שערוריית הגז העודף של חברת החשמל, שבכל מקרה נשלם עליו ביוקר המחייה

דו"חותיה של חברת החשמל לרבעון השלישי של 2015 (יולי־ספטמבר) חושפים כי רשות ההגבלים העסקיים הודיעה לחברה כי היא עשויה לראות "במשיכת גז מעבר לכמויות הדרושות לחברה לצורך ייצור חשמל בפועל במתקניה, כניצול מעמד מונופוליסטי לרעה". חברת החשמל היא הלקוח שקונה את מרבית הגז הטבעי שמגיע לישראל ממאגר תמר דרך צינור בודד ולכן "בהינתן מגבלת הקיבולת בתשתית שמוליכה את הגז למערכת ההולכה, משיכת כמויות גז עודפות שלא לשימוש מסוים וידוע מראש של החברה עשויה לעורר חששות תחרותיים בשוק ייצור החשמל, כתוצאה מצמצום, שלא לצורך, של כמות הגז הטבעי שתהיה זמינה ליצרני חשמל פרטיים", כך כותב ממלא המקום של הממונה על הגבלים עסקיים עו"ד אורי שוורץ, כפי שדווח בדו"חות של חברת החשמל.

האמירה הזו של רשות ההגבלים מעמידה את חברת החשמל במצב מוזר לפיו מצד אחד היא מדווחת על חובתה לרכוש כמות מסויימת של גז במסגרת החוזה שחתמה מול שותפות תמר, גם אם היא לא זקוקה לכולו, ומצד שני היא מודיעה שרשות ההגבלים אוסרת עליה לעשות זאת. כל זאת במקביל לכך שהשבוע התיר משרד האנרגיה לחברה למכור את העודפים שעשויים להצטבר לצד ג' כדי לא להיתקע עם סחורה ביד.

ב־2012 התחייבה חברת החשמל לקנות 42 מיליארד מ"ק משותפות תמר על פני 15 שנה. במאי האחרון החברה הגדילה את הכמות ל־78 מיליארד מ"ק. הגדלת הכמות נעשתה על בסיס תחזיות צריכה לשנים קדימה.מדובר בעסקה בשווי של 20 מיליארד דולר.

החוזה הזה הוא החוזה שעומד בבסיס מתווה הגז ולפיו מחיר הבסיס ליחידת אנרגיה הוא 5.04 דולר. החוזה גם כולל הצמדה למדד המחירים האמריקאי והתייקרות של אחוז בכל אחת מהשנים 2012—2020. וכך המחיר לפיו רוכשת חברת החשמל יחידת אנרגיה כיום הוא 5.9 דולר.

החוזה הזה אושר על ידי שלושה רגולטורים שונים שהיו אמורים לפקח על תחזיותיה של חברת החשמל: רשות החשמל בראשות אורית פרקש־הכהן, הממונה על הגבלים עסקיים דאז פרופ' דיוויד גילה, וממשלת ישראל עצמה לרבות משרד האנרגיה.

ב־2014 התיר שר האנרגיה דאז סילבן שלום לחברה למכור עודפי גז טבעי שברשותה במחיר הגבוה ב־6% ממחיר העלות. ואכן החברה מכרה עודפי גז טבעי לבז"ן. השבוע האריך משרד האנרגיה את ההיתר הזה ואף העלה את תקרת המחיר ליחידת אנרגיה ל־12% יותר ממחיר העלות. וכך, ב־2016 תוכל החברה למכור יחידת אנרגיה ב־6.6 דולר.

רשות ההגבלים חוששת מכך שלאור העובדה שחברת החשמל היא הצרכן העיקרי של הגז הטבעי בישראל, יש לה אינטרס לרכוש כמויות עודפות של גז טבעי כדי למכור אותם ברווח נאה לצד שלישי.

הניהול השמרני שהיו"ר מדבר עליו לא ניכר בשטח

אחת השאלות שעולות מהדו"ח של חברת החשמל היא מתי החברה גילתה על הפער הצפוי בכמויות הגז הטבעי שברשותה. כללי החשבונאות קובעים שאם החברה גילתה על הפער הצפוי טרם ביצוע המאזן שלה, כלומר עד ה־30 בספטמבר, אז היה עליה לדווח על הפער מסגרת הדו"ח הרבעוני שלה, לרשום אותו כהוצאה שאין בה צורך ולהקטין את ההון העצמי בכ־800 מיליון דולר - שוויו של הגז העודף הצפוי, לפי חברת החשמל. זה כמובן לא דבר שהחברה רוצה בו, שכן היא סוחבת על גבה התחייבויות של 65 מיליארד שקל.

השאלה מתי התגלה הפער ומדוע הוא לא דווח לבורסה באופן מיידי נבדקת בימים אלו ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד האוצר.

עם פרסום הדו"ח הרבעוני, אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל כי "הניהול השמרני והאחראי של הנהלת החברה ימשיך לבוא לידי ביטוי בתוצאות העסקיות של הרבעון". האמירה הזאת גורמת להרמת גבה, שכן נשאלת השאלה עד כמה שמרני הניהול השמרני שבמסגרתו מתגלה לפתע עודף גדול וזאת חודשים ספורים לאחר שהחברה מגדילה את כמות הגז הטבעי שהיא רוכשת.

זאת לא הפעם הראשונה שבה חברת החשמל מחטיאה את התחזיות של עצמה. בדו"חותיה הכספיים ל־2012 היא פספסה את תחזית תזרים המזומנים שלה בכ־2 מיליארד שקל, מה שהוביל להקמתן של שלוש ועדות בדיקה ולהדחה של סמנכ"ל הכספים דאז הראל בלינדה ולהתפטרותו של הגזבר זכריייה קיי.

מימין: מ"מ הממונה על הגבלים עסקיים אורי שוורץ, מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך ויו"ר החברה יפתח רון־טל | צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל

החברה הכניסה פחות, אבל בכל זאת סיימה ברווח

עד שיינתן מענה לכל השאלות האלו, חברת החשמל מסכמת את הרבעון השלישי באנחת רווחה. הרווח הנקי שלה ברבעון הזה הסתכם ב־1.04 מיליארד שקל. עלייה של 297% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו הרווח הנקי הסתכם ב־349 מיליון שקל. הכנסות החברה הסתכמו ב־7.19 מיליארד שקל - ירידה של 7% לעומת התקופה המקבילה.

הירידה בהכנסות מיוחסת להוזלת תעריף החשמל ב־6% בספטמבר האחרון ולכניסתה של תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות לשוק, מה שגזל מחברת החשמל נתח שוק של כ־6%.

הגידול ברווח הנקי נזקף בין היתר לצניחה חדה של 60% בהוצאות המימון שהסתכמו ברבעון זה ב־430 מיליון שקל בלבד. ברבעון המקביל ב־2014 הן הסתכמו בקצת יותר ממיליארד שקל.

משקיעים בפחם, לא משקיעים בתשתיות

עוד עולה מדו"חות חברת החשמל שהדלק החביב עליה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ממשיך להיות הפחם שתופס 57% מסל הדלקים של החברה (ירידה של 2% לעומת 2014). במקום השני ניצב הגז הטבעי שתופס 41% מהסל, עלייה של פחות מאחוז אחד בהשוואה ל־2014. יתר הסל מורכב מסולר, מזוט ומתנול.

הנתון הזה מעלה שאלה: כיצד הפחם כה דומיננטי 11 שנה אחרי שהגז הטבעי החל לזרום לישראל? הסיבה היא כפולה.

ראשית, לחברת החשמל יש שתי תחנות כוח פחמיות, בחדרה ובאשקלון, שייצור החשמל בהן מהווה 35%-40% מסך ייצור החשמל בישראל. השבתה של התחנות האלו תיצור מחסור אמיתי של חשמל. שנית, חברת החשמל רוכשת כ־13 מיליון טון פחם בשנה באמצצעות חברת־בת ובמחיר מאוד זול. לעיתים המחיר הזה זול ממחירו של הגז הטבעי. ולכ, בהינתן שיקולי עלות ושיקולי ייצור חשמל, הפעלת תחנות הכוח הפחמיות וההסתכמות על הפחם היא בגדר הכרח.

עוד עולה מהדו"ח כי נזקי הסופה הגדולה שהתרחשה באוקטובר, שבמהלכה 280 אלף איש מצאו את עצמם ללא חשמל במשך שלושה ימים, עלולים לחזור על עצמם, וזאת משום שההשקעה של החברה ברכוש קבוע - זה שמאפשר לה להתמודד עם תקלות ואירועים חריגים - ירדה בתשעת החודשים הראשונים של 2015 מ־3.29 מיליארד שקל ל־2.77 מיליארד שקל. ירידה של 16%.

חברת החשמל מדווחת בדו"חותיה לרבעון השלישי כי קמו שלוש ועדות לבדיקת המחדלים שהתגלו במהלך הסופה: אחת מטעם ההנהלה, אחת של הדירקטוריון ועוד אחת מטעם משרדי הממשלה. כל הוועדות האלו טרם הציגו את מסקנותיהן הסופיות.

נקודת אור בדו"חות החברה, מבחינתה, ניתן למצוא בהתפטרותו של גילה מרשות ההגבלים העסקיים. גילה עזב משום שהתנגד למתווה הגז וטרם התפטרותו ניסה להגדיל את התחרות במשק החשמל על ידי הגבלת היקף הייצור של חברת החשמל ל־13.3 אלף מגה וואט.

גילה הטיל את הפצצה הזאת על החברה בזמן שהיא עסקה בפיתוח פרוייקטים לשיפור הייצור. בדו"חות החברה רואים כי כושר התפוקה שלה הגיע כבר ל־13.6 אלף מגה וואט. כלומר, המהלכים שגילה קידם התפוגגו יחד איתו.

חברת החשמל: העודפים ייווצרו רק בעתיד

ביחס לנושא עודפי הגז נמסר מחברת החשל כי "נכון להיום לא קיימים עודפים ואלו צפויים להיווצר בעתיד. החברה בוחנת את אפשרות מכירת עודפי הגז ומברכת על ההחלטה הנכונה של רשות הגז מאתמול לאפשר לחברה למכור את עודפי הגז".

לשאלה מדוע החברה לא דיווחה לבורסה באופן מיידי על הפער ענתה החברה כי "החברה לא פרסמה דיווח מיידי על העניין שכן לא קיימת לחברה חשיפה של 800 מיליון דולר. מדובר בהקדמה של תשלומים בגין גז. החברה מעריכה כי בסופו של דבר היא תצרוך את כל הגז בגינו שילמה".