"להפסיק העברה של פרטי אזרחים בין הלמ"ס לחברות הסלולר"
תגובות נזעמות במערכת הפוליטית בעקבות חשיפת "כלכליסט" שלפיה הלמ"ס סוחרת במידע אישי של אזרחים. הלמ"ס: "לא מעבירים שמות, רק מספרי זהות"
חשיפת "כלכליסט", שלפיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) סוחרת במידע אישי של אזרחים עם חברות הסלולר, מעוררת תגובות זועמות במערכת הפוליטית. "יש בעיה מוסרית חריפה במעשים האלו", אמר ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) בפנייה שהעביר לראש הממשלה בנימין נתניהו (הלמ"ס היא יחידת סמך של משרד רה"מ - ע.כ), ובה דרש להפסיק מידית את הנוהג. בלמ"ס אמרו היום (ד') בתגובה ל"כלכליסט" כי אינם מעבירים שמות אזרחים אלא מספרי תעודת זהות בלבד.
קראו עוד בכלכליסט
"כתבתו של עומר כביר חושפת מציאות עובדתית בה מספרי הטלפון ותעודת הזהות הפכו לנכס 'עובר לסוחר' בין הלמ"ס וחברות התקשורת", כתב חנין לראש הממשלה. “גם אם ניתן להצדיק בכלים משפטים את השימוש שנעשה במידע הרגיש של אזרחי המדינה, ישנה בעיה מוסרית חריפה במעשים אלו. רשויות המדינה צריכות להיות זהירות במיוחד באיסוף נתונים פרטיים של אזרחים, ובוודאי לא לנסות לנצל כוחות וסמכויות שנויות במחלוקת כדי לאגור מידע כזה ולשאוב אותו מגורמים פרטיים ואליהם. איננו רוצים לחיות בחברה של אח גדול. נוכח האמור לעיל אבקשך להתערב להפסקה מיידית של ההתנהלות הבעייתית".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה ל"כלכליסט" שבכוונתה לבקש דיון דחוף בנושא בוועדת החוקה של הכנסת, וכן שהיא שוקלת לפנות למבקר המדינה בבקשה שיבדוק את הסוגיה. “מדובר בביזיון", היא אמרה. "חברות פרטיות לא אמורות להתעשר מזה שיש להם מאגרי מידע פרטיים של הציבור, ועוד להתעשר ממכירתם למדינה”.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה: "פעם אחר פעם אנחנו רואים איך פרטיותו של האזרח הישראלי מופקרת. המקרה הנוכחי מקומם במיוחד שכן כספי המסים של האזרחים מועברים כתשלום לחברות מסחריות על מנת לרכוש פרטים אישיים שלהם. על הלמ"ס להתכבד ולמצוא דרכים אחרות לעשות את עבודתו מבלי לפגוע בפרטיות האזרחים ולהחזיק מאגרי ענק של תעודות זהות וטלפונים. אחריות נוספת מוטלת על חבורת הסלולר אשר מוכרות נתונים אישיים שלנו בלי הסכמתנו".
הלמ"ס: "לא קונים מספרי טלפון"
בתגובות הראשונות שהעבירה הלמ"ס ל"כלכליסט", דווקא הוצדק המהלך בטענה שהוא נעשה בהתאם לחוק ותוך הגנה מלאה על פרטיות האזרחים. ואולם, בעקבות הסערה הציבורית התקבלה תגובה חדשה שבה מוכחשות חלק מהטענות.
"הלמ"ס אינה מעבירה לחברות הסלולר שמות אלא אך ורק מספרי תעודות זהות", נכתב בתגובה. "הלמ"ס אינה קונה מספרי טלפון וכתובות, אלא מקבלת מחברות הסלולר מספרי טלפון בלבד ומשלמת עבור הפקת הקבצים המתאימים והעברתם. הלמ"ס אינה מבקשת ומכאן שגם אינה מקבלת מספרי טלפון חסויים".
דברי הלמ"ס עומדים בניגוד מפורש לחוזה שעליו חתמה הלשכה עם רמי לוי, ושנמצא בידי "כלכליסט". בחוזה מצוין במפורש שהלמ"ס מעבירה רשימה שכוללות שמות מלאים ומספרי תעודת זהות, ומקבלת בתמורה רשימה שכוללת שמות מלאים, מספרי תעודת זהות, מספרי טלפון וכתובת מלאה.
ביקשנו מהלמ"ס להסביר את ההבדל בין תגובתם לבין החוזה החתום והמפורש שפורסם באתר הרכש הממשלתי. "נכון שבסעיף 4 בחוזה עם חברת רמי לוי תקשורת נכתב שהקובץ שיועבר יכלול גם שם פרטי, שם משפחה וכתובת, אך האם טרחתם לבדוק מה מועבר בפועל?" נמסר בתגובה. "במכתבו של הסטטיסטיקן הממשלתי הקודם, פרופסור שלמה יצחקי, אל חברת רמי לוי תקשורת כתוב במפורש שהלמ"ס שולחת מספרי זהות והחברה מצמידה להן מספרי טלפון. יתרה מכך, מצוין שם במפורש שהלמ"ס אינה מבקשת מספרי טלפון חסויים למרות שאין מניעה משפטית לכך. הפנייה לחברת רמי לוי תקשורת אושרה בוועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים וגם בפניה זו אין אזכור לשמות וכתובות. סוף דבר: חלה טעות בניסוח סעיף 4 בחוזה. הלמ"ס מצרה על כך והסעיף יתוקן. יחד עם זאת, הלמ"ס אינה מעבירה שמות וכתובות לחברת סלולר כלשהי, כולל רמי לוי תקשורת".
בניגוד לדברי הלמ"ס, לפני פרסום הכתבה פנה "כלכליסט" ללשכה יותר מפעם אחת בבקשה להתייחס לסוגיית העברת השמות לחברות הסלולר, ואולם בתגובה שהעבירה הלמ"ס באותה עת לא הוכחשה העברת השמות. הכחשה זו התקבלה לראשונה רק אחרי שפורסמה הכתבה, ובעקבות הרעש הציבורי שהתעורר.
בנוגע לשאלת השימוש האפשרי של חברות הסלולר במידע שמועבר אליהן נמסר מהלמ"ס שחוק הגנת הפרטיות מבטיח שחברות הסלולר לא יכולות לעשות דבר עם המידע שמועבר אליהן, ולכן אין צורך לחייב אותן בחוזה שלא לעשות שימוש לא נאות במידע זה. זאת חרף העובדה שיש סעיף בחוזה שמבטיח שהלמ"ס לא תשתמש במידע שהיא מקבלת שלא למטרותיה. "חברות הסלולר מקפידות על כל פרט על מנת להבטיח שאינן עוברות על החוקים והתקנות בהעברת מספרי הטלפון אלינו", נטען.
שאלנו את הלמ"ס האם הם מפעילים מנגנוני פיקוח על מנת לוודא שחברות הסלולר אכן עומדות בתנאי החוק, והאם ידוע ללשכה מה נעשה בפועל עם הרשימות שמועברות על ידה לחברות הסלולר. מהלמ"ס נמסר: "אין בידינו את היכולת לפקח שחברות הסלולר עומדות בדרישות החוק וגם אין זה מתפקידה, אך אנו יכולים להעיד שחברות הסלולר מקפידות על כל פרט על מנת להבטיח שאינן עוברות על החוקים והתקנות בהעברת מספרי הטלפון אלינו”.
עוד ציינה הלמ"ס שהסעיף בפקודת הסטטיסטיקה שעליו מסתמכת הלשכה ביישום הנוהל מול חברות הסלולר "עבר את כל הבחינות והבקרות האפשריות". ביקשנו לראות את חוות הדעת המשפטיות שקיבלה הלמ"ס בנושא, ואולם הלשכה לא הגיבה לבקשה זו.
הלמ"ס, עם זאת, אינה מכחישה שהיא נוהגת להעביר תשלומים לחברות הסלולר ומקבלת מהן מספרי טלפון של אזרחים, אך טוענת כי אין מדובר ברכישת המספרים. בנוסף היא אינה מכחישה שהיא מעבירה לחברות מספרי תעודות זהות של אזרחים שאינם לקוחותיהן, בשני המקרים ללא הסכמת או ידיעת האזרחים – שני מהלכים בעיתיים בפני עצמם.
14 תגובות לכתיבת תגובה