העליון: יחצנים אחראים אישית לפרסום מטעה

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון אישרר פסק דין תקדימי הקובע כי יחצנים (יועצי תקשורת) אחראים אישית לפרסום מטעה. זאת לאחר שדחה לפני שבועיים שורה של ערעורים שהוגשו נגד פסק הדין העקרוני שנתן בנושא שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, בחודש פברואר 2014.

במסגרת התביעה שבה דן גרוסקופף, טען רו"ח עופר מנירב שחברת אייל ויובל ארד תקשורת, היועץ האסטרטגי ליאור חורב, שבעבר היה שותף בה, ואיש יחסי הציבור בן ציון ציטרין, ניהלו נגדו "קמפיין נגטיבי" מטעם רו"ח יגאל גוזמן המנוח, בעת בחירות ללשכת רואי החשבון בשנת 2009.

גרוסקופף קיבל את התביעה ופסק שעליהם לשלם לו 80 אלף שקלים. אייל ארד, שותפו של חורב לשעבר, הוסר מהתביעה משום שלא היה מעורב בקמפיין. טענות דומות של מנירב על מעורבות בקמפיין נגד פירמת BDO ורו"ח קובי נבון, אחד מאנשי המטה של גוזמן, נדחו והוא נאלץ לשלם להם הוצאות משפט בסכום זהה לזה שנפסק לו כפיצוי.

אלא שחרף הספק ניצחון ספק הפסד של מנירב, אנשי יחסי הציבור שנתבעו יצאו כשידם על התחתונה, מה שהוביל לערעור לעליון. זאת לאחר שגרוסקופף פירט באריכות את ממצאיו לגביהם, והשורה התחתונה שקבע הייתה שיחצן חייב לבדוק את אמינות המידע שאותו הוא מפרסם ומפיץ במסגרת קמפיין. כן הוא קבע שיחצן אינו יכול לפרסם מידע שקרי כשהוא מסתתר מאחורי הלקוח ששכר את שירותיו, ולטעון שהוא זה שסיפק לו את המידע.

בלב פסק הדין שקיבלו שופטי העליון - יצחק עמית, צבי זילברטל ומני מזוז - מצויים שני מיילים שהופצו לכל רואי החשבון ואחד מהם אף פורסם ב"כלכליסט" ב־2009. שני המיילים נשלחו באמצעות חברת אימייליון, בעילום זהות הכותב. הגורם שהזמין את משלוח המיילים ושילם בעבורם היתה חברת ארד תקשורת וזאת עבור גוזמן.

בנוגע למייל הראשון דחה השופט את התביעה וקבע כי הוא חוסה תחת הגנת אמת דיברתי, כשאף אם המסקנות שעלו מהעובדות היו נתונות לפרשנות, הרי שהעובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. ביחס למייל השני מסקנתו הייתה שונה. באותו מייל הואשם מנירב בכך שהוציא איסור פרסום גורף על הליכי בוררות שהוא צד להם, למרות שכלל לא היה איסור פרסום כזה ובנוסף נרמז בו כי מנירב ביצע עבירות מס, דבר שאף הוא לא הוכח.

גרוסקופף כתב כי ברור שהגורם המרכזי האחראי לפרסום המייל השני היה רו"ח גוזמן, שלפי עדויות אנשי המטה שלו הוא זה שאישר והורה על פרסום כל המיילים במסגרת הקמפיין הנגטיבי. לפיכך לו היה נתבע היה מקום לייחס לו את האחריות המרכזית בעניין.

אלא שהשופט קבע כי באחריות לפרסום נושא לא רק מי שאישר את הפרסום, אלא גם מי שהוא בגדר משתף ומשדל. על יועציו האסטרטגיים של גוזמן המנוח, חורב ועו"ד לירן אלרם, אמר השופט כי הם הודו בעדויותיהם כי היו מעורבים בניסוח המייל השני, כמו גם בכל המיילים האחרים, בהכנתו לפרסום ובהעברתו לחברת אימייליון לצורך הפצתו. ביצוע הפעולות הללו די בו כדי להפוך את חורב ואלרם באופן אישי, ואת הגופים מטעמם נתנו את שירותיהם (חברת ארד תקשורת) למסייעים הנושאים באחריות למשלוח המייל השני.

"פעולותיהם של חורב ועו"ד אלרם חרגו מגדר מתן ייעוץ אסטרטגי כללי למטה גוזמן וכללו כאמור פעולה אקטיבית להכנת ולמשלוח שני המיילים", קבע גרוסקופף. "במצב דברים זה יש לראות ביועצים האסטרטגיים משתתף אקטיבי בהכנת המייל השני ולפיכך כגורם האחראי לעניין החוק (ביחד עם רו"ח גוזמן) לפרסום לשון הרע נגד התובע".

בעניין יועץ התקשורת ציטרין, רו"ח מנירב מייחס לו מעורבות בהכנת המייל השני ואולם עניין זה הוכחש על ידי ציטרין בעדותו והשופט קיבל זאת. אלא שבנוסף ייחס התובע לציטרין את העברת המייל לעיתונאית וטענה זו התקבלה על ידי השופט למרות שהדברים הוכחשו על ידי ציטרין.

בנוגע לקובי נבון, שהיה אחד מאנשי המטה של גוזמן, קבע השופט כי הוא מתקשה להבין מדוע מנירב בחר להגיש גם נגדו את התביעה וכי לא היו כל ראיות לכך שהוא עומד מאחורי המייל או היה שותף פעיל לניסוחו ולשליחתו. בנוגע ל-BDO, פירמת רואי החשבון שבה היה שותף גוזמן, קבע השופט שהפירמה לא מימנה את הקמפיין אלא רק העמידה לשימושו של גוזמן את המערכת האדמיניסטרטיבית שלה לצורך ביצוע התשלום למימון שליחת המיילים ובכפוף להתחשבנות מול גוזמן. לדברי השופט, אין בכך ליצור זיקה מספקת להפוך את הפירמה לאחראית בגין תוכנם של הפרסומים. מסקנת השופט היא כי יש לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לנבון ולפירמה.

העליון פסק שמנירב ישלם לרו"ח נבון, שיוצג על ידי עוה"ד ישיעהו אברהם ואיתן פלג, ולציטרין, שיוצג על ידי עו"ד דורון אפיק, הוצאות משפט של עשרת אלפים שקלים כל אחד. את ארד, חורב ואלרם ייצגו עוה"ד דרור ארד-אילון וגיא זאבי.