אמריקה באירופה

רוב הליגות האירופיות כבר אחרי השליש הראשון ובליגות הגדולות התמונה ברורה. בגרמניה באיירן מינכן בפער משמעותי של 8 נקודות מהשנייה בטבלה, בורוסיה דורטמונד לאחר שספגה רק 5 שערים ב-14 משחקים. השלישית, וולפסבורג, נמצאת 15 נקודות מאחורי האלופה. בצרפת פריז סן ז'רמן עם 41 נקודות, 13 נקודות מעל קון, השנייה בטבלה - שיותר קרובה למקום ה-15 מאשר למקום הראשון.

באסטיין שוויינשטייגר. מעמד הביניים באירופה מתרוקן וזורם לפרמיירליג | צילום: איי אף פי

בספרד, ברצלונה עם יתרון 4 נקודות על השנייה בטבלה, אתלטיקו מדריד ושש נקודות על פני ריאל מדריד. דפורטיבו לה קורוניה, מקום חמישי, יותר קרובה למקום שממנו יורדים ליגה מאשר למקום הראשון.

באיטליה מצטיירת תמונה מסובכת להפליא עם חוד חנית של 5 קבוצות גדולות שילחמו עד הסוף על האליפות. עם זאת, מבחינת סוכנויות ההימורים - הן פייבוריטיות ברורות בכל משחק נגד יריבות ממרכז הטבלה או התחתית. כמו כן, המובילה עד אמש היתה אינטר, שכבשה 17 שערים ב-14 משחקים, ובסך הכל, ועל זה מסכימים גם באיטליה, העונה פשוט נוראית מבחינת כדורגל. 

בינתיים בפרמיירליג, סוכנויות ההימורים לא יודעות על מי לשים את תג הפייבוריטית - לזכייה באליפות ובכלל, לכל משחק. 6 נקודות מפרידות בין המקום הראשון לשישי והפער בין המקום ה-10, סאות'המפטון, לראשונה, מנצ'סטר סיטי הוא כמו הפער בין המקום הרביעי בספרד למקום הראשון. כמו כן, האלופה, צ'לסי, במקום ה-14.

 באינפוגרפיקה שהכינו באתר רדיט, הראו שבפרמיירליג כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה אחרת. מבחינה טקטית המשחקים לא מרתקים כמו בבונדסליגה, מבחינת כישרונות נטו, לליגה הספרדית יש יותר בקבוצות המובילות, אבל מבחינת עניין בכל משחק ומשחק - הפרמיירליג פשוט לא רואה אף ליגה יריבה ממטר.

הקבוצות הקטנות באנגליה יכולות לרכוש שחקנים איכותיים בזכות האקלים הכלכלי בכדורגל האירופי. מה זאת אומרת?

בליגות הבכירות באירופה אנחנו רואים פערים כלכליים אדירים בין הראשונות לשאר הליגה. הם מתחדדים כשמסתכלים על ההכנסות המסחריות, כלומר מחסויות וזכויות שידור. בזכות העניין הרב שיוצרות הקבוצות הגדולות בקרב נותני חסות גלובליים, ברצלונה וריאל מדריד מכניסות כ-90% מסך כל ההכנסות מחסויות של לה ליגה (נכון ל-2014). באיירן מינכן מכניסה שליש מכל ההכנסות מחסויות של הבונדסליגה, פריז סן ז'רמן מכניסה חצי מההכנסות המסחריות של הליגה הצרפתית. באיטליה, אגב, ההכנסות המסחריות בירידה וקבוצות רבות משחקות ללא נותנת חסות ראשית.

ההכנסות המסחריות האדירות של הקבוצות הגדולות מצטרפות להכנסות גבוהות יותר מתחרויות (כספיי זכייה של אופ"א וכו'), ממכירת כרטיסים ומזכויות שידור. כמו כן,הקבוצות הגדולות בכל ליגה מכניסות הרבה יותר ממכירת שחקנים והשאלתם. וכך, הפערים גדלים מדי שנה באחוזים רבים.

בינתיים בפרמיירליג יש חלוקה שיוויונית יחסית של זכויות השידור - עוגן ההכנסות הראשי של כל קבוצה. וכשהליגה האנגלית חתומה על הסכמי זכויות שידור שגדולים מכל זכויות השידור של הליגות האחרות ביחד, זה מאפשר לסוונסי, סטוק סיטי, לסטר סיטי, ניוקאסל יונייטד ואחרות להביא את השחקנים המצטיינים של הליגות הבכירות האחרות.

הקיץ ראינו שני כובשי שערים מצטיינים של הליגה הצרפתית מצטרפים לקבוצות בינוניות-קטנות באנגליה וכמה שחקנים מצטיינים מהליגה ההולנדית מצטרפים לקבוצת תחתית בפרמיירליג. גם שחקנים מצטיינים מהבונדסליגה עברו לאנגליה. כמו כן, הקבוצות האנגליות הקטנות גם מצליחות לשמור על הסגלים שלהן מפני יריבות מחו"ל וקבוצות כגון סטוק יכולות להביא שחקנים מברצלונה ואינטר.

ג'יימי ורדי. לסטר רצה חזק בפסגה | צילום: איי פי

מעגל אכזרי

בארה"ב חלוקת ההכנסות ותקרת השכר מאפשרות לכל קבוצה להתחמש בסגל איכותי מספיק. וזה בדיוק מה שקורה עם הפרמיירליג. שאר הליגות באירופה? הן מאפשרות לקבוצה אחת או שתיים לפתוח פערים אדירים בעוד שהקבוצות ממעמד הביניים מאבדות את השחקנים האיכותיים שלהן לקבוצות הבינוניות והקטנות מהפרמיירליג.

התהליך הזה רק יקצין. הקבוצות הגדולות יתבססו כ"סופר קלאבס" על חשבון הקבוצות האחרות בליגה שלהן, בעוד שהקבוצות הקטנות והבינוניות מהפרמיירליג יוכלו להרשות לעצמן לרוקן את הליגות האחרון מהכישרונות הכי גדולים שלהן, מה שיגדיל את העניין בליגה האנגלית הבכירה ואת ההכנסות הקולקטיביות שלה. זה מעגל אכזרי עבור ליגות הכדורגל של אירופה.