לעבוד על הפוליגרף? קל יותר משחשבתם

סא"ל אלעד מרום הודח בימים אלה מהצבא בגלל בדיקת פוליגרף. ואילו בפרשת הניצב רוני ריטמן – הפוליגרף ניפק תוצאות הפוכות. המתלוננת עברה בהצלחה את בדיקת הפוליגרף, ואילו הניצב החשוד – עבר גם הוא בהצלחה את בדיקת הפוליגרף, למרות שטענותיו מפריכות את טענות המתלוננת.

פרשה זו מוכיחה, פעם נוספת, עד כמה השימוש בבדיקת פוליגרף ככלי לחשיפת האמת הינו בעייתי. לא בכדי בדיקת הפוליגרף איננה ראיה קבילה בהליך פלילי. בתי המשפט חזרו וקבעו, שבדיקת פוליגרף אינה ראיה מהימנה דייה מבחינה מדעית, ולכן תוצאת בדיקת בפוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה בבית המשפט.

מלכתחילה, מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לעניין 10% הנותרים – עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהיפך.

בנוסף, ידועות שיטות שונות "לגבור על המכשיר" באופן שיציג את התשובות כאמת. בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). ההנחה היא, כי אין באפשרותו של הנבדק לשלוט על תגובות פיזיולוגיות טבעיות, בזמן שהוא נשאל שאלות כאלה ואחרות, והתגובות המתקבלות יקבעו האם תשובות הנבדק היו אמת או שקר. שיטוט קצר באינטרנט יניב שיטות ידועות "לעבוד" על מכשיר הפוליגרף.

זאת ועוד, נטילת תרופות הרגעה לפני בדיקת פוליגרף עשויה גם היא להשפיע על תוצאות הבדיקה. השאלה האם בטרם ביצוע בדיקת הפוליגרף ביצע הבודק טסט מקדים לנבדק, על מנת לקבוע את רמת הרגישות של הנבדק כאשר הוא דובר אמת.

כמו כן, נבדקים, אשר ניחנו ביכולת גבוהה לשלוט על תגובותיהם הפיזיולוגיות, הינם קשים לבדיקה ולקבלת תוצאות אמינות.

מעבר לכך, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן ליכולתו הסובייקטיבית לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.

בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה.

כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, ניסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם – עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף.

לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסוים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר.

לכן, בהליך פלילי – בדיקת הפוליגרף אינה מהווה כלי קביל. מכשיר הפוליגרף הינו כלי חשוב, אשר שימוש בו עשוי להוביל לחקר האמת וחשיפתה, ברם אין לאפשר מצב בו יקום הגולם על יוצרו, ואין לחרוץ גורלות ועתידות אך ורק על סמך מכשיר הפוליגרף.

מתי מומלץ לעשות שימוש במכשיר?

 

בדיקות פוליגרף יעילות בשלבי חקירה בהליכים פליליים, כאשר השימוש בתוצאות הבדיקה אינו חורץ גורלות, אלא רק משמש את החקירה, מסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מאחרים, כאשר אין הן קבילות בהליך עצמו.

מהיעזרות בפוליגרף לצרכים משטרתיים בלבד, התרחב השימוש בפוליגרף ומיושם בתחומים רבים ומגוונים, כדוגמת בחינות תעסוקתיות, תביעות גירושין ועוד.

בהליך אזרחי, כאשר הצדדים מסכימים לבדיקת הפוליגרף -הבדיקה יכולה להיעשות בכפוף לשני תנאים: האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה כאשר הנבדק מסכים, מרצונו החופשי, להיבדק במכשיר הפוליגרף ושתוצאות הבדיקה יהוו ראיה קבילה בבית המשפט. התנאי השני - חד משמעיות התוצאות. רק כששני תנאים אלו תקפים, יכול בית משפט בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.

גם כאשר הנבדק נתן את הסכמתו כנדרש - עדיין יש לבית משפט שיקול דעת באם לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראייה מחייבת.

בשנות ה-90, כאשר מונה השופט אליקים רובינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא סרב לעבור בדיקת פוליגרף. לאחר שמונה לתפקיד, הוציא השופט רובינשטיין תחת ידו הנחיות לפיהן בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה תיעשה רק בהסכמת נבדק. זאת, בין היתר בגלל "בעיות אמינות לא קלות" של בדיקת הפוליגרף.

הכותבים הם ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין