רואים צרות באופ"ק: קרטל הנפט לא רוצה לכרות את הענף עליו הוא יושב

מחיר הנפט ידע זעזועים קשים בשנה האחרונה - בה צלל ממחיר של 120 דולר לרמה של 43 דולר היום. אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על מחיר הנפט היה מדיניות התפוקות של חברי קרטל אופ"ק - ששולטים על 30% מייצור הנפט הגלובלי. ביום שישי הקרוב יתכנסו מדינות הקרטל על מנת לקבוע מה יהיה קצב התפוקה שלהן - החלטה שעלולה לשלוח את הנפט מוכה הזעזועים לטלטלה נוספת.

צלילה של 30% במחיר ב-5 חודשים 

מהפגישה האחרונה בתחילת יוני השנה, ועד היום, מחיר הנפט העולמי ירד מ-61 דולר לחבית עד 44 דולר לחבית, ירידה של 30%. אופ"ק הוא קרטל המורכב מהמדינות אלג'יריה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, ונצואלה, אנגולה ואקוודור. הארגון מחזיק בכ-70% ממלאי הנפט העולמי ומייצר כ-32% מהתפוקה היומית שעומדת על כ-92 מיליון חביות ליום. פעם בכמה חודשים נפגשות חברות הקרטל על מנת לדון בהחלטות אסטרטגיות כשהחשובה מכולן היא מה תהיה התפוקה.

בשלושת הפגישות האחרונות, הוחלט באופ''ק שלא להגביל את מכסות הייצור ולשמור על התפוקה הקיימת. ההחלטות אלו הביאו לשלושה גלים של ירידות מחיר.

ההיגיון העומד מאחורי החלטות התפוקה של הקרטל הוא אחד - שליטה. מי ששולט בתפוקת הנפט שולט במחיר הנפט, ומי ששולט במחיר הנפט שולט ברווחים של יצרניות הנפט. באופ''ק מיישמים את הכלל הראשון שלומדים בבתי הספר לכלכלה - היצע וביקוש - כאשר הכמות יורדת המחיר עולה ולהיפך.

מדוע הוחלט דווקא להגדיל את התפוקה?

לכאורה, למדינות אופ"ק אינטרס להעלות את המחיר הנפט ככל שניתן - וזה אומר להפחית את התפוקה. אבל, ככל שמחיר הנפט עולה, כך עולה גם הכדאיות של מציאת אלטרנטיבות לנפט - בין אם באנרגיה חלופית כמו אנרגיה סולרית, או בקידוחים של פצלי שמן, שעלות הפקת האנרגיה מהם גבוהה יותר.

עלות הפקת האנרגיה ממקורות שאינם נפט מכתיבה את רף המקסימום, שממנו העלאת מחירי הנפט תכרות את הענף שמדינות אופ"ק יושבות עליו. כאשר מחיר חבית הנפט ירד בשנה האחרנה - ירדה איתו הכדאיות בהפקת נפט מפתרונות כמו פצלי שמן, וכן פחתה הכדאיות לקדוח בשטחים קשים לתפעול, קידוחים בהם עלות חבית הנפט גבוהה יחסית.

באוקטובר 2014 עמד מספר הקידוחים בארה"ב על 1,609 ואילו בנובמבר 2015 מספר הקידוחים צנח ל-564 בלבד. לא מדובר פה רק ברווחים של ענקיות נפט, בכל קידוח כזה עובדים בין 70-100 פועלים שנאלצים לחפש כעת עבודה במקום אחר.

כאמור, מדובר במשחק עדין. ירידת מחירי הנפט אולי מוציאה מתחרים מהשוק, אבל גם פוגעת ברווחים של מדינות אופ"ק, ומאיימת לאפס אותם.

איראן

איראן היא אחת המדינות העשירות בעולם במשאבי טבע. כ-10% מעתודות הנפט בעולם נמצאות בשטחה. עד 2012 הפיקה איראן כ־4 מיליון חביות נפט ליום בממוצע, כאשר הייצוא עמד על כ-2.2 מיליון חביות נפט ליום. אמברגו הנפט שהוטל עליה על ידי האיחוד האירופי ב־2012 פגע בייצוא ביותר ממיליון חביות נפט ליום.

כשתעשיית הנפט מהווה כ-60% מכלכלת איראן, הפגיעה הייתה כואבת וגרמה לנזק של מיליארדי דולרים מידי חודש. חתימת ההסכם בין איראן למעצמות בנושא הגרעין התיר את האמברגו וגרם לשחרור הלחץ והגדלת התפוקה.

התהדקות הקשרים בין מדינות אירופה ואיראן תחזיר למדינה את חברות ההפקה האירופיות בעלות הטכנולוגיה החדישה ותגדיל את תפוקת הייצור של הנפט. הגברת התפוקה של איראן תפעיל לחץ כלפי מטה על המחיר.

הדולר

החלשות הדולר הופכת את רכישת הסחורות שמחיריהן נקובים בדולרים לזולה יותר. אבל הדולר הוא לא רק מטבע, אלא גם משמש כמטבע רזרבה עולמי. הנפט מצידו הוא לא רק אנרגיה, אלא אינדיקטור מרכזי לאינפלציה. זאת, משום שהנפט הוא מרכיב בעלות ייצור של כל מוצר בעולם.

על פי הערכות, הבנק המרכזי האמריקאי, פדרל ריזרב, בראשותה של ג'נט ילן, אכן יעלה את שיעורי הריבית כבר בפגישה הקרובה באמצע דצמבר. הבנק המרכזי האירופי בראשותו של היו"ר מאריו דראגי,  צפוי מצידו להמשיך להדפיס כסף ועל פי הערכות אולי גם להוריד את הריבית עמוק לתוך התחום השלילי. בתרחיש כזה, הדולר צפוי להמשיך להתחזק ואילו היורו, המטבע השני הדומיננטי בעולם, צפוי להמשיך ולרדת.

אופציות – הברומטר של המסחר

מידי יום מפורסמות סקירות של מיטב האנליסטים שמפרטים בפירוט רב את ההשערות שלהם לגבי עתידו של הנפט. אבל הדרך הכי טובה לבדוק מה צופה השוק למחיר הנפט, היא לבדוק את ההבדל בתמחור האופציות.

המסחר העולמי בנפט מתבצע במגוון שווקים בעולם ובאמצעות חוזים עתידיים. החוזים העתידיים הם חוזים, שמבטיחים מסירה של מספר חביות נפט ללקוח במועד קבוע מראש, ומחיר קבוע מראש.

על מנת להגן על עסקאות עתידיות מהשינוי במחיר, הבורסה מציעה מסחר בנגזרים ואופציות. הסוחרים בבורסה רואים בשימוש באופציות כמעיין ביטוח המגן עליהם מתנודות במחיר בתמורה לפרמיה שאותה הם נאלצים לשלם.

תמחור האופציות נקבע על פי מודל בלק ושולס ומכיל בתוכו את הזמן לפקיעת האופציה, הריבית, שער הנוכחי של נכס הבסיס וסטיית התקן. סטיית התקן מייצגת את התנודתיות של נכס הבסיס, וככל שהתנודתיות גדולה יותר ככה המחיר של האופציה (פרמיה) יהיה יקר יותר.

גרף ה-SKEW מייצג את ההבדל בסטיית תקן המתומחרת בין אופציות הרכש (CALL) לאופציות המכר (PUT).

ניתן לראות שסטיית תקן המגולמת של אופציות המכר (PUT) גבוהה מסטיית התקן של אופציות הרכש (CALL). תופעה זו גורמת למחיר של אופציית המכר המגנה מפני ירידה, להיות יקרה יותר מאופציית הרכש, המגנה מפני עלייה.

כאשר מחיר של ביטוח מסוים יקר יותר, זה לא מעיד על זה שהאירוע יקרה בוודאות, אבל הוא מעיד שהסוחרים נותנים הסתברות גבוהה יותר שאירוע מסוג זה יתרחש. ולכן הם דורשים יותר כסף עבור הגנה מפני ירידה. ניתן לפרש את זה שבשוק קיים חשש אמיתי מירידה של המחיר.

הכסף מדבר

יש הרבה נתונים שיסייעו לנו לצפות את עתידו של מחיר הנפט. אפשרות להסתכל על הסנקציות הנחלשות על איראן, על הלחץ הפנימי על פוטין ברוסיה, שכלכלתה קשורה בחבל הטבור למחיר הנפט. אפשר להסתכל על העלות הפוחתת של אנרגיות מתחדשות, או על התעוררות הציפיות להתאוששות האינפלציה - אבל רק ניתוח של מחירי האופציות מראה לנו מה הפעילים בשוק באמת חושבים. הכסף מדבר, והוא אומר את המסר הבא: ללא שינוי משמעותי במצב הקיים סביר יותר להניח שמחיר הנפט בדרך לירידות נוספות.