מה עומד מאחורי מסע הרכש הסיני באירופה?
המהפכה הסינית יצאה לדרך כבר ב-2014 וכיום אנחנו רואים איך החלטה ממשלתית לקדם את הכדורגל בסין משפיעה על הכדורגל האירופי
קשה לעמוד בקצב הרכישות הספורטיביות של הסינים. אחרי שחברות סיניות רכשו קבוצות ואחוזים מקבוצות כדורגל כגון אתלטיקו מדריד, מנצ'סטר סיטי, אספניול, אדו דן האג, סלביה פראג ועוד, הם עברו לנכסים ספורטיבים כגון "איש הברזל" וחלקים מהיורוליג. חברות סיניות מיליארדי דולרים על הרכישות הללו של נכסים ספורטיביים כאלו ואחרים באירופה. והיד עוד נטויה. על פי הדיווחים בסין, גם מנצ'סטר יונייטד, הקבוצה היקרה ביותר בעולם, על הכוונת של הסינים.
קראו עוד בכלכליסט
ג'ינפינג החליט לכוון כספים רבים לכדורגל הסיני, ברמת הקבוצות המקצועניות וברמת שורשי המשחק עם חוגי חובה לכדורגל מגיל 3 ועוד. "אם אתה משקיע בסין, אתה צריך לדעת מה המדיניות של הממשלה", אמר טאו, אנליסט ספורט בחברת מינשנג סקריוריטיס מבייג'ינג. "הרפורמה בכדורגל מקבלת פוש אדיר מצמרת השלטון הסינית ובגלל זה כולם מרוויחים כשהם משקיעים בו".
50,000 בתי ספר לכדורגל עד 2025
הנשיא, שהבטיח "לחסל את השחיתות בספורט", הבטיח גם להקים 50,000 בתי ספר לכדורגל בסין עד 2025. הסינים מקימים את בתי הספר האלה בעזרת חברות הלבשה ספורט כגון אדידס וקבוצות כדורגל אירופאיות בכירות - כגון ריאל מדריד, ארסנל, ספורטינג ליסבון ועוד. אלו מערכות יחסים משתלמות לשני הצדדים מאחר שהחברות והקבוצות האירופאיות מחפשות עוגן במדינה המאוכלסת בעולם, בעוד שהסינים מייבאים את הידע מאירופה. כמו כן, הסינים הולכים "למקור", למעבדת הכדורגל הגדולה של העולם, אירופה, כדי להביא משם ידע, מידע וקשרים. סין, למשל, משלמת 2 מיליון יורו בשנה לאוניברסיטאות בבורדו, מונופלייה וטולוז כדי שמאמנים ומורי ספורט סינים ילמדו מלמדים ספורט בצרפת. כתב עסקי ספורט סיני ניסה להסביר לי באי-מייל למה החברות הסיניות נכנסוות בהמוניהם לכדורגל האירופי. הוא ביקש ששמו לא ייחשף. "הממשלה יודעת על כל השקעה בכדורגל ובספורט האירופאי. האנשים העשירים ביותר בסין, לכולם יש קשר חזק מאוד עם המפלגה והממשלה וחלקם משקיעים את כסף כטובה פוליטית למנהיגים הגדולים. אני לא בטוח שאותם מנהיגים מחליטים איפה להשקיע ואיך אבל בסופו של דבר יש רוח מפקד שמכוונת את ההשקעות לאנשהו. כמו כן, אלו לא הסכמים גדולים במיוחד אם משווים אותם לעסקאות ענק שנעשו על ידי חברות סיניות. עם זאת, זה משהו שנראה כאילו מכוון ונתמך על ידי הממשלה". לפי העיתונאי הסיני "כדורגל הוא הספורט הכי פופולארי בסין, הרבה יותר מכדורסל, אבל הוא יותר בידור ויותר קשור לאירופאים מאשר כדורסל, שמשוחק יותר בסין מאשר כדורגל. גם כדורסל מאוד פופולארי, במיוחד ה-NBA ואני כן חושב שאולי תהיה השקעה סינית גדולה ב-NBA בקרוב אבל כולם יודעים שמר שי, ראש המפלגה, אוהב כדורגל ולכן ההשקעות הגדולות בכדורגל". ולמה במועדונים הספיציפיים האלה כמו אתלטיקו מדריד, אספניול, דן האג וסיטי? "למועדונים הללו היה מחיר יחסית נמוך, ואפשר לרכוש במחיר הזה תשתית פיתוח נוער טובה. זה עשוי לעזור לסין לאמן ולפתח שקנים משלה. האם הקבוצות הללו יתחזקו מכסף סיני שיושקע בשוק העברות? אני לא בטוח בכלל. אני חושב שהרכישות הללו נועדו לשרת את הסינים ולא את הקבוצות הבוגרות באירופה". לפי הכתב הסיני, הסינים בעצם רוכשים תשתית לפיתוח שחקני העתיד של נבחרת סין - כדי לסייע למר שי להגיע ל-50 הנקודות שלו בתוכנית לפיתוח הכדורגל הסיני עד 2025. כבר היום, באתלטיקו מדריד וגם בוולנסיה שבבעלות איש עסקים סינגפורי עם קשרים לסין, יש לא מעט שחקנים סינים צעירים ש"לומדים את המקצוע" בספרד. גם אקדמיות אחרות צפויות להתמלא בשחקנים סינים צעירים. האם ההשקעות הללו יפגעו בילדים המקומיים במדריד, ברצלונה, סושו, דן האג, מנצ'סטר ופראג? זה יקבע עם הזמן. בינתיים, הכדורגל האירופי שמכר את נשמתו לכסף הגדול מהמזרח הרחוק ולמפרץ הפרסי, צריך להיזהר שלא לפגוע בקהילות המקומיות לטובת בגלל החמדנות של בעלי הקבוצות והרצון של סין להצטיין בכדורגל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה