אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוריס דורפמן: אי אפשר לייצר תחרות במשק הגז בטווח המיידי צילום: עומר מסינגר

מוריס דורפמן: אי אפשר לייצר תחרות במשק הגז בטווח המיידי

סגן ראש המועצה לכלכלה: "הדבר הכי טוב בלעודד תחרות הוא לא להכריח אותם להוציא את כל הדגים מהים בבת אחת כי בשנה הבאה לא יהיו דגים בים". ביני זומר, נציג נובל אנרג'י בישראל: "אנחנו לא יכולים להיות במצב שמדינת ישראל אומרת שאנחנו עוברים על החוק"

24.11.2015, 16:15 | הדס גליקו

"שיקולי התחרות הם לא הכי חשובים" כך אמר היום מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה לכלכלה, במסגרת כנס הגליל השלישי לניהול וכלכלה. נושא הכנס השנה הוא ניהול משאבי הטבע הלאומיים. הכנס נערך במכללה האקדמית גליל מערבי.

לדברי דורפמן "אי אפשר לייצר תחרות בטווח מיידי. אנחנו רצינו לייצר תחרות שתחזיק מעמד. והיה לנו ברור שזו תחרות שאפשר לייצר רק בטווח של 6-7 שנים. תחרות במשאבי טבע היא לא תחרות בקורנפלקס או סלולר. הדבר הכי טוב בלעודד תחרות הוא לא להכריח אותם להוציא את כל הדגים מהים בבת אחת כי בשנה הבאה לא יהיו דגים בים. המסר שלי הוא שמשאבי טבע שונים ממוצרים אחרים".

קראו עוד בכלכליסט

מאידך אמר דורפמן כי כל מדינה שפיקחה על מחירי גז נכשלה. לדבריו, "הרגולטור בקנדה כותב בעמוד שלו כי פיקוח על מחירים מוביל לאחת משתי תוצאות. מחסור בגז או מחסור במשאב או מחיר גבוה ממחיר השוק. אין אף אחד שחושב שזה דבר טוב. אם אתה קובע מחיר של 3 דולרים אתה מעודד ביקושים מקומיים. אבל השאלה שצריך לשאול האם כל ביקוש מקומי שאנחנו מייצרים הוא ביקוש טוב. אם יווצרו תעשיות שישתמשו בגז כחומר גלם. זה לא בהכרח טוב. באוסטרליה פותח משק הגז הטבעי על בסיס מחיר של 2 דולר בהפקה זולה. בגלל שהגז היה זול נוצרה תעשיית אלומיניום שצורכת הרבה חום. אוסטרליה הובילה בתחום האלומיניום מאז נגמר הגז במאגרים הקרובים. במים העמוקים המחיר הוא 5 דולר. תעשיית האלומיניום קורסת. יש 50 אלף איש שישארו בלי עבודה. נוצרה שם תעשיה שכל היתרון היחסי שלה היה מחיר כאחד מחומרי הגלם.

מוריס דורפמן , צילום: נמרוד גליקמן מוריס דורפמן | צילום: נמרוד גליקמן מוריס דורפמן , צילום: נמרוד גליקמן

על פי דורפמן "לישראל יש יתרונות אחרים וברי קיימא כמו ההון האנושי. ברגע שתמר ייגמר אנחנו נגיע למאגר יקר יותר. ואף אחד לא מפקפק בזה שבמאגרים הבאים עלות ההפקה תהיה יקרה יותר. האם נסבסד כדי לשמור על מחיר הנמוך?" גם בהצעה של המשרד להגנת הסביבה אמר דורפמן כי הציעו מחיר מפוקח אבל עליו נשים בלו שהמחיר לצרכן יהיה כמו היום. לדבריו, גם "המשרד להגנת הסביבה מבין שמחיר זול הוא לא טוב. אנחנו לא נצליח לשים את הבלו הזה בכל מקרה כי הוא רעיון לא ישים. אף אחד לא יבוא לפה. אפשר להגיד שאני טועה אבל זו המציאות פה בארץ".

לגבי הטענות לשיח שהתנהל במחשכים אמר דורפמן "הממשלה מנהלת יום יום משא ומתן עם גורמים פרטיים. רוב משרדי הממשלה שיש להם ממשק עם הסקטור הפרטי מנהלים איתו משא ומתן. וודסייד שתכננה לרכוש חלק מלוויתן ניהלה גם היא משא ומתן מול הממשלה. אין פה שום דבר חדש או מחשכים. זה הליך נורמלי וסטנדרטי שמדינה עושה. לא המצאנו את זה".

על פי דורפמן היום יש קיבולת של 12BCM אם המתווה יאושר אז תוך חמש עד שבע שנים יכולת ההפקה של גז לטובת המשק תעמוד על פי שלוש מזה-בין 20-30 BCM. גז בהיקף כזה יוכל להגיע למשק. הביקוש יהיה 12-15 כלומר מסביר דורפמן "אנחנו מייצרים באמצעות המתווה מצב שבו ההיצע גבוה יותר ממה שצריך. כיום מפעלים לא רוצים להתחבר כי אנחנו לא יודעים לענות מתי הוא יגיע. צריך להבין שמפעל שפועל כיום ברווחיות של 2% יעבור לרווחיות של 10%".

לגבי הבטחת המחיר ההוגן אמר דורפמן כי הוא משתנה מגורם לגורם. לדברי דופרמן הצוות בחן את המחירים בארץ ובעולם. שם טוען דורפמן יש הרבה בלבול. בארה"ב טוענים שהמחיר הוא 2 דולרים אבל כשמשווים מחיר בארה"ב במקומות שרחוקים מהגז הם פי שלוש ממה שמספרים לכם. יש מעט מאוד מקומות שהמחיר בישראל הוא יותר גבוה מהם.

ביחס לחברת חשמל חלק גדול מהדיון הוא שההצמדה כל הזמן עולה. לדברי דורפמן "אפשר להצמיד את מחירי הגז בעולם ואז נקבל מחיר בעולם שיום אחד הוא 3 או עשר דולרים למחרת. במקרה זה אנחנו מצמידים את עצמנו למשהו שכפועל יוצא שלו מחירי החשמל יכולים לזנק. אופציה שניה הוא החוזה של חברת החשמל שצמוד למדד. באופן הזה לאזרח שמשלם חשבון חשמל לא תהיה שונות גבוהה בתשלום החודשי. לאזרחים עדיפה רמת וודאות. חוזה חשמל הוא טוב בגלל ההצמדה שלו."

לסיום אמר דורפמן, "אני חמש שנים במשרד ראש הממשלה ואני בתהליך מעבר לאוצר. בחודשים האחרונים נתקלתי בכך שקוראים לי ולחברי מושחתים. הם קוראים לי מושחת כי הם לא מסכימים. אתם מוזמנים אלי הביתה לראות איך חי בנאדם מושחת. ואם לדעת מישהו ככה חי בנאדם מושחת כנראה שהוא טיפש. אני עובד בממשלה לא רק משליחות וכי אני נהנה ואני חושב שזה חשוב. אבל אני לא מצליח להבין למה חושבים שאני ואמיר עושים את זה. כשאנחנו עבדנו שישה חודשים על המתווה מה עמד לנגד עיננו לעבוד בנובל?

"אנחנו לא יכולים להיות במצב שמדינת ישראל אומרת שאנחנו עוברים על החוק"

"אם לא היינו מגלים גז בתמר לא הינו מקבלים מכתב מהממונה. יכולנו כנראה להיכנס בתמר או לווייתן ולא להצליח אבל מה שעשינו זה שהצלחנו פעמיים כנראה שזה לא בסדר" כך אמר היום ביני זומר נציגה של נובל אנרג'י בישראל.

לדברי זומר, "מונופול זה מונופול ואנחנו מונופול בהגדרה וזה לא עבירה פלילית ומטפלים בזה. הממונה רצה להכריז על נובל כהסדר כובל וזה פלילי. כחברה אמריקאית בורסאית ציות וביטחון של העובדים והסביבה וקיום החוק נמצאים במקום ראשון. אנחנו לא יכולים להיות במצב שמדינת ישראל אומרת שאנחנו עוברים על החוק".

ביני זומר, צילום: נמרוד גליקמן ביני זומר | צילום: נמרוד גליקמן ביני זומר, צילום: נמרוד גליקמן

זומר התייחס לזכויות נובל בקידוחים "כשהמדינה מטילה ספק האם זה בכלל שייך לכם אי אפשר להתקדם, הלקוחות לא רוצים לחתום חוזה הבנקים לא נותנים כסף. מדובר בהשקעה של 6-7 מיליארד דולר לפיתוח לווייתן ואנחנו כרגע תקועים".

זומר פירט את ההיסטוריה של הרגולציה על החברה "ישבנו עם הממונה והגענו להסכם שנמכור את כריש ותנין והוא היה אמור להגיש את המתווה לבית הדין להגבלים עסקים. שם הגענו לששינסקי שעלינו מ GT של 35% ל-60% משם עברנו לחוק הנפט שהגביל כמויות יצוא. ואז התחילה הבעיה עם ההגבלים עסקיים. במרץ 2014 התחלנו לשאול מתי אתה מגיש? בחנוכה 2014 הממונה חזר בו מההסכם. עד לנקודה הזו השקענו 25 מיליון דולר כל חודש כדי לשמור על לוויתן. מבנקים ועד לקוחות. ביום שהוא חזר בו מההסכם הפסקנו להשקיע. ומאז אנחנו מחכים."

את המצב כיום מתאר זומר, "בממשלה היתה הצבעה הצהרתית בכנסת ועכשיו יישום המתווה תלוי בסעיף 52. אני מייצג את נובל אנרג'י ולא את הממשלה. פיתוח תמר מתגלית להפקת גז היה ארבע שנים. היום אנחנו שש שנים מתגלית לוויתן. התחלנו עם שאיפה להזרמת גז ב-2016 היום אנחנו צופים שזה יהיה ב-2019-2020. שנה עיכוב בפיתוח תמר עלה למשק בתחליף דלקים כשחברת חשמל חזרה לשרוף מזוט – 15 מיליארד שקל. כשאני חושב על סיוע הביטחוני הכל הלך כדי לקנות סולר ומזוט כי המדינה לא הצליחה קבל החלטה".

לגבי המחיר אמר זומר "כל יום מתווכחים על מחיר של חמש דולר או חמש שלושים. צריך לשאול איפה בעולם יש מחיר של 3 דולר כשקודחים ומפתחים בים. בארה"ב כשהמחיר נמוך אתה קודח כדי למצוא נפט. הנפט זה הבננה הגז זה הקליפה. פה יש רק קליפות במעמקי הים. בשוק של 7 מיליון איש אם לא יהיה לנו פה יצוא. בדיוק כמו אף אחד לא משקיע פה בהייטק כדי למכור לישראל. אם לא נייצא לא יהיה פיתוח או חברות אחרות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות