אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנים החוזרים מתכוננים לבתים חדשים בקיבוצים צילום: צפריר אביוב

הבנים החוזרים מתכוננים לבתים חדשים בקיבוצים

אחרי עשר שנות קיפאון, 35 קיבוצים יוכלו לבנות בתחומיהם אלפי דירות נוספות. ההחלטה תגיע לאישור המועצה הארצית בדצמבר

19.11.2015, 08:18 | דותן לוי

באוגוסט האחרון הגיש קיבוץ מעגן מיכאל עתירה לבג"ץ בטענה שהמדינה מתעלמת מצרכיו ואינה ממלאת את מחויבותה לעדכן את לוח 2 - הלוח בתוכנית המתאר הארצית שקובע לכל קיבוץ ומושב בישראל את מכסת יחידות הדיור המותרת לו.

קראו עוד בכלכליסט

במעגן מיכאל, מהקיבוצים הגדולים והעשירים בארץ, נתקעו על מכסה של 600 יחידות דיור, ולמרות הגידול הטבעי של הקיבוץ ורשימת המתנה ארוכה של בני קיבוץ שביקשו לחזור ולהיקלט בו, הקיבוץ אינו יכול להרחיב את היקף הדירות בתחומיו בשל אותה התנגשות עם תמ"א 35. בעתירה טען הקיבוץ כי למרות חובת העדכון של הלוח בכל ארבע שנים, המדינה נמנעה מכך גם ב־2009 וגם ב־2015. היות שבקיבוץ ביקשו להגדיל את מספר הדירות ל־900, הם נאלצו לעתור לבית המשפט.

כעת הבינו במטה הדיור כי אין ברירה אלא לעדכן את מספר הדירות בקיבוצים ולאפשר את גדילתם גם במענה לצורך בהגדלת מספר הדירות ברמה הארצית. על כן החליט יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי על הוספת כ־4,500 דירות ל־35 קיבוצים, ובהם קיבוצי עוטף עזה שיוכלו לקלוט משפחות מבחוץ, וקיבוצים שנהנים מביקוש גבוה מבנים חוזרים. ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) אישרה את התוכנית, וב־3 בנובמבר תגיע גם לאישורה של המועצה הארצית ולבסוף תידרש לאישור שר האוצר.

ברשימת תוספת הדירות שאושרה אין הפתעות מרחיקות לכת. הקיבוצים שנחשבים לגדולים ביותר כיום - מעגן מיכאל, נען וגבעת ברנר - צפויים להגיע להיקף הגבוה ביותר של דירות. גבעת ברנר יוכל לגדול ב־150% ולכלול 1,000 דירות (תוספת של 600 דירות על 400 הקיימות), למעגן מיכאל יתווספו 300 דירות ולנען יתווספו 200 דירות. יגור יגדל ב־75% ויוסיף 300 דירות על ה־400 הקיימות בו.

קיבוץ ארז על גבול רצועת עזה. תוספת של 25%, צילום: גדי קבלו קיבוץ ארז על גבול רצועת עזה. תוספת של 25% | צילום: גדי קבלו קיבוץ ארז על גבול רצועת עזה. תוספת של 25%, צילום: גדי קבלו

בתנועה הקיבוצית מיהרו לברך על העדכון ונזהרו מלמתוח ביקורת, אפילו מרומזת, מחשש לפגיעה באינטרסים של אותם קיבוצים שזכאים לכך, ומשום שלאחר שנים של היעדר מהלכים שיאפשרו להם לצמוח, כעת הם מתנהלים בהצלחה מול יצחקי שמוכן לסייע להם. עם זאת, גם אם מדובר בהתקדמות לתנועה הקיבוצית, לקבלת ההמלצה אין השפעות רוחב, שכן היא פרטנית לכל קיבוץ.

עם זאת, בסביבת הקיבוצים נשמעת ביקורת על כך שהרשימה שאושרה היא אותה רשימה שהיתה נכונה לשנת 2009, וההערכות הן כי בקרוב קיבוצים נוספים, בייחוד באזורי עדיפות ב', יבקשו להתרחב. "המצב הלא נורמלי הוא שיש בכלל הגבלה על מספר הדירות. בשאר הארץ אין הגבלה כזו", אמר עו"ד חגי שבתאי המייצג מספר רב של קיבוצים. לדבריו, "המצב שבו דנים בתוכנית להרחבת יישוב שש שנים לאחר שהוגשה הבקשה הוא בלתי נתפס ובעייתי, וייתכן מאוד שאינו משקף את המצב בשטח".

עו"ד רון רוגין אשר ייצג את המושב השיתופי יודפת בבקשה להרחיבו אומר כי "מדובר בשערוריה ובכישלון מהדהד שנמשך שנים". לדבריו, גם בעת אישור התמ"א ב־2005 נעשה הדבר בהתאם לנתונים של 1995. עוד אומר רוגין כי אף שאפשר לעדכן את התמ"א בכל רגע נתון, בפועל זה לא קרה עד כה, והיו צריכים להמתין עשר שנים עד ההמלצה הנוכחית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
לשאלת יוסי (2) רכישת דירה
חבל שבכל נושא דיון הקרקעות בקיבוצים ובמושבים, לא מדברים על מבנה החיים במקום. כל קונה או בונה, חייב להתקבל לאגודה קהילתית, ולוועד המקומי, שני הגופים מנהלים את הישוב תוך גביית מיסים בחלקה על פי חוק ובחלקה עלפי הסכם חוזי. חברות באגודה כוללת קבלת החלטות ברוב קהילתי, קיום בחירות וגוף מנהל, ניהול מוניציפאפלי של השיוב, כמו בכל עיר. פרט קטן ששוכחים להזכיר, שהמיסוי המקומי גבוה כי המדינה לא ממנמנת דבר בחיי הקהילות. חינוך חברתי, תרבות, נוי, אחזקת מבנים ציבורים, תשתיות ועוד רבות... אין פה קרקע בחינם וחיי רווחה על חשבון אף אדם אחר. כל רוכש קרקע משלם מיסים למנהל ואת ערך הקרקע השמאי, מס רכישה, דמי הקמת תשתיות, ועדה מקומית וכו... כמו כל רוכש קרקע בגבולות 67. בנוסף ציבור המקנאים... מוזמנים לגור בחבל הבשור, מרחבים, ושאר המועצות מדרום לבאר שבע, או לחילופין בצפון, רמת הגולן, עמק המעיינות ועוד. המרחק לתל אביב נראה שם אחרת מבחינת תעסוקה, תרבות ותשתיות. שיהיה לכולנו בהצלחה בהצמחת הפריפריה!
דגנית , דרום  |  23.11.15
31.
ניצול
דיברתי לאחרונה עם קיבוצניק ושאלתי לגבי החקלאות בקיבוץ מה מתברר האדמות שהם קיבלו מהמדינה מושכרות לגורם חיצוני שמעבד אותם והקיבוצניקים נהנים מהכנסות חינם. מעבר לכך ישנם חברי קיבוץ שיש להם שני בתים אשר משויכים להם. האזור תעשייה לא משמש את חברי הקיבוץ אלה גם כן מושכר לגורם חיצוני. ישנם גם בתים שמושכרים לתושבי חוץ שזה עוד הכנסה ללא כל מאמץ. זה פשוט שערורייה צריך להחזיר למדינה את השטחים להשאיר כל תושב עם בית אחד ולהפוך את הקיבוצים לישוב קהילתי.
אא , מרכז  |  23.11.15
30.
תגובה ל 21
אסף מתגובה 21 אני שמח לענות לך כי התגובה שלך עניינית ושאלה שאלה חכמה. אמרת שהקיבוצים צריכים לשלם על הקרקע- ואתה צודק. הם לא צריכים לקבל הנחות, אבל גם לא לשלם מחיר מלא- וזאת למה?- כי חוכר עירוני כאשר משלם למנהל מקרקעי ישראל את דמי ההיוון היה זכאי להנחה מאוד גדולה (שילמו 3.5 אחוז מערך הקרקע) כמה דורשים מהקיבוצים: משהו בין 30 ל 90 אחוז (עד פי 30 מחוכר עירוני) זה הגיוני???
קיבוצ , ניק  |  23.11.15
לכל התגובות