הציניות של בנט

בשבוע שעבר, בדמדומי פרשת ינון מגל, עשה שר החינוך נפתלי בנט מעשה לא ייאמן: הוא הודיע שהוא חוזר לכנסת. רק לפני פחות מחודשיים הוא היה הראשון שניצל את "החוק הנורבגי" והתפטר מהכנסת מנימוקים של הפרדת רשויות, וכבר אותם עקרונות חסרי כל משמעות. הצעד של בנט חושף את הציניות שלו ושל מפלגתו שדחפו בחיפזון לשינוי בחוק יסוד, שהתוצאה היחידה שלו היא ששולי מועלם נכנסה לכנסת שבעה שבועות לפני שהיתה עושה זאת ממילא.

הטרדה חוקתית

הצעד של בנט מזלזל בכל כך הרבה אנשים ועקרונות יסוד. בעקבות פרשיית מגל, מפתה לכנות זאת "הטרדה חוקתית". כמה שעות עבודה השקיעו אנשי משרד המשפטים בחוק הנורבגי. הרי זה לא תיקון לסעיף בחוק זניח אלא שינוי השיטה החוקתית, עדכון מערכת ההפעלה של הריבון. אם יש משהו שמתקרב לקודש הקודשים במערכת הדמוקרטית שלנו - זה הדבר. שינויים עושים שם בזהירות.

הלחץ הפוליטי סדק את האמת המשפטית. עובדה: היועצת המשפטית העצמאית הראשונה שקיבלה את הצעת החוק - קרעה לה את הצורה. "יש בהצעה שיבוש חוקתי בכך שתחול מיידית, ולא מהכנסת הבאה", קבעה היועצת של ועדת החוקה בכנסת, עו"ד סיגל קוגוט. "הסייגים בהצעה מראים על רתיעה של מי שניסח אותה", הוסיפה, "המודל אינו מקובל בעולם".

גם לפני כניסת החוק, שר יכול היה להתפטר מהכנסת ולהישאר בממשלה. אבל אם בהמשך היה מאבד גם את תפקידו בממשלה בשל משבר קואליציוני, הוא היה נתקע בלי תפקיד רשמי באמצע הקריירה הפוליטית. החוק הנורבגי מאפשר לשרים (או לסגני שרים) להתפטר מהכנסת בלי לחשוש: אם יעזבו את הממשלה, יוכלו לחזור מיד לכנסת (על חשבון הח"כ האחרון מרשימתם). הקואליציה הסבירה שהחוק נחוץ בשל העיקרון החשוב של הפרדת רשויות. בזכותו השרים יוכלו להתרכז במשרדם במקום לשבת במליאה ולהציל את קואליציית ה־61 בהצבעות קיקיוניות, בעוד הכנסת תתחזק בח"כ חדש ומסור.

אלא שהחוק הוסיף שני סייגים שהבהירו כמה הוא לא רציני. הראשון: שהשיטה תקפה רק לשר (או סגן שר) אחד מכל סיעת קואליציה, אבל לא מהליכוד. התוצאה: כל הפרדת הרשויות תתמצה בהפרדה של ארבעה שרים לכל היותר. השני: הדבר נתון לבחירת השרים, כך שישראל יכולה להתגאות בחידוש עולמי: "הפרדת רשויות אם בא לי". אבל הבית היהודי היה חם על החוק. הממשלה הוקמה באיחור? התקציב נדחה לסוף השנה? שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך בנט ויו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי דחפו במרץ, והתיקון אושר כבר בסוף יולי בתמיכת כל 61 חברי הקואליציה הנדרשים לשינוי חוק יסוד.

זלזול בשיטת הממשל

ומה קרה? כלום. כחלון, דרעי ופרוש ששקלו להתפטר, לא עשו זאת. בנט התפטר - והופ, בהזדמנות הראשונה חזר. שינוי חוק היסוד שהקואליציה דחפה אליו בחופזה, פתאום לא נחוץ. הצרכים הפוליטיים הקטנים שוב ניצחו את חוק היסוד - הפעם מהכיוון השני. כדי לחזור לכנסת, בנט התפטר מהממשלה - מיוזמתו - ועליו להתמנות מחדש לממשלה ולכנסת. השר הממונה על לימודי האזרחות, האיש שמדבר על הכבוד הלאומי, מזלזל בשיטת הממשל והופך אותה לבדיחה.

כששני השרים האחראים על הערכים - החינוך והמשפטים - בגיבוי ראש הממשלה, הופכים את מעט חוקי היסוד לעוד תקנון ועד בית שאפשר לשחק איתו לפי הצורך, המסר הוא שהדמוקרטיה זה שטויות. כי מה הם חוקי היסוד, זה הדבר הזה שסידר עבודה לשולי מועלם.