מה צריך להטריד אותנו במיזוג גולן טלקום עם סלקום?

האם צריך להיות מוטרדים מניגוד העניינים המובנה שבו נמצא שר האוצר שלנו משה כחלון בכל מה שקשור לאישור עסקת המיזוג בין סלקום לבין גולן טלקום? מי שעוקב אחרי הדיווחים, ודאי שם לב למלחמת העולם שמנהל שר האוצר משה כחלון נגד אישור העסקה. ניתן לחשוד שכבר מזמן זו לא שאלה של תחרות, הגבלים עסקיים, קרטל או הסדר כובל. אצל כחלון זו פגיעה בבסיס הרפורמה שהביאה אותו להישג חסר התקדים בבחירות האחרונות.

כחלון מבין שאישור עסקת המיזוג הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של רפורמת הסלולר שלו – חזרת השוק למצב של טרום הרפורמה, כלומר שליטה מלאה של סלקום פלאפון ופרטנר- זו למעשה הודאה בכישלון. יש כאלה הסבורים שרפורמת הסלולר הייתה כישלון וגרמה נזק יותר מאשר תועלת כבר מלכתחילה, אבל ודאי שכישלון גם אם בדיעבד, הוא הדבר הנורא מכל עבור כחלון.

כחלון נגוע ופסול לעסוק בנושא זה, כי איך הוא יכול לקבל החלטה נגד האינטרס הפוליטי של כחלון עצמו. הייתי מציע לכחלון להודיע כפי שהודיע בנושא הגז, שגם בסוגיה זו הוא מנוע מלעסוק בו, כי האינטרס האישי שלו גובר על כל שאלה משפטית וכלכלית הקשורה לאישור המיזוג בסלולר.

סוגיית המיזוג צריכה להיבחן במקום אחד בלבד, אצל הרגולטור הרלוונטי, כמו בכל עסקה רגילה שיש בה חשש לפגיעה בעקרון השוק החופשי והתחרות.

הגדיל לעשות כחלון שפנה לממלא המקום של הממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד אורי שוורץ בקריאה שלא לאשר את העסקה. זו התערבות מסוכנת של פוליטיקאי בסמכות משפטית המוקנית לרגולטור, שצריך לפעול באופן חופשי.

מבלי להיכנס לשאלה האם המיזוג הוא טוב או רע, משרד התקשורת והממונה על ההגבלים הם הרגולטורים היחידים שיכולים לעסוק בזה ולא פוליטיקאים עם אינטרסים של מוניטין ויוקרה.

הדבר הנוסף שצריך להטריד את כולנו היא העובדה כי גולן טלקום נמצאת בהפרה מהותית של תנאי הרישיון שלה מיום היווסדה, והרגולטור שותק ומתעלם מכך שמדובר בנכסים של הציבור.

לפי תנאי הרישיון, החברה מחויבת להגיע לפריסת רשת סלולר ב־40% משטח המדינה עד סוף שנת 2015. אולם גולן, שהחזיקה ביותר מ־700 אנטנות בסוף 2013 ועמדה ביעד הראשוני של פריסת רשת ב־20% משטח המדינה, פירקה נכון להיום כמעט את כל האנטנות. פירוק האנטנות של גולן חוסך לה לא מעט כסף. עלות התפעול של אתר סלולארי נאמדת ב־150 אלף שקל בשנה. משמעות הדבר היא שפירוק של כ־600 אתרים חוסך 90 מיליון שקל בשנה.

במשרד התקשורת העדיפו להעלים עין על חשבוננו רק כדי לשמר תחרות בשוק הסלולר. המשמעות היא שהציבור באמצעות נציגיו במשרד התקשורת מימן את ירידת המחירים בשוק הסלולר. מימון ירידת המחירים הוא רק צד אחד של המשוואה. הציבור בישראל ישלם מחיר כבד על תשתיות תקשורת עצלות ולא מתקדמות, כי משרד התקשורת עצם עיניו רק בשביל תחרות שקרית ולא אמיתית.

הכותב הוא בנקאי השקעות המתמחה במיזוגים ורכישות בחברות תעשייה פרטיות