צילום: יח"צ
כיצד יראו הצ'קים בישראל ב-2020?
חוק הסליקה האלקטרונית, שצפוי להתקבל סופית השנה, מהווה צעד ראשון ומשמעותי בדרך לצ'ק חצי דיגיטלי. יהיה זה אירוני שדווקא הצ'קים, אחד מאמצעי התשלום הוותיקים בעולם, ייהפכו לחלוצי התשלומים הווירטואליים
20.11.2015, 08:03 | שי פרמינגר
על פי נתוני בנק ישראל בשנת 2014, היקף השימוש הכולל בשיקים בישראל עמד על 854 מיליארד שקל (לעומת 242 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי) וגדל כל שנה בעשור האחרון בכ- 3%-4% לעומת גידול של כ-7% לשנה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי. עוד עולה כי סכום העסקה הממוצעת בצ'ק עומד על סך של 7,708 שקל ב-2014 ומדובר על גידול של 6% לעומת 2013. הנתונים הללו מעידים על שני דברים: עם ישראל משתמש יותר בצ'קים בשל מחנק האשראי במשק הישראלי בעיקר בקרב המעמד הבינוני והנמוך.
לצד הנתונים הללו, אנחנו עדים להיקפים רחבים של כלכלה שחורה בישראל. על פי מחקר עולמי שבוצע ע"י חברת Friedrich Schneidעבור הבנק העולמי ב-2012 ובו נבחנו 26 מדינות מה-OECD: בישראל עומדת הכלכלה השחורה על 23% מהתמ"ג וזאת לעומת ארה"ב שם הכלכלה השחורה מהווה רק 9% מהתמ"ג. הניסיון המשמעותי ביותר לפתור את הסוגיה של ההון השחור בישראל נעשה בוועדת המזומן בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, שעסקה בצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי. אחת ממסקנות הוועדה הייתה שיש צורך בסליקה אלקטרונית של צ'קים. חוק הסליקה האלקטרונית עבר בכנסת בקריאה ראשונה וכעת נמצא בשלב הוועדות וצפוי לעבור סופית בשנה הקרובה. חוק הסליקה האלקטרונית מהווה צעד ראשון ומשמעותי בדרך לצ'ק חצי דיגיטלי. חוק הסליקה האלקטרונית מהווה העתקה מוחלטת לחוק שנקרא Check 21 בארה"ב, ושקיים כבר יותר מעשר שנים, אשר מטרתו לאפשר לבנקים העברת קבצים של צ'קים סרוקים באופן אלקטרוני, מה שאמור להפוך את תהליך זיכוי הצ'ק למהיר ויעיל יותר ולחסוך את העלויות והזמן הכורכים בתהליך השינוע הפיזי של הצ'קים מבנק לבנק.
אז איך זה יעבוד?
על פי חוק הסליקה האלקטרונית הלקוח יכתוב צ'ק וימסור לבית העסק, אשר מפקיד את הצ'ק בחשבון הבנק שלו, סורק את תמונת הצ'ק באמצעים אלקטרוניים ומעביר לבנק של מושך הצ'ק. למעשה הבנק מזכה את חשבון בית העסק. מאותו רגע הצ'ק יושמד וסריקת השיק תהווה תחליף של השיק לכל דבר ועניין.
ישנם יתרונות רבים לצ'ק החצי דיגיטלי. ראשית, מלחמה בהלבנת הון ובהעלמות מס. עבור המשטרה, הצ'ק הדיגיטלי הוא מדיה דיגיטאלית שניתן לעקוב אחריה והיא שמישה כראייה. גם בנק ישראל ירוויח מהשינוי מעצם צמצום עלויות המסלקה המרכזית בין הבנקים, וגם הבנקים יוכלו לחסוך עלויות שינוע, מיון, תיוק של הצ'קים וחסכון בכח אדם (המגיעות, על פי הערכות ל- 100 מיליון שקל בשנה ל-5 הבנקים הגדולים), ואולי הכי משמעותי, בעל העסק יזכה בקיצור זמן הזיכוי של הצ'ק משלושה ימי עסקים ליום עסקים אחד. הנה, בעולם המהפכה כבר קורית: בארה"ב, 61% מסך העסקאות מבוצעות באמצעות צ'ק דיגיטלי. בעידן בו שימוש הצ'קים עולה, ניכר שגם הבנקים משקיעים בפיתוחים טכנולוגיים באמצעי תשלום זה, וחלקם כבר מציעים פתרונות חצי דיגיטאליים. למשל חלק מהבנקים מאפשרים ללקוחותיהם לבצע הפקדת צ'ק באמצעות מכשיר הסמארטפון. עם זאת, לאור מגבלות החוק, זהו שירות מוגבל המאפשר לבצע הפקדה רק של צ'קים "למוטב בלבד", שהונפקו על ידי אותו בנק בעצמו ושהסכום בהם אינו גבוה מ- 8,000-6,000 שקל. אפשר לסכם כי המעבר מסליקה פיזית של צ'קים לסליקה אלקטרונית המתבצעת באמצעות תקשורת מחשבים התרחשה בשנים האחרונות בכמה מדינות בעולם, ועכשיו תורה גם של ישראל. צריך לקוות כי הודות לטכנולוגיה ולתמיכה מהרגולטור הצ'ק החצי דיגיטלי יהפוך לצ'ק דיגיטלי מלא. יהיה זה אירוני שדווקא הצ'קים, אחד מאמצעי התשלום הוותיקים בעולם, יהפכו לחלוצי התשלומים הווירטואליים.הכותב הוא מנכ"ל ERN סליקת תשלומים
3 תגובות לכתיבת תגובה