אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נתערב בהחלטות הזויות של דירקטורים" צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

"נתערב בהחלטות הזויות של דירקטורים"

השופט עופר גרוסקופף שרטט בכנס בת"א את גבולות חופש הפעולה של דירקטורים: "אם הם אישרו לבעל תפקיד שכר שהוא פי 5 מהמקובל בשוק, יש סיכוי שאתערב". השופטת מיכל אגמון־גונן: "הם משמשים חותמת גומי לבעל השליטה"

29.11.2015, 07:46 | משה גורלי

שטף התביעות נגד החלטות שהניבו כישלונות עסקיים ילך ויגבר, כך מעריכים המומחים, כאשר הפופולריות של התביעות הייצוגיות והנגזרות תגדל. האם זה בגלל הדירקטורים הכנועים שמשרתים בעלי שליטה? האם זה בגלל ריבוי עורכי הדין שמנצלים את פתיחת שערי בתי המשפט? או אולי בגלל בתי המשפט שפותחים את השערים, הלבבות והאוזניים? לשאלות אלה נדרש פאנל שכינס בשבוע שעבר פרופ' יוסי גרוס לדיון בפני מסיימי קורס דירקטורים של להב באוניברסיטת תל־אביב. ההרכב כלל את השופטים המחוזיים פרופ' עופר גרוסקופף וד"ר מיכל אגמון־גונן, וכן את פרופ' שרון חנס, אהוד קמר וח"כ איילת נחמיאס־ורבין, שצברה קילומטראז' מרשים כדירקטורית.

"החלטות נועזות"

 

ברקע ריחף פסק דינו הנוקב של גרוסקופף בעניין רכישת מעריב בידי דסק"ש, שבו התגלתה ערוותם של הדירקטורים כמשרתי אדונם. "אני חושבת שצריך לדבר על הפיל בחדר", אמרה אגמון־גונן, "אחת הבעיות היא שדירקטורים משמשים חותמת גומי לבעל השליטה. הם לא באמת מפעילים שיקול דעת, לא עסקי ולא אחר".

פרופ פרופ' שרון חנס | צילום: עמית שעל פרופ

במרכז הדיון עמד כלל "שיקול הדעת העסקי" — ההגנה שמוענקת לדירקטור שפעל בתום לב, במקצועיות וללא ניגוד עניינים. "במקרה כזה", אמר חנס, "גם אם ההחלטה טיפשית וגם אם גרמה לאסון קולוסלי, בית המשפט לא יהרהר אחריה ולא ישקול אותה במשקפי הסבירות. בארה"ב, אחרי כל המשברים הגדולים, עמדו בתי המשפט בגבורה וסיפקו את הגנת שיקול הדעת העסקי למרות הנזקים האדירים שנגרמו לציבור". ולמה? "כי דירקטורים", מוסיף חנס, "צריכים לקחת לפעמים החלטות נועזות שבצדן סיכון להפסדים של עשרות ומאות מיליוני דולרים. בטר פלייס זה אסון קולוסלי, ונס שלא היתה תביעה נגד הדירקטורים. אם תהיה, אני מקווה שבתי משפט יבעטו אותה החוצה, כי פעם זה בטר פלייס ופעם זה אייפון".

בישראל הגנת שיקול הדעת העסקי כבר עשתה עלייה ונמצאת בשלבי קליטה. אבל כללי ההפעלה עדיין בבנייה, הם טרם גובשו בבית המשפט העליון והם נבחנים על ידי בתי המשפט המחוזיים. זהו גם שלב אי־הוודאות עבור הדירקטורים שחשופים לשטף תביעות, ומקווים שביום הדין יגיעו לידי שופט שיפרוס מעל ראשם את ההגנה במלוא נדיבותה.

גרוסקופף הסביר איך ייבחנו העניינים אצלו: "הבעיה היא של חשש לניגוד עניינים, שדירקטורים יפעלו נגד טובת החברה. אם ההחלטה תיראה לנו כשופטים ממש הזויה, אף שהדירקטוריון עשה מה שצריך לכאורה לעשות, אתערב. הצעתי בפסק הדין אדלר נגד לבנת חריג לכלל שיקול הדעת העסקי — להתערב במקרים שהתוצאה היא בלתי סבירה בצורה קיצונית. לא הפעלתי אותו אז כי ההחלטה היתה בתחום הסביר. אבל, למשל, אם הדירקטורים אישרו לבעל תפקיד שכר שהוא פי חמישה מהמקובל בשוק, תצטרכו להסביר לי למה ויש סיכוי שאתערב, גם אם הדירקטוריון יעמוד בכל הכללים".

השופטים הדגישו שאין הם יודעים לנהל חברות והם לא אמורים להחליט במקום הדירקטורים. את ההחלטה הם אמורים לבחון בנתוני זמן אמת ולא בדיעבד, אם כן מה הערך המוסף שלהם? כלל הסבירות כמובן. אגמון־גונן הסכימה בעניין זה עם גרוסקופף. "אנחנו גם מחליטים מה זה רופא סביר אף שאיננו רופאים", אמרה, "אני מצפה ממך לעשות מה שנדרש כדירקטור סביר. אם אתה מקבל 17 קלסרים יום לפני הישיבה שבה אמורים להחליט, זה לא רציני ולא סביר שתקרא. דירקטור סביר יבקש לדחות את הישיבה ולא יצביע". ח"כ נחמיאס־ורבין סיפרה שבשבוע שעבר גילה לה ראש רשות ניירות ערך שמואל האוזר על כוונתו לקצץ בחצי את שכר הדח"צים. "לא אתן לזה לעבור", הבטיחה, "המטרה של הרשות טובה — לעזור לחברות חדשות שרוצות להירשם לבורסה. אבל דווקא להן דרושים דח"צים טובים, ועלינו לוודא שיגיעו אליהן אנשים טובים".

דירקטור חשוף לשני סוגי תקיפות: על רשלנות ועל הפרת אמונים. על רשלנות המגמה היום היא לתת פטור, ביטוח ושיפוי. על הפרת אמונים מובן שאין ביטוח. אגמון־גונן הסבירה: "אף אדם לא קם בבוקר ואומר אני הולך להתרשל. לעומת זאת אדם יכול לקום בבוקר ולהגיד אני הולך לגנוב".

"חשופים לתביעות"

 

גרוסקופף בלם טענות נגד עורכי הדין שמנצלים את התביעות הייצוגיות והנגזרות כדי להתנפל על דירקטורים. "אם מוסד התובענה הייצוגית לא מוצא חן בעיניכם, תבטלו אותו. אבל העליהום על עורכי הדין אינו מוצדק. עורכי הדין עושים את עבודתם כדי לקבל תגמול כספי. אם התביעה מוצדקת והם חשפו עוול או יצרו הרתעה נדרשת, עליהם לקבל שכר הוגן. אם התביעה נדחית אז כל העבודה שלהם יורדת לטמיון". חנס דווקא יצא להגנת הדירקטורים. "ה'אפסייט' של דח"צ מוגבל. הוא מרוויח כמה אלפי שקלים לישיבה, ואם החברה מאוד תצליח מהחלטה נועזת שקיבל, הוא לא ירוויח מזה. לעומת זאת הוא חשוף לתביעות אישיות בסכומי עתק. לכן הוא יהסס לקחת סיכונים, ולכן יש טעם לאמץ במלואם הן את הכלל של שיקול הדעת העסקי והן את תבונת היישום האמריקאית שלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות