מהיום: מחאת הגז עוברת לדיוני ועדת הכלכלה בכנסת

ועדת הכלכלה תחל לדון הבוקר (א') במתווה הגז שמקדמת הממשלה במסגרת השלב האחרון לפני אישורו הסופי. מדובר בדיון שאמור להבהיר מהם הנימוקים המדיניים והביטחוניים שבגללם אישר הקבינט לשר הכלכלה לעקוף בפעם הראשונה את מוסד הממונה על הגבלים עסקיים, ולהצהיר שהתחרות במשק הגז אולי חשובה, אבל יש נושאים חשובים ממנה. בעיקר מכירת גז לירדן, מצרים או מדינות אחרות באזור.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל פותח את סבב הדיונים שהוא קבע עם קהל שאינו קשור כלל לנושא הביטחוני: עיון ברשימת המוזמנים מגלה שכל שרי הממשלה, כמו גם חברות הגז, כלל לא מתכוונים להגיע אליו. מי שכן יגיעו הם שורת ארגוני חברה, סביבה ופעילים פוליטיים שמתנגדים למתווה וינסו להעביר את מחאת הגז מהרחוב לכנסת. הדיון אצל כבל לא מחייב, ורגע אחרי שהוא יסתיים ב־10 בדצמבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לחתום על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ובכך יעקוף את הממונה על הגבלים ויאשר סופית את מתווה הגז.

פלא פיננסי בישראל

רגע לפני הדיון בוועדת הכלכלה, דו"חות חברות הגז מלמדים על הבוננזה שמסתתרת עבורן בישראל. כך בולט ההבדל בפעילותה של נובל אנרג'י בעולם ובישראל. נובל סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2015 בהפסד של 413 מיליון דולר, וזאת לעומת רווח נקי של 811 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה נחתכו בחצי, וצנחו מכ־4 מיליארד דולר מינואר עד ספטמבר 2014 לכ־2.29 מיליארד דולר בלבד בשלושת הרבעונים השנה. נובל, כמו שאר חברות האנרגיה בעולם, סבלה קשות מצניחת מחירי הנפט והגז בעולם - בשנה שעברה הכנסותיה ממכירת חבית נפט נעו בין 96 ל־104 דולר לכל חבית, ואילו בשלושת הרבעונים הנוכחיים המחיר התרסק וההכנסות שלה נעו בין 46 ל־55 דולר לחבית. גם היקף מכירות הנפט ירד בכ־15%, פועל יוצא של ביקושים נמוכים במגזר.

מנכ" נובל אנרג'י, צ'רלס דיווידסון. פלא פיננסי | צילום: בלומברג

גם בתחום מכירות הגז הטבעי המצב לא מזהיר - המחיר הממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה שעברה בארה"ב היה 4.12 דולר, ואילו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015 הוא התרסק לכ־2.2 דולר בלבד. שווי החברה נאמד ב־13.7 מיליארד דולר, פחות מחצי ממה שהוא היה בשנה שעברה (כ־30 מיליארד דולר). רק בשבוע האחרון החליטה נובל לפטר 180 איש, וגיוס הון שתוכנן לאחד הפרויקטים האחרים שלה בעולם בוטל מכיוון ש"תנאי השוק לא מתאימים".

ומה לגבי ישראל? כאן מדובר בלא פחות מפלא פיננסי. לפי דו"חות נובל, מחיר הגז בישראל ירד ברבעון השלישי לכ־5.39 דולר ליחידת אנרגיה, כמעט ללא שינוי מהמחיר ברבעון המקביל אשתקד, שעמד על 5.59 דולר. הסיבה לכך היא החוזה של נובל עם חברת החשמל: מדובר בחוזה עקום שמבטיח כי בשמונה השנים הראשונות שלו תתבצע הצמדה אוטומטית של מחיר הגז למדד המחירים לצרכן האמריקאי, שאליו תתווסף עלייה אוטומטית של 1% בכל שנה בנפרד. מכיוון שחברת החשמל היא הלקוח העיקרי בישראל, החוזה הזה מבטיח שלא משנה מה יקרה בעולם, הכנסות נובל בישראל יישארו יציבות.

אחד הנימוקים העיקריים של נתניהו ושל שר האנרגיה יובל שטייניץ לאישור המתווה היה החשש שנובל אנרג'י תאבד סבלנות ותתבע את ישראל בבוררות בינלאומית על פגיעה לכאורה בנכסיה. אז מה הסיכוי שנובל תתבע את ישראל והיא תאבד את הנכס הכי זוהר בפורטפוליו שלה? ההערכות הן שמדובר ב"נשק יום הדין" שאף אחד לא ימהר להשתמש בו. זאת מכיוון שברגע שנובל תתבע יתרחש מצב של LOSE-LOSE - ישראל תיתקע עם מאגר בודד (תמר) שבעל האחזקות הגדול בו הוא נובל (36%), אשר בכלל נשען על צנרת הולכה בודדת שאותה הקימה נובל. ונובל? היא תיקח את המאגר הכי גדול שלה, ותקפיא אותו מפני פיתוח או אפילו מכירה לצד ג' לאורך שנים ארוכות עד שתסתיים הבוררות. כלומר תישאר עם נכס שנראה יפה על הנייר, אבל רק שם. ובמציאות שבה מאגרי הגז הישראליים הם בין הנכסים הכי טובים שלה, לא ברור מדוע נובל תמהר להיפטר מהם.

מדפסת הכסף הטובה במזה"ת

מצבן של חברות הגז האחרות, מתברר, מצוין. שותפויות הגז של תשובה (דלק קידוחים ואבנר) פרסמו בשבוע שעבר את הדו"חות שלהן, כאשר שורת הרווח התלת־רבעוני של אבנר מסתכמת בכ־90.7 מיליארד דולר (לעומת רווח נקי של כ־47.4 מיליון דולר בשלושת הרבעונים בשנה שעברה) ושל דלק קידוחים בכ־90.5 מיליון דולר (לעומת כ־50.3 בתקופה המקבילה אשתקד). ישראמקו ואלון גז מתהדרות גם הן בשיעורי רווח יציבים - ישראמקו עם רווח נקי של כ־202.4 מיליון דולר (בתשעת החודשים של 2015, ירידה של כ־1.9%), ואילו אלון חיפושי גז עם רווח נקי של כ־63 מיליון שקל לעומת כ־17.3 בתשעת החודשים הראשונים של 2014.