אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמה עלה לעידן עופר לקנות את השתיקה של עובדי כיל צילום: בלומברג

בלעדי לכלכליסט

כמה עלה לעידן עופר לקנות את השתיקה של עובדי כיל

בשעה שכיל עדיין מלקקת את הפצעים של שביתה בת ארבעה חודשים במפעליה, נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים את המחיר שהסכימה ההנהלה לשלם על עקרון הגמישות הניהולית - תג מחיר חריג של עד כ-2.5 מיליון שקל למפוטר

07.12.2015, 06:58 | הדס גליקו

הגמישות הניהולית בכיל עלתה לעידן עופר עד כ-2.5 מיליון שקל לעובד, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט". במאי הסתיימה שביתה ממושכת של כמעט ארבעה חודשים במפעלי ים המלח ובמפעל תרכובות ברום של כיל, שנותנת עד היום את אותותיה בדו"חות הכספיים של החברה - בתשעת החודשים הראשונים של 2015 איבדה מכירות בהיקף של 452 מיליון דולר.

קראו עוד בכלכליסט

תג מחיר גבוה

הסכסוך בין העובדים להנהלה הסתיים בהסכמות עם הוועדים על פרישה מוקדמת של כ־200 עובדים, פיטורים של 38 עובדים ואפשרות לנייד עובדים פעם אחת ללא התערבות הוועדים. הנהלת כיל הדגישה כל העת כי מחירה הגבוה של השביתה משתלם מבחינתה מכיוון שהיא נלחמת על עקרון הגמישות הניהולית במפעליה, אך פרטי ההסכם עם העובדים מלמדים כי ההסכמות עם העובדים גררו תג מחיר משמעותי מאוד.

כמה מהעובדים הוותיקים בני דור א' שפוטרו קיבלו במקרים מסוימים פיצויי פיטורים בהיקף של יותר מ־2 מיליון שקל ועד כ־2.5 מיליון שקל לעובד. מדובר בפערים של יותר ממיליון שקל לעומת הסכום שאותו עובד היה מקבל לו פוטר ללא הסכם מיוחד, על פי קופת הפיצויים שלו. סכומים אלה גוזרים לעובד שפוטר משכורת חודשית ממוצעת של 15 אלף שקל למשך עשר שנים.

עבור עובדים בני דור ב' וג' מדובר בסכומים גדולים בהרבה, משום שאם היו מפוטרים שלא בהסכם, היו זכאים לפיצויים נמוכים יחסית. בפועל הם קיבלו פיצויים במאות אלפי שקלים שמבטיחים להם הכנסה חודשית ממוצעת של 6,000–7,000 שקל לשנים הבאות (3–9 שנים, כל אחד על פי גילו). בממוצע מדובר בכמיליון שקל לעובד נוסף על הפיצויים שהיו מגיעים לו על פי חוק לו פוטר ללא הסכם מיוחד.

במקביל כלל ההסכם גם הטבות לפורשים בפרישה מוקדמת. כל עובד בגיל 54 ומעלה שפרש בפרישה מוקדמת קיבל שכר חודשי בשיעור של 70% מהשכר הפנסיוני, בין 10 ל־20 אלף שקל, ובמקביל התחייבה ההנהלה להמשיך ולהפריש לקרן הפנסיה את ההפרשות הנדרשות על השכר הפנסיוני המלא עד גיל הפרישה.

הפסד בטווח הארוך

כיל מצויה לאחרונה במשא ומתן מול המדינה בנוגע לכמה סוגיות רגולטוריות שישפיעו על עתידה הפיננסי. תקציב המדינה שאושר כולל תוספת של מיסוי רווחי היתר של החברה (המלצות ועדת ששינסקי 2) ואמור להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים. כיל ניסתה להיאבק במהלך בטענה כי הוא מוריד משמעותית את התמריץ שלה להמשיך ולהשקיע בישראל.

הפגנה של עובדי כיל, צילום: עמית שעל הפגנה של עובדי כיל | צילום: עמית שעל הפגנה של עובדי כיל, צילום: עמית שעל

ואולם, בינתיים הצליחה החברה לעבור משוכה משמעותית אחרת, שדווקא מיטיבה את מצבה בישראל - בשבוע שעבר כיל קיבלה היתר מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה לכרות פוספטים בשדה בריר, נושא שעליו נלחמה ב־11 השנים האחרונות. בכל מקרה, החברה עדיין ממתינה לתשובות של החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו בנוגע לסוגיות הנוגעות לסוף תקופת הזיכיון שלה ב־2030, שישפיעו גם הן על מצבה.

בכל התקופה הזאת, בניגוד לעבר, עובדי החברה לא הציבו עצמם בעין הסערה לצד החברה ולא השתמשו בכוחם הפוליטי כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. כיל אולי השיגה גמישות ניהולית מסוימת, אך איבדה בדרך את העובדים. היא קנתה במחיר גבוה את שתיקת העובדים על הפיטורים, אבל הפסידה את קולם במאבקים הרגולטוריים.

מוועד עובדי תרכובות ברום נמסר כי "איננו מוכנים לדבר על תנאי הפרישה של עובדי הברום. אנו מצרים על כל עובד שנאלץ להפסיק את עבודתו. נאלצנו לחתום על ההסכם מכיוון שטובת הכלל והצלת המפעל גברה על השיקול האישי".

כיל סירבה להגיב לידיעה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות