מי מפחד מאמוג'י?

1. אמאל'ה, אמוג'י. אם תורשה לי המלצה לא טכנולוגית במדור הזה, את יום העבודה אני פותח בעזרתו של השדרן לירון תאני. בכל בוקר ב־9:30 תאני משדר ברדיו האינטרנטי "מהות החיים" שעה וחצי של מוזיקה מגוונת ומשמחת. אתמול בסוף התוכנית הוא שוחח מעט עם השדרים הבאים אחריו, דליק ווליניץ ושמואל שאול, והם הביעו לפניו את החשש שהאמוג'י — האייקונים היפניים שכולנו מכירים מוואטסאפ — יהרגו את השפה הכתובה. קצת פחות משמח.

2. לצחוק או לבכות. מה עורר את חששם של השדרנים? מילון אוקספורד הבריטי, למרות תדמיתו המכובדת, מקפיד מאוד להישאר עם היד על הדופק. ב־2013 הוא בחר ב־"סלפי" (הצילום העצמי, לא הזרם המוסלמי) למילת השנה שלו, וב־2014 הוא בחר ב־"Vape" (עישון סיגריה אלקטרונית), הפעם החליטו עורכי המילון להיות נועזים. מילת השנה איננה מילה כלל אלא אמוג'י. "לצחוק עד דמעות", ליתר דיוק.

3. בחזרה למערות. הטענות שלפיהן השימוש באמוג'י (ולפניו באמוטיקונים הסטנדרטיים) הורג את השפה אינן חדשות. לרבים הן מזכירות את ציורי המערות הקדומים, אלה שקדמו להמצאת הכתב האלפביתי. כשרואים חידות אמוג'י בוואטסאפ ("נחש איזה פתגם מסתתר כאן", למשל), או פשוט שימוש אינטנסיבי ב"לצחוק עד דמעות" וחבריו, קל להבין מהיכן נובע החשש. אך האם הוא מוצדק?

4. מותו של ה־LOL. כדי לשים את פאניקת האמוג'י בפרופורציות, כדאי לשים לב למחקר שפרסמה השנה אינסטגרם. ברשת החברתית אומרים כי מאז 2011, אז שולב האמוג'י באייפון לראשונה, חלה ירידה דרמטית בשימוש בסלנג אינטרנטי מקובל כמו LOL, OMG, XOXO וחבריהם. זוכרים איך המונחים האלה בעצמם עוררו את החשש שהשפה מידלדלת? וזוכרים את הבעתה שעוררו "חמודע", "שולתת" ושאר מילות הסלנג שאפיינו בני נוער ישראלים ברשת בעשור הקודם?

5. חשש תמידי. אמוג'י הוא כלי נחמד ועדכני להעשרת המסר ודרך טובה לבטא אמירות פשוטות. לא יותר, לא פחות. החשש שהדור הצעיר יהרוס את השפה, לעומת זאת, מלווה את האנושות כבר אלפי שנים. בספר המומלץ "גלגולי לשון" מצטט הבלשן גיא דויטשר את הרב סעדיה גאון, שבתור הזהב של העברית בספרד של המאה ה־9 קונן על ש"רבים מבני ישראל אינם בקיאים בצחות לשוננו הפשוטה". "העברית של ימינו", מעיר דויטשר, "היא אף פעם לא מה שהיתה פעם".