אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לקראת הדיון בממשלה: באגף התקציבים באוצר מתנגדים להקמת 5 יישובים בנגב צילום: אוראל כהן, ישראל יוסף

לקראת הדיון בממשלה: באגף התקציבים באוצר מתנגדים להקמת 5 יישובים בנגב

במסמך פנימי של האוצר נכתב כי יש חשש שהקמת יישובים חדשים תכשיל את השיווק ביישובים הקיימים; לתוכנית מתנגדים גם במינהל התכנון, בחברה להגנת הטבע, במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים

19.11.2015, 16:17 | דותן לוי

הצעת ההחלטה להקמת 5 יישובים חדשים בנגב שצפויה לעלות ביום ראשון הקרוב בממשלה ביוזמת שר השיכון יואב גלנט, נתקלת בהתנגדות משמעותית שבראשה עומד אגף התקציבים במשרד האוצר, וזאת לצד התנגדות של מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.  

קראו עוד בכלכליסט

ההתנגדות המשמעותית ביותר היא זו של אגף התקציבים באוצר, היות וזהו המשרד שמרכז כיום את כל סמכויות הדיור והגוף שאמור לתקצב פרויקטים בהיקפים כאלה. ההתנגדות מעט מפתיעה היות ובראש משרד האוצר עומד השר משה כחלון אשר כידוע גלנט נמנה על אנשיו. =עם זאת גורמים במשרד השיכון טוענים כי ההתנגדות היא של הפקידות, בעוד כחלון עצמו יצביע בעד היישובים וזאת בהתאם לסיכומים קודמים שהיו לו עם גלנט בנושא.

 

במסמך פנימי שהגיע לידי "כלכליסט", נכתב כי להקמת יישוב חדש ישנה עלות חריגה בהשוואה להרחבת יישובים חדשים מאחר והיא מחייבת הקמת תשתיות שאינן נחוצות בהרחבה צמודת דופן של יישוב קיים וכי יש להיזהר בהקצאת קרקעות אשר הינן משאב במחסור המיועד גם לדורות הבאים.

עוד נכתב, כי הקמת היישובים החדשים תפגע במטרות המדינה לחיזוק הנגב ובהמשך הוא מפרט את הסכמי הגג שנחתמו עם יישובים בדרום הארץ את תקציבי העתק שהועברו לדרום ואת מטרת הממשלה להעביר אוכלוסייה ליישובים קיימים.

"הקמת יישובים חדשים תמשוך אוכלוסייה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים גבוהים וכך תחליש את פוטנציאל ההתפתחות של היישובים הקיימים ואף תמשוך אוכלוסיות חזקות מתוך יישובים אלו. לאור זאת, הקמת יישובים חדשים גם תעמיד בסכנה את מאמצי הממשלה להרחבת היצע הדיור במסגרת היישובים הקיימים", נכתב במסמך.

השר להגנת הסביבה אבי גבאי. מתנגד להקמת היישובים החדשים, צילום: אוראל כהן השר להגנת הסביבה אבי גבאי. מתנגד להקמת היישובים החדשים | צילום: אוראל כהן השר להגנת הסביבה אבי גבאי. מתנגד להקמת היישובים החדשים, צילום: אוראל כהן

לדבריו, "צפיפות האוכלוסין באזור הנגב אינה מצריכה הקמת יישובים נוספים וניתן להרחיב יישובים קיימים בעלויות נמוכות משמעותית, תוך התבססות על תשתית קיימת. בנגב קיימים מספר יישובים שלדעת גורמי המקצוע לא מיצו את אפשרות הפיתוח שלהם. לאור זאת, נראה שניתן לספק את הביקוש למגורים על ידי הרחבה נוספת של היישובים הקיימים ללא הצורך בהקמת יישובים חדשים".

"ההתיישבות תתרכז 'באזורים מופרים' מבחינה אקולוגית"

גלנט הודיע השבוע כי הוא מקדם את הקמתם של 5 יישובים חדשים בנגב. 3 מהיישובים שהוצעו כבר הוזכרו בעבר כחלק מתוכנית להקמת 10 יישובים חדשים ואילו שניים מהם חדשים. היישובים החדשים הם: שלח, יישוב קהילתי בין אשלים לפתחת ניצנה ודיה, יישוב קהילתי סמוך לכביש 80. והיישובים שכבר הוזכרו בעבר הם: נווה גוריון, יישוב קהילתי בין רביבים לכפר רתמים; דניאל, יישוב קהילתי צמוד דופן לקריית החינוך האזורית ולכפר השיקומי 'עלה נגב', ואשל הנשיא, יישוב קהילתי צמוד למרכז החינוך האזורי של המועצה האזורית מרחבים.

במשרד הבינוי והשיכון התכוננו מראש לטיעוני הנגד הצפויים של הארגונים הירוקים וראשי רשויות חלשות בדרום וציינו כי ההתיישבות החדשה תתרכז באזורים "מופרים" מבחינה אקולוגית, בצמידות ובסמיכות לאזורים בנויים קיימים ואף בתוכם וכן בסמיכות לצירים ראשיים ובקרבה לתשתיות מים, חשמל, תקשורת והולכת שפכים קיימות, אך נראה כי זה לא עזר וההתנגדות ליישובים היא כמעט גורפת.

גופים נוספים שמתנגדים לתוכנית הם רשות הטבע והגנים ומינהל התכנון, שם ציינו כי הם מתנגדים אך במידה והממשלה תחליט על הקמת יישובים חדשים הם ימליצו על הקמת יישוב אחד בלבד בקרבה לאופקים.

"רואים במהלך זה פגיעה סביבתית"

במקביל התנגד לכך גם השר להגנת הסביבה אבי גבאי שאמר לאחרונה כי "אני יכול להרגיע את החוששים. אנחנו נגד בניית יישובים חדשים, מאחר שהם פוגעים בסביבה ובחלשים. אנחנו בעד התחדשות עירונית ואנחנו בעד טיהור עשרות קרקעות בישראל, שמזהמות את הסביבה ויכולות להיות שכונות ופארקים יפים".

בחברה להגנת הטבע מהגופים שנלחמים בשנים האחרונות נגד הקמתם של יישובים חדשים כתבו נייר עמדה בנושא שבו נכתב כי הם "רואים במהלך זה פגיעה סביבתית, כלכלית וחברתית אשר מחליש את חוסנם של היישובים הקיימים בנגב, המשוועים לתוספת אוכלוסייה וחידוש תשתיות"

על הפגיעה הסביבתית נכתב כי יישובים חדשים יפגעו בכמות, איכות ורצף השטחים הפתוחים כנכס של כלל הציבור. "להקמת ישובים חדשים נלווית הפגיעה הסביבתית הכרוכה בהקמת תשתיות – דרכי גישה, חשמל, מים, ביוב, פינוי פסולת, פיתוח עתידי ועוד. פעילות אדם בשטחים טבעיים גורמת נזק ישיר ועקיף למערכות האקולוגיות הטבעיות".

בנייר העמדה הוצגו נתונים ממחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה ולפיו קיים פער של 29% בין עלות ההקמה של יחידה ביישוב כפרי חדש לבין הקמת יחידה בהרחבת יישוב כפרי קיים וכי השקעת הממשלה והרשויות המקומיות בהקמת יח"ד ביישוב כפרי חדש גדולה ב- 113% לעומת הקמתה ביישוב קיים. עוד צוין במחקר כי קיים פער של 188% בין עלות הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש לעומת עלות הקמתה בשכונה חדשה בעיר. פער זה גדל ל-300% כשכל ההשקעות הממשלתיות נלקחות בחשבון.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית בה המערכת הנבחרת קובעת לפקידות כיצד לפעול, ולא להיפך, ועל כן, הנושא יעלה לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מפחדים מהצפה?
האוצר גילה מכרה זהב בנגב. אין סוף אדמות מדינה סביב ירוחם, דימונה, ערד וכד' שחולקו לחלקות קטנות ונמכרות למשקיעים נלהבים מגוש דן לפי ערך של חצי מיליון ומעלה לדונם וזה לפני המיסים הנוספים המוטלים על המבנים עצמם. מדובר בקרקעות שעד לפני 6-7 שנים חילקו למעשה בחינם (ולעיתים אך עם דמי פיתוח מופחתים). אבל חייבים למכור את האוצר הזה במשורה. שהציבור ימשיך לחיות בהרגשה ש-"רק היום, מחר נגמר!" ושהמשקיעים שרוכשים אחוזי טירוף את הדירות בירוחם לא יתעוררו פתאום ויבינו ששילמו מיליון על נכס בעיירת מצוקה וששכר דירה שהם יוכלו לקבל משקף תשואה מגוחכת שאפילו לא מכסה את המשכנתא בריבית האפסית של היום (ובוודאי שלא בעוד כמה שנים שהריבית תעלה). הצפת השוק בעוד כמה אלפי יחידות צמודי קרקע בישובים "אקסלוסיביים" עלולה להעלות סימני שאלה אצל המשקיעים הנוהרים כעת לירוחם ועלולה למוטט את שוק הנדל"ן שם ובערים דרומיות אחרות.
אזרח  |  19.11.15
לכל התגובות