אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הילכו שניהם יחדיו? צילום: אוראל כהן

הילכו שניהם יחדיו?

איזו מסקנה ניתן להסיק דוגמת תע"א: היו"ר נטל על עצמו את תפקידי המנכ"ל וההנהלה והתערב בתפקידי הביצוע של החברה?

04.12.2015, 08:04 | יוסף גרוס

הדיווח ב"כלכליסט" על דו"ח הביקורת בתעשייה האווירית מחייב הסקת מסקנות וקביעת עקרונות ברורים בשאלת מערכת היחסים והתפקידים בין יו"ר למנכ"ל.

על פי הדיווח, שנעשה לבקשת רשות החברות הממשלתיות, הנסיעות הרבות לחו"ל (160 יום בשנה) של יו"ר תע"א רפי מאור לא הביאו עמן הישגים ותוצאות. היו"ר נטל על עצמו את תפקידי המנכ"ל וההנהלה תוך שהוא מתערב בתפקידי הביצוע של החברה.

מדובר בתופעה נפוצה במחוזותינו כאשר יושבי ראש מעורבים בפועל בעשייה השוטפת של החברה ואינם מודעים, או נכון יותר מעדיפים להיות בצד העשייה השוטפת במקום לתפקיד שהחוק מייעד לדירקטוריון וליושב הראש שלו.

רפי מאור, יו"ר התעשייה האווירית. שיא בנסיעות לחו"ל רפי מאור, יו"ר התעשייה האווירית. שיא בנסיעות לחו"ל רפי מאור, יו"ר התעשייה האווירית. שיא בנסיעות לחו"ל

על פי חוק, הדירקטוריון מופקד על התווית מדיניות התאגיד, מינוי המנכ"ל ופקוח על תפקידיו. בנוסף על הדירקטוריון למלא שורה של תפקידים ספציפיים, המפורטים במפורש בחוק, ואילו תפקידי הבצוע בחברה נתונים למנכ"ל החברה ולצוות עוזריו.

כתוצאה מכך נוצרת בחברות התחרות בין שני נושאי המשרה הבכירים בחברה כאשר יו"ר הדירקטוריון, העומד בראש האורגן הבכיר בחברה, מתערב גם בפעילות העסקית השוטפת של החברה. חברה ממשלתית חייבת לפעול בענין זה ככל חברה עסקית והוראות חוק החברות חלות גם עליה.

חוק החברות אוסר על כפל התפקיד

ועדת ברק, שקדמה לחוק החברות, הקדישה דיון חשוב בהפרדה בין שני התפקידים, תוך דרישה מוחלטת כי בחברות ציבוריות תעשה הפרדה בין הדרג הפיקוחי (הדירקטוריון) לדרג הביצועי (המנכ"ל). בעקבות כך חוק החברות אוסר על כפל התפקיד, תוך שהוא מותיר פתח מסוים באישור רוב של שני שלישים בעלי מניות שאינם קשורים לבעל השליטה הרשאים לאשר את כפל התפקידים וזאת לאחר לחצים רבים וכפשרה.

הרעיון הבסיסי של החוק הוא כי לא יתכן שבראש הגוף הפיקוחי יעמוד המפוקח הראשי, ואכן בחברה ממשלתית החוק קובע את חובת ההפרדה המוחלטת ללא כחל ושרק וללא יוצאים מהכלל.

לא זו בלבד, אלא תיקון 16 לחוק החברות אף הרחיב והעמיק את הדרישה להפרדה בהוספת "קרוב" וכי "לא יכהן כיו"ר הדירקטוריון מנהלה הכללי של החברה או קרובו". גם על פי הנהלים הברורים של רשות החברות יש להפריד בין תחום הפעילות של איש הביצוע (המנכ"ל), לבין זה של דירקטור שתפקידו להתוות מדיניות והרשות קבעה כי: "פעילותה של חברה ממשלתית מתבצעת על פי חוק על ידי מנכ"ל החברה ועובדיה ולא על ידי הדירקטוריון, ועל כן נסיעת דירקטור לחו"ל מטעם החברה צריכה להיות בגין סיבה מיוחדת".

ואכן ברובן ככולן של החברות הציבוריות בישראל קיימת ההפרדה כיום וזאת גם לאור עמדתם הנחושה של המוסדיים, המסרבים לאשר אחוד תפקידים.

מקרים רבים שבהם היו"ר מתערב

אולם הלכה לחוד ופעילות בשטח לחוד. רבים הם המקרים של התערבות בפועל של היו"ר בפעילות השוטפת. הנושא גורם לחיכוכים מתמידים בין היו"ר למנכ"ל. לא מעטים המקרים שיושבי הראש אינם מסתפקים בפקוח, חורגים מההפרדה, מעורבים בפעילות שוטפת, תוך התנגשות מתמדת עם המנכ"ל וצוות ההנהלה. יש המגדילים עשות ומצמידים ליד שמם את המילים "יו"ר פעיל", מונח לא מוגדר ולא ברור. החוק אינו מכיר במעמד מיוחד זה ונראה כי הדבר נוגד לחוק.

מן הראוי אף למנוע את התופעה הקיימת במספר חברות בהן בעל השליטה ממנה כיו"ר איש קש מטעמו, מכתיב לדירקטוריון את מי למנות כיו"ר ואילו בעל השליטה מוסיף לעצמו תואר "מנהל עסקים ראשי" וכדומה, והתוצאה: הבן מנכ"ל, האב מנהל עסקים ראשי ואילו היושב ראש איש קש עושה דברו של בעל השליטה.

בנוסף לקביעה המפורטת בחוק הדורשת הפרדה בין התפקידים, חוק החברות הממשלתיות גם מבקש להעמיק את ההפרדה בקביעה כי "לא יתמנה אדם לדירקטור בין מקרב הציבור ובין מקרב עובדי המדינה, אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה".

בארה"ב ובבריטניה ההפרדה אינה מעוגנת בחוק, אך בפועל החתמים והמוסדיים דורשים הפרדה זו. הדרישה גברה לאחר משבר חברת אנרון בארה"ב שבו לא קוימה ההפרדה. ברור כיום כי העדר פקוח של הדרג הפיקוחי על הדרג הביצועי, לאור איחוד התפקידים, היה כר פורח למעילות ולניצול משאבי אנרון והמשכה בהתמוטטותה הפנומינלית של אנרון ובעקבותיה שורה של כשלונות של חברות רבות.

ההפרדה עומדת בבסיס עקרון הממשל התאגידי התקין וכי מתפקידו של הדירקטוריון והמבקר הפנימי להקפיד על דרישת ההפרדה ולבחון יישומה של חובה זו הלכה למשעה.

הכותב הוא פרופסור למשפטים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות