אחרי דיון סוער: ועדת הכספים אישרה - תכנוני מס יהיו חייבים בדיווח

ועדת הכספים אישרה היום (ב') נוסח מרוכך להצעת החוק הקובעת כי תכנוני מס וחוות דעת יהיו חייבים בדיווח לרשות המסים. בהצעת החוק המקורית נקבע, כי כל תכנון מס יחויב בדיווח, אך בעקבות התנגדות עזה של לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס, ובעקבות טענת חברי ועדת הכספים כי מדובר בהצעה לא בשלה - הוצא החוק מחוק ההסדרים ברגע האחרון. מדובר בהישג המשמעותי ביותר של רשות המסים בממשלה הנוכחית, שכן הוא אמור להגדיל את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים ואף יותר, על פי הערכות הרשות, ומהווה כלי משמעותי כנגד תכנוני המס של החברות הגדולות.

החוק שיחול על דוחות עבור שנת המס 2016 אמור להתמודד עם תכנוני המס של החברות הגדולות ולפי ההערכות יגדיל את ההכנסות. החוק שאושר לא יחול על עסקים קטנים, שהמחזור שלהם הוא עד 3 מיליון שקל, או עסקאות עם רווח הון של מיליון וחצי שקל.

על פי החוק החדש, כל אדם שמגיש דוחות לרשות המסים יהיה חייב לדווח על קבלת חוות דעת אם קיבל כזו משני סוגים ואם התקבלה פוזיציה מסוימת - בניגוד לעמדת רשות המסים. הצעת החוק עברה לאחר שעות ארוכות של דיונים בוועדת הכספים והיא מתייחסת רק לתכנוני מס הכנסה. בהמשך השבוע אמור להתקיים דיון בנוגע לתכנוני המס במע"מ ומיסוי מקרקעין.

שני סוגי חוות הדעת שיחייבו בדיווח הן חוות דעת מדף, וחוות דעת שבהן היועץ חולק עם הלקוח את הרווח מהחיסכון במס. חוות דעת מדף היא חוות דעת כללית שכותב עורך דין או רואה חשבון ומוכר אותה למספר לקוחות. כאשר הסיכום הוא כי חוות דעת תוגדר כ"חוות דעת מדף" אם 3 נישומים יעשו בה שימוש במשך שנתיים. בנוסף, חוות דעת כזו צריכה להיות ביוזמה של נותן חוות הדעת שפנה לאדם או חברה עם הצעה לקבל אותה.

הדוגמה ה"קלאסית" לחוות דעת מדף בעייתית היא חוות דעת על החוק לעידוד השקעות הון שאמרה שישראל, יחד עם הרשות הפלסטינית, מונה 12 מיליון תושבים ולכן מי שמוכר מוצרים בישראל זכאי להטבות המס מתוקף החוק. זאת מכיוון שהחוק לעידוד השקעות הון קובע כי רק מי שמוכר את שירותיו או מוצריו למדינות עם מעל 12 מיליון תושבים יזכה להטבות מס, במטרה לעודד ייצוא, מבלי לכתוב במפורש ייצוא בחוק, שכן זה אסור לישראל בגלל הסכמי סחר בינלאומיים.

סוג תכנון נוסף שיחייב דיווח לפי החוק החדש הוא נקיטת פוזיציות בניגוד לעמדת רשות המסים, שמביאה לחיסכון של לפחות 5 מיליון שקל, כלומר נקיטת עמדה בתכנון המס שבניגוד לעמדה שרשות המסים פרסמה. מחלוקת מרכזית בסוגיה זו הייתה בנוגע לאילו וכמה עמדות של רשות המסים פוזיציה נגדית תחייב דיווח, שכן לטענת המייצגים ישנה מחלוקת בנוגע לשאלה מה זה עמדה. האם כל חוזר הוא עמדה? האם בחוזר ישנן כמה עמדות וכו'. רשות המסים ביקשה כי יהיו 100 עמדות בשנה בשנתיים הראשונות, ו-50 עמדות בשנים הבאות. החוק עבר למרות הסתייגויות לשכות רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס בנוגע להיקף העמדות שביקשו כי בכל שנה יתווספו לרשימה המחייבת רק 10 עמדות.

כמעט משבר קואליציוני

מוקדם יותר היום כמעט ונוצר משבר קואליציוני, לאחר שיו"ר ועדת הכספים משה גפני התנגד להצעת החוק, משך את הזמן ואמר גם בדיון שהוא "חושב להתנגד" כי מדובר בחוק רע אבל הוסיף כי התחייב שהוא מעביר את הצעת החוק עד מחרתיים. ההצעה היתה בעבר בתוך חוק ההסדרים ופוצלה. גפני היה נגד החוק הזה מההתחלה, וגם כאשר החלו לדון בחוק בוועדה, התברר כי אין רוב לוועדה.

בשלב מסוים, כאשר הדיון נמשך ולא התקדם לקראת הצבעות, אמר ח"כ מיקי לוי מיש עתיד לח"כ רחל עזריה מכולנו: אני יודע שמכרתם את החוק הזה בשביל השיוויון בנטל במליאה וטען כי המשבר שמתקיים מאחורי הקלעים הוא איומים שמשמיעים אנשיו של שר האוצר משה כחלון על יו"ר הוועדה גפני. גורם פוליטי נוסף שמע את נציגי משרד האוצר משמיעים באוזניו של גפני את האמירה ולפיה אם גפני ימשיך למרוח את הזמן "לא יהיה גיוס בערב". בעקבות זאת הופסק הדיון וגפני, אנשי אגף התקציבים באוצר ונציגי שר האוצר יצאו ולאחר מכן חזר גפני והודיע כי יקדם את החוק.

הערב יעלה חוק הגיוס להצבעה שנייה ושלישית - חוק שהקואליציה כולה התחייבה לתמוך בו לדרישתן של המפלגות החרדיות. ההתעקשות של יו״ר ועדת הכספים הלחיצה את אנשי כחלון, שכועסים מלכתחילה על כך שגפני הביא לפיצולו מחוק ההסדרים, והם לוחצים בשעה זו להעלותו להצבעה.