אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רבותיי, מהפך צילום: איי פי

דו"ח טכנולוגי

רבותיי, מהפך

יותר אנשים קנו ברשת מאשר בחנויות במהלך בלאק פריידיי, וולמארט שכרה חברת מודיעין לעקוב אחרי עובדיה והיכולת המדאיגה של "מכתבי בטחון לאומי"

01.12.2015, 15:11 | יוסי גורביץ

לצאת לחנות? כמה פרימיטיבי. סמית'רס, הפעל את הדפדפן

מהנתונים של איגוד הקמעונאים האמריקאי עולה שבסוף השבוע האחרון – שבו אנחנו כוללים את יום חמישי, חג ההודיה; את יום שישי שאחריו, יום שישי השחור; את שבת וראשון ואת יום שני של הסייבר – נרשם שינוי היסטורי קטן אך משמעותי. לראשונה בהיסטוריה, יותר אנשים אמרו שהם ביצעו את הקניות המסורתיות שלהם בחנויות מקוונות לעומת אנשים שביצעו אותן בחנויות פיזיות.

ככה זה נראה אם יוצאים מהבית, צילום: רויטרס ככה זה נראה אם יוצאים מהבית | צילום: רויטרס ככה זה נראה אם יוצאים מהבית, צילום: רויטרס

מדובר עדיין בהבדל קטן – 103 מיליון לעומת 102 – אבל המגמה חד משמעית: אלא אם תגיע שואת זומבים, שיש שאומרים שהתורים בוולמארט ביום שישי השחור הם סוג של היערכות לאומית אליה, עיקר הקניות יתבצעו מעתה ברשת. יש לציין עוד שעל פי נתוני IBM, הרכישות המקוונות ביום שישי השחור עלו ב-21% ביחס לקניות המקוונות אשתקד.

זה אומר כמה דברים. קודם כל, שחוויית הקניה של רוב המשתמשים במדינות מפותחות השתנתה. הם לא רוצים יותר לגרור את גווייתם לאיזה קניון עצוב. הם לא רוצים לנהל קרב יריות על טוסטר או מלחמה לחיים ולמוות על חניה. הם רוצים את המבצעים שלהם, כן, אבל הם כבר לא מוכנים לכתת את רגליהם לשם כך.

המשמעות היא שחברות המסחר הקמעונאיות יצטרכו לעבור מהר מאד למודל ידידותי לרשת או שהן יתקשו לשרוד. עיקר הרווחים שלהן מגיע מעונת החגים. אם כולם עוברים לרשת, הן צריכות לשנות אסטרטגיה.

למרבה הצער, לעובדים אין הרבה סיבה לאופטימיות: העובדים בענף ימצאו את עצמם נמעכים למודל עבודה דמוי אמזון. הלחץ יוכפל והחברות, ככל הנראה, יאמרו להם שהם צריכים לוותר על זכויות ושכר כדי לשמור על המשרה שלהם, כי השינוי מאלץ אותן לסגור חנויות.

תחום המכירות הקמעונאיות הוא מסורתית תחום של צווארון כחול, שמאוכלס באנשים – לעתים קרובות נשים – שמוצאן לא איפשר להן לרכוש השכלה שתאפשר להן להתחרות על משרות טובות יותר. בעתיד, הצורך של החברות לשמור על מתח רווחים יפגע בהן עוד יותר. המרוויחות העיקריות יהיו חברות ההייטק שיפתחו את הממשקים של החנויות החדשות. הרבה מאד אנשים הולכים להפוך עניים יותר, פשוט כי לא יהיה בהם צורך, ולא נראה שתהיה בקרוב עבודה אחרת.

כלכלה, נזכיר, היא פן אחד של מדעי החברה. ומה שאנחנו רואים פה, יחד עם השילוב של מהפכת הרובוטיקה, אומר שלהרבה מאד אנשים הולך להיות הרבה יותר רע בעשורים הקרובים – ושאף אחד לא נערך לזה ברצינות.

ובינתיים, בפינה אחרת של הדיסוטופיה המודרנית...

ריגול ערב יום שישי השחור

וולמארט היא הקמעונאית הגדולה ביותר בארה"ב. היא הגיעה למעמדה באמצעות הורדת מחירים אגרסיבית שחיסלה את העסקים המקומיים, תוך שהיא משלמת לעובדיה שכר שממנו אי אפשר לחיות בלי השענות על שירותי סעד. במילים אחרות, וולמארט מעבירה את העלות של ניהול העסק שלה למשלמי המסים: העובדים שלה, כך פורסם לפני שנה וחצי, עולים למשלם המסים האמריקאי 6.2 מיליארדי דולרים בתשלומי רווחה. זו חתיכת סובסידיה, במיוחד אם אתה אוהב לדבר על שוק חופשי נטול התערבות ממשלתית. לא פעם אותם עובדים הם אלה שעד שוולמארט הגיעה לפתח ביתם, היו בעלי עסק מקומיים. 

 , צילום: אי פי איי צילום: אי פי איי  , צילום: אי פי איי

מטבע הדברים, בוולמארט לא אוהבים התארגנות עובדים. אלה מעניקות לעובדים כוח מול המעסיקים, ובהכרח משפרות את תנאי העבודה. בוולמארט נלחצו במיוחד מהאפשרות שהעובדים ישבתו או יפגינו במהלך יום שישי השחור, שהוא יום שמייצר רווח עצום לרשת.

על כן, כפי שעולה כעת ממסמכים שנחשפו במהלך תביעה של הוועד הלאומי ליחסי עבודה נגד וולמארט, הקמעונאית שכרה את חברת הענק לוקהיד מרטין כדי שזו תעקוב אחרי העובדים שלה ותנטר את הפעילות שלהם. לוקהיד מרטין מוכרת בעיקר כיצרנית מטוסי קרב, שהלהיט האחרון שלה הוא ה-F-35, שידוע גם בתור "הכישלון היקר ביותר בהיסטוריה של התעופה", אבל היא עוסקת גם באיסוף מודיעין אזרחי.

צוותי המודיעין האמיצים של לוקהיד מרטין סיפקו לוולמארט מידע על התארגנות עובדים, כולל התנועה המשוערת של האוטובוסים של המפגינים ביום שישי השחור. לא ברור באילו כלים בדיוק השתמשה לוקהיד מרטין כדי לעקוב אחרי התארגנות עובדים חוקית לגמרי, אבל ידוע שהיא עקבה אחרי הבלוגים והציוצים שלהם.

מה אפשר לעשות בלי צו

מאז 11 בספטמבר, משתמשת הבולשת הפדרלית בארה"ב בצו חשאי ידוע לשמצה, שמכונה "מכתב בטחון לאומי". עד כה לא היה ברור איזה מידע הוא מאפשר לה לאסוף, אבל זה לא הפריע לספריות בארה"ב להציב שלטים בנוסח "האף בי איי לא ביקר פה. אנא שים לב אם שלט זה נעלם." כעת נחשף היקף המעקב שהצו הזה מאפשר, כתוצאה מתביעת חופש מידע בארה"ב.

שלט שנתלה בספריות אמריקאיות, צילום: librarian.net שלט שנתלה בספריות אמריקאיות | צילום: librarian.net שלט שנתלה בספריות אמריקאיות, צילום: librarian.net

ה-FBI מוציא עשרות אלפי מכתבים כאלה בשנה. על פי המכתב שנמסר לספקית רשת אחת ושנחשף בעקבות התביעה, הבולשת ביקשה וקיבלה את:

היסטוריית הגלישה המלאה של המטרה

כתובות האיי פי של כל אדם שמושא המעקב התכתב איתו

היסטוריית הרכישה המלאה של מושא המעקב.

כל זה, על פי הצהרה של סוכן שיש בכך צורך לשם חקירה. לא צריך שופט, לא צריך צו, לא צריך כלום. כלומר, הבולשת יכולה לאסוף עליך את כל המידע שהיא רוצה בלי שיש לך הגנות כלשהן. בארה"ב הנושא הזה מעורר עדיין זעזוע.

בעוד שבארה"ב יש דיון ער בנושא, בישראל אין לנו מושג אם ומי אוסף את המידע הזה, מכוח איזו סמכות הוא עושה זאת, ואילו הגנות יש לנו, אם בכלל, מפני מעקב כזה.  

קצרצרים

1. בלקברי קיבלה דרישה חד משמעית מהשירותים החשאיים הידועים לשמצה של פקיסטן: ספקי לנו דלת אחורית להצפנה שלך. אצלנו, באירופה ובארה"ב בלקברי מתה יותר מהפריזבי, אבל באזור המפרץ ההודי היא עדיין חזקה מאד. בלקברי סירבה. השירותים החשאיים (מוטו: מקדמים טרור איסלמי מאז 1949) הודיעו לה שהיא צפויה לקבל איסור להמשיך את פעילותה בפקיסטן. החברה עשתה את הדבר הנכון ויצאה משם קצת קודם בעצמה.

בלקברי, למי שלא זוכר בלקברי, למי שלא זוכר בלקברי, למי שלא זוכר

 

2. ווטסאפ משחקת את המשחק המלוכלך והמוכר, שמעמיד את החברה לפני המשתמש: היא מונעת ממשתמשי האפליקציה המתחרה טלגרם לשלוח בווטסאפ קישורים לטלגרם. טלגרם אישרה שהיא מכירה את התופעה, שהחלה ככל הנראה בעדכון שקט מצד ווטסאפ. השטיק הזה מקובל מאד בפייסבוק, הבעלים התאגידי של ווטסאפ. דובר של טלגרם אמר בזלזול שבדרך כלל כשהדבר הזה נחשף בתקשורת, פייסבוק ממהרת להאשים את הפילטרים שלה, ושהוא מצפה שזה מה שיקרה גם הפעם. פייסבוק ו-ווטסאפ לא הגיבו. 

3. יצרנית צעצועים אלקטרוניים בשם VTech סבלה לאחרונה מהתקפת האקינג מסיבית. כעת אומר ההאקר שיש לו כמעט 200 גיגהבייטים של תמונות, הן של ילדים והן של הוריהם, שהוא הוציא מהשרתים של החברה, כמו גם ערימות של רישומי צ'אטים בין ההורים לילדים. הסיבה להתקפה של ההאקר על החברה לא ידועה, אך הוא טוען שאין בכוונתו למכור את המידע; לדבריו, הוא "חש צורך להקיא" מהעובדה שהוא הצליח לשים את ידיו על המידע הזה. לא ברור גם למה החברה שמרה אותו על שרתיה. לדברי האתר שראיין את ההאקר, אפשר לקשר בקלות בין תמונות וצ'אטים לבין שם משתמש, כך שאפשר להצליב בקלות בין הילדים ובין תמונותיהם. 

4. בפסיקה ראשונית מסוגה, העניק בית משפט בריטי פיצויים עונשיים בסך 25,000 ליש"ט לאישה שתמונותיה פורסמו בשערוריית סקסטינג. כשהיתה בת 16, שכנע אותה אחד המורים שלה לשלוח לה תמונות עירום שלו. המורה כבר עבר הליך פלילי ונידון לשלוש שנות עבודות שירות. עורך דינה של הנפגעת טען שהעונש היה קל בהתחשב בחקיקה, ושלמרשתו גרמה הפרשה הוצאות כבדות, בכללן טיפול נפשי, ומכאן הקנס. 

5. קבוצה חשאית של יוצרי סרטים דוקומנטריים מפרסמת מדי שבוע סרטון קצר מהחיים בסוריה, בדרך כלל מדובר בסרטון בן פחות מחמש דקות, שמתאר את הקיום במדינה המעונה מזווית שלא זוכה לתשומת לב. הקולקטיב, שנקרא Abounaddara, החל לצלם את הסרטים שלו ולהעלות אותם לרשת עוד קודם להתקוממות נגד אסד ב-2011. חבריו מנסים ליצור אלטרנטיבה לתפיסה הרווחת על המתרחש בסוריה, על ידי כך שהם מוציאים את המתועדים ממלכודת הקורבנות-או-טורפים המקובלת. הכל מצולם בחשאי ומועלה לרשת, שם קשה משמעותית יותר לצנזר את התוכן. כעת, כמעט חמש שנים אחרי תחילת הפרויקט, חברי הקולקטיב מדווחים על עייפות ודיכאון וקשה להאשים אותם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות