המועמד של פרקליט המדינה עמד להפסיד ופתאום ועדת המכרזים נפסלה

מכרז לתפקיד מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה הגיע לדיון בבית הדין האזורי לעבודה, לאחר שהמועמד המוביל עתר נגד פסילה מאוחרת של ועדת המכרזים בטענה תמוהה לניגוד עניינים.

פסק הדין של השופט תומר סילורה, שניתן שלשום, הכשיר את ההחלטה לפסול את הרכב ועדת המכרזים, והסתמך בעיקר על "חזקת התקינות" שמייחסים בתי המשפט למעשי המדינה.

לפי אותה חזקה, לא יעלה על הדעת שמוסדות המדינה כמו הפרקליטות או נציבות שירות המדינה יפעלו מתוך שיקולים זרים.

עו"ד סיגל פעיל | צילום: אירית חכמון

העדיף שלא להפעיל את הקול הכפול

המכרז עסק בבחירת מנהל למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה. הוועדה שנפסלה היתה על סף הכרעה בין שניים: עורכי הדין קאמיל עטילה וניר סרי. ארבעת חברי הוועדה התחלקו בתמיכתם. היו"ר, השופט בדימוס דן ארבל, והיועצת המשפטית של מינהל הכנסות המדינה עו"ד טלי דולן, תמכו בעטילה. פרקליט המדינה שי ניצן ועו"ד מאור אבן חן מארגון הפרקליטים תמכו בסרי.

במצב של תיקו בוועדת מכרזים, ליו"ר הוועדה יש קול כפול ולכן עטילה זוכה. אלא שההליך לא הסתיים. ארבל, שביקש להגיע להסכמה, לא מיהר להפעיל את הקול הכפול, ואת הדיון קטע טלפון שהזעיק אותו בבהילות לבית החולים לאמו שהיתה על ערש דווי. כך נטש ארבל את הדיון בשלב שבו קיבלו המועמדים ציונים, ונותר רק להשלים את שלב ההצבעה. אין ספק שאלמלא נאלץ ארבל לעזוב את הדיון באמצע, עטילה היה נבחר.

כך קרה שהוועדה סיימה את הדיון בלי להחליט. שלושה חודשים לאחר אותה ישיבה קיבלו המועמדים מכתב מנציבות שירות המדינה, שמודיע להם שלאור אילוצים שונים שהתעוררו, הוועדה בהרכבה הקודם נפסלה ויש לכנס ועדה חדשה שתראיין את המועמדים, ובמילים אחרות המכרז כולו חוזר לנקודת ההתחלה.

עו"ד עטילה עתר לבית הדין נגד ההחלטה של נציבות שירות המדינה באמצעות עו"ד סיגל פעיל.

השופט תומר סילורה. . "המבוי הסתום נולד כשעמדתו של ניצן לא התקבלה" | צילום: אתר בתי המשפט

המידע ה"מפתיע" לא היה חדש

בעתירתו טען עטילה ש"שיקולים זרים ונסתרים התערבו בתהליך שלא כדין" כדי לסכל את בחירתו הוודאית באמצעות פיזור הוועדה המקורית. נציבות שירות המדינה השיבה לעתירה בהסבר על האילוץ שהתעורר: יום למחרת הדיון בוועדה הגיע לנציבות מכתב "מפתיע" מעו"ד יהודה ליבליין שכותרתו "חשש לניגוד עניינים". במכתב נטען כי בן זוגה של חברת הוועדה דולן, עו"ד יוסי דולן, הוא עו"ד פרטי בתחום המסים ש"מנהל לא מעט תיקים מול חלק מהמועמדים במכרז".

כאן התמיהה הראשונה: טלי דולן הציפה עובדה זו מול הנציבות עוד לפני תחילת העבודה של הוועדה ולא נדרשה לפסול את עצמה. לכן לא ברור איך הפך העניין לבעיה לאחר שהוועדה הגיעה לסף הסיום. הנציבות גם הודתה שהמכתב של ליבליין אינו מהווה "השגה", כלומר פנייה רשמית שחייבת להישקל.

פרקליט המדינה, שי ניצן | צילום: עמית שעל

ובכל זאת בחר השופט סילורה לקבוע שהיה מדובר ב"מידע מהותי" שגובר על "חסך טכני". ואכן, הנציבות אימצה את ניגוד העניינים לתוך חוות דעת משפטית, שאותה קיבל השופט כלשונה, והותיר באוויר תהייה מדוע לא נפסלה דולן מראש מיד כשהודיעה בעצמה על עיסוקי בעלה, שהיו מן הסתם ידועים היטב לכולם.

התמיהה השנייה והעיקרית היא מדוע התעלם השופט ממכתבה של בת אל הרוש מהנציבות לנציב שירות המדינה משה דיין. בין היתר, כתבה בו הרוש כי "עיקר הבעיה בוועדה היתה שעמדתו של שי ניצן כנציג המשרד לא התקבלה, והוועדה הגיעה למבוי סתום עד שיו"ר הוועדה נאלץ לצאת".

עו"ד עטילה ופרקליטתו פעיל מצביעים על קשר סיבתי מובהק בין התנגדות ניצן לעטילה לבין הפלת הוועדה, באמצעות הטענה לניגוד עניינים שגויסה רק לאחר שזו כמעט סיימה את מלאכתה.

יו"ר ועדת המכרזים דן ארבל. נקרא למיטת אמו

פתרון קסם להעלמת שיקולים זרים

בית הדין לעבודה בתל אביב העדיף לאמץ את "חזקת התקינות", שכאמור מסרבת להכיר באפשרות שמוסדות המדינה כמו הפרקליטות ונציבות שירות המדינה עלולים לפעול מתוך שיקולים זרים ופסולים כמו העדפת מועמדיהן בכל מחיר ובכל תרגיל.

כמו כן בחר בית הדין לאמץ בחום את "ניגוד העניינים" שהתגלה באיחור מטריד, תוך שהוא נמנע מבחינה של חלופות אפשריות למניעת הניגוד הזה, והפך אותו לעוגן המרכזי בהחלטה לפסול את הוועדה כולה ולא רק את דולן.

עו"ד עטילה, שמשמש מנהל בפועל של המחלקה שעל ראשותה הוא התמודד במכרז, שוקל כעת לערער על פסק הדין של השופט סילורה לבית הדין הארצי לעבודה.