיג תוספת של מאות מיליונים לתקציב משרדו. אם הוא יצליח לצמצם את הצפיפות הנוראית במיון, את ההמתנה והזיהומים, ולקצר את את התורים ל־MRI - אז הציבור כולו ירוויח. היתרון הוא שעד סוף השנה הבאה נדע אם המטרות הושגו או לא.

הבעיה היא שמערכת הבריאות צריכה הרבה יותר כסף ממה שמוקצה לה. מדובר במיליארדי שקלים לטובת בניית מרפאות בקהילה, גיוס עוד רופאים ואחיות, בנייה של עוד חדרי ניתוח, הוספה של מיטות אשפוז ומכשירי שיקום והרשימה עוד ארוכה.

שורה של דו"חות הראו כיצד מערכת הבריאות בישראל יובשה באופן עקבי, ולכן אולי אין מקום לאופטימיות.

המפסידות הגדולות הן קופות החולים, שיממנו חלק מהרפורמות באמצעות העלאת התעריף שהן משלמות לבתי החולים. במקרה הטוב הן יקבלו בעצמן רק חלק מהתוספת שזכתה לה המערכת, ועם גירעון מצטבר של 2 מיליארד שקל - הן זקוקות לכסף.

ובסופו של דבר, גם במקרה הזה, ההפסד עלול להיות של כולנו.

רווחה:

האוצר נחלץ לעזרת ביטוח לאומי

נדמה שמישהו באוצר התעורר: בשנה הבאה מיליארדי שקלים יגיעו לקופת ביטוח לאומי בניסיון לצמצם את הבור שפעור בה - גירעון של יותר מ־4 מיליארד שקל בשנה. לפי התחזיות, עד 2038 קופת המוסד תתרוקן והוא לא יוכל לשלם עוד קצבאות. כעת האוצר יחסוך מביטוח לאומי 2 מיליארד שקל בשנה של תשלומים לבתי החולים, ויפצה את המוסד במאות מיליוני שקלים בשנה באמצעות הגידול בקצבאות הזקנה והסיעוד עקב הזדקנות האוכלוסייה.

מלבד העלאת מסים או העלאת גיל הפרישה, האוצר ירה בכמעט כל תותח אפשרי כדי להציל את העתיד הפיננסי של ביטוח

לאומי. אלא שכל התותחים הללו יבטיחו את תשלום הקצבאות רק לעשור נוסף. לכן בשורה התחתונה אין מנצחים פה, שכן בסופו של דבר העלאת דמי ביטוח לאומי והעלאת גיל הפרישה הן רק עניין של זמן.

חברות ממשלתיות:

התעלמות גורפת

כמעט כל המהלכים שנוגעים לחברות הממשלתיות יצאו מהתקציב. רמת הביצועים של החברות הממשלתיות נמוכה, הן לא יעילות, מפסידות לאורך שנים וצוברות חובות, כהונתם של בעלי תפקידים בכירים לא קצובה בזמן, ובעת פרישתם הם זוכים לתנאים מפליגים. התקציב לא מטפל באף אחד מהנושאים האלה.

התקציב גם לא מטפל בוועדים הגדולים של החברות הממשלתיות, כמו אלו של חברת החשמל, שנהנים מכוח רב. הדבר בולט על רקע המחדל של חברת החשמל בסופה האחרונה - שבמהלכה העובדים שבתו בעוד עשרות אלפים מצאו את עצמם בלי חשמל - שהציף שוב את הצורך ברפורמה מקיפה בחברה, מהלך שנדחה כבר 15 שנה ודילג גם מעל התקציב הנוכחי.

בכתיבה השתתפו: עמרי מילמן, רוני זינגר, אמנון אטד, מיקי פלד ושאול אמסטרדמסקי

תגיות