מצרים לוקחת את המתווה כבן ערובה כדי לא לשלם קנס

מכה למתווה הגז או בזאר מזרח תיכוני? ראש ממשלת מצרים ומי שהיה עד לאחרונה שר הנפט, שריף איסמאעיל, הורה אתמול להקפיא את כל המגעים ליבוא גז ישראלי למצרים. זאת לאחר שמצרים הפסידה בבוררות שבה תבעה חברת החשמל הישראלית פיצוי מחברות הגז המצריות על הנזקים שנגרמו לה בשל פיצוץ צינור הגז המצרי ב־2011 שקטע את אספקת הגז לישראל. פסק הבוררות קבע שחברות הגז המצריות ישלמו לחברת החשמל כ־1.76 מיליארד דולר, 6.86 מיליארד שקל.

מתווה הגז תלוי מאוד ביצוא למצרים עצמה ודרך מצרים לאירופה. הוא יאושר באמצעות שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שמאפשר לשר הכלכלה להתיר מונופול במשק משיקולים מדיניים וביטחוניים. בשל כך, המדינה מדגישה את החשיבות המדינית של המתווה. רק לפני שבועיים הודיעו שותפות לווייתן על מזכר הבנות למכירת גז בהיקף מינימלי של 10 מיליארד דולר מלווייתן למשק המצרי באמצעות חברת דולפינוס. שר האנרגיה יובל שטייניץ קבע שההסכם מוכיח את חיוניתו של מתווה הגז מבחינה מדינית.

אם מצרים תעצור את יבוא הגז, הדבר יחליש את עמדת הממשלה סביב המתווה. הרשות המצרית לנפט וחברת הגז מצרית EGAS הודיעו שיערערו על הפסיקה. ראש הממשלה אימסמעיל הוסיף שהערעור יוגש בתוך כשישה שבועות וכי "המו"מ בין

הדיון בוועדת הכלכלה נתניהו נזכר להעביר חומרים לוועדת הכלכלה רק 36 שעות לפני הדיון הסופי זאת למרות שיו"ר הוועדה איתן כבל פנה לרה"מ לפני שלושה שבועות עם רשימה מסודרת של מסמכים שאמורים להגיע לוועדה. נתניהו יופיע מחר בפני הוועדה ליאור גוטמן, 3 תגובותלכתבה המלאה

החברות המצריות הפרטיות לישראל על ייבוא גז יופסק עד שהמחלוקת תיפתר".

למעשה, מצרים לוקחת את מתווה הגז כבן ערובה, והממשלה תצטרך להחליט כיצד היא מתמודדת עם האיום הזה. חברת החשמל אמנם הודיעה שתנהל מו"מ עם הצד המצרי, אולם מבחינת ישראל אולי עדיף לשלם "בקשיש" ולוותר על הכסף שנפסק היום בלי משא ומתן, רק כדי להקל על המתווה לעבור.

מזכרי הבנות והחוזים שחתמו שותפות הגז מול מצרים מסתכמים ב־53 מיליארד דולר במונחי 2014. המזכר החדש עם דולפינוס מצטרף לשני מזכרים גדולים, האחד ליצוא מתמר ליוניון פנוסה ב־15 מיליארד דולר, והשני ליצוא מלווייתן לבריטיש גז ב־25 מיליארד דולר. בנוסף, יש חוזה חתום מתמר מול דולפינוס ב־3 מיליארד דולר.

שלוש וחצי שנות תביעה

גם אם חותכים את הסכום ב־50% בשל נפילת מחירי הגז, מתקבלים 27 מיליארד דולר. לפי נגידת בנק ישראל ההכנסות ממסים הן 50% בממוצע, כלומר 11 מיליארד דולר. כך שגם בהערכה מינימלית זאת, מתווה הגז מבטיח הכנסות משמעותיות הרבה יותר מ־1.76 מיליארד דולר שיירשמו בשורת החובות האבודים.

פסק הבוררות ניתן בלשכת המסחר הבינלאומית (ICC) בפריז ביום שישי מידי צוות של שלושה שופטים ובדלתיים סגורות. הבוררות נקבעה בשל עתירת חברת החשמל נגד חברות הגז המצריות EGAS ו־EGPC, שבין 2008 ל־2011 סיפקו גז לחברת החשמל באמצעות הצינור שהוקם על ידי חברת EMG, שם החזיק יוסי מימן כ־21% באמצעות החברות אמפל ומרחב. המצרים סיפקו כ־40% מהביקוש הישראלי והיו התחרות היחידה לדלק ונובל אנרג'י, שסיפקו גז טבעי ממאגר ים תטיס.

פיצוץ צינור הגז במצרים | צילום: אי פי איי

כחלק מאירועי ההפיכה ב־2011 נגד נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק שהיה הפטרון של הסכם הגז, גורמים חבלניים פוצצו את הצנרת וזרימת הגז נפסקה. באפריל 2012 הודיעו המצרים על ביטול ההסכם בצורה חד־צדדית. בתגובה, חברת החשמל תבעה ב־2013 פיצוי של 4.7 מיליארד דולר מחברות הגז המצריות ובעלי המניות ב־EMG תבעו בנפרד 8 מיליארד דולר, בטענה שהחברות המצריות היו אחראיות על אבטחת הצנרת ואספקת הגז. את חברת החשמל ייצגו פרקליטים בריטיים, עו"ד ג'ון מקורן ועו"ד ניל מילר, הנחשבים לעורכי הדין המובילים בבריטניה בסכסוכי אנרגיה. על פי הערכות, שכר הטרחה לכל אחד מהם היא מאות אלפי דולרים.

פסק הבוררות קבע שחברות הגז ישלמו גם 288 מיליון דולר לחברת EMG החברה המצרית בבעלות חוסיין סאלם שהייתה בעלת הזיכיון לייצוא הנפט לישראל.

המצרים הודיעו שכך ינהגו

התקשורת המצרית דיווחה בהרחבה על פסק הבוררות. למעשה, המצרים הבהירו מראש שבמקרה כזה שינתקו מגע עם ישראל. בתקשורת המצרית פורסמו בתקופה האחרונה דיווחים שמצרים מעמידה ארבעה תנאים ליבוא גז מישראל.

הראשון הוא שישראל תמשוך את כל התביעות לבוררות בינלאומית שהגישה כנגד מצרים בעקבות הפסקת הזרמת הגז ב־2011. המצרים אף דרשו אישור בכתב על משיכת התביעות לפני שיאשרו הסכם לייבוא מישראל, אולם בינתיים פסק הבוררות כבר הוכרע.

תנאי נוסף הוא הרחקתו של חוסיין סאלם מכל עסקה עתידית. סאלם שהיה איש סודו של מובארק והשותף המצרי בחברת EMG, נחשב לסמל השחיתות השלטונית של משטר מובארק. המצרים גורסים כי הוא בעל "קשרי שותפות" עם דולפינוס. תנאי נוסף של המצרים הוא שמחיר הגז הישראלי ינוע בין 5 ל־7 דולר עבור יחידת אנרגיה.

ומה יעשו עם הכסף?

הכסף המצרי אמנם "על העץ", וכל תכנון לגביו דומה לאדם שמילא לוטו וכבר מתכנן מה יעשה עם הכסף, אבל ויתור ישראלי עליו הוא בעל השלכות. מדובר בהכנסה חד פעמית גבוהה במיוחד לחברת החשמל, הנמוכה רק בכ־7% מהכנסותיה בכל הרבעון השלישי של 2015, שהסתכמו בכ־7.19 מיליארד שקל.

ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת החברה החליטה אתמול להשקיע את הסכום בפיתוח תשתיות החברה, כאשר הסכום שווה להשקעה השנתית בתשתיות. בשנים האחרונות צמצמה החברה את השקעותיה בתחום, והסכום יכול לשמש לשדרוג נחוץ במערכת ההולכה, בעיקר באזור השרון שספג את הפגיעה בסופה הקודמת.

עם זאת, רשות החברות הממשלתיות יכולה להחליט להשתמש בכסף כדי לממן את תוכנית הרפורמה בחברת החשמל שמתוכננת לשנה הקרובה, שאין לה כרגע מקור תקציבי ומוערכת ב־6.5 מיליארד שקל. אפשרות שלישית היא שרשות החשמל החדשה תחליט להשתמש בכסף כדי להוריד את תעריף החשמל. סכום זה מגלם הפחתה של כמעט 40% בתעריף השנתי.

דורון פסקין הוא מומחה לכלכלת המזה"ת