דו"ח ממשל זמין: דווקא משרד התקשורת לא מתקשר ברשת

רשות התקשוב הממשלתית פרסמה היום את דו"ח ממשל זמין לשנת 2015, שמסכם את פעילותם של 49 משרדים ורשויות בשנים 2013 ו-2014. הדו"ח התפרסם בעבר מדי שנה, ואולם עם הדו"ח הנוכחי עברה הרשות לדיווח דו-שנתי.  

במסגרת הדו"ח נבדקים ביצועי השירותים המקוונים של המשרדים השונים לפני מגוון מדדים – כמו היצע של שירותים מקוונים דוגמת טפסים ותשלומים, פיתוח יישומים למובייל ולווב או גיוון ערוצי השירות הדיגיטליים שעומדים לרשות האזרחים, לדוגמה פעילות ברשתות חברתיות.

הציון הממוצע של כלל הגופים שנבדקו עומד על 66.2, או מספיק בקושי. 25 משרדים קיבלו ציון נכשל שנמוך מ-66, וראויים לגנאי במיוחד שישה גופים שקיבלו ציון נמוך מ-50, ובראשם משרד התקשורת עם ציון של 41.3 בלבד, הודות לביצועים עלובים כמעט בכל המדדים שנבדקו. לצדו ברשימת הבושה גם רשות האכיפה (44.22), השירות המטאורולוגי (47.41), המשרד לשירותי דת (46.64) ורשות האוכלוסין (49.19).

הגוף המצטיין הוא הרשות לניירות ערך עם ציון מרשים של 96.95 וציונים מלאים או כמעט מלאים בכל המדדים, פרט לממשל פתוח. אחריה בחמשת הגדולים: משרד האוצר (89.33), משרד החינוך (85.72), משרד העלייה (83.31) ומשרד ראש הממשלה (83.28). משרד הכלכלה (80.87) והמשרד לביטחון פנים (80.46), הם המשרדים הנוספים היחידים שקיבלו ציון של 80 ומעלה.

אחד המדדים החשובים ביותר בעינינו הוא מדד ממשל פתוח. מדד זה בודק את המהלכים שנוקטים הגורמים השונים על מנת להגביר את מעורבות האזרחים בהליכי קבלת ההחלטות שלהם (פורומים, קהילות, סקרים, שולחנות עגולים או הליכי היוועצות מקוונים), ואת הכלים שהם נותנים לאזרחים על מנת להשתמש במידע שנוצר על ידם (כמו פרסום מאגרי מידע ו-API באתר data.gov.il).

במדד זה זוכים מרבית הגופים לציון נמוך ביותר (3.7 מתוך 10 לגופים שבקטגוריית "מינהל מטה ומידע" ו-4.99 מתוך 15 לגופים שמשוייכים לקטגוריית “שירות”). לא פחות מ-13 משרדים ורשויות זוכים לציון אפס. אלו כוללים את רשות האכיפה והגבייה, רשות ההגבלים העסקיים, המשרד לשירותי דת, רשות שדות התעופה, משטרת ישראל, הרשות הלאומית לביטחות בדרכים, רשות המסים, לשכת נשיא המדינה, המשרד לאזרחים ותיקים, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות, והמינהל לחינוך התיישבותי.

כל המשרדים שקיבלו ציון אפס לא פרסמו רשימת מאגרים באתר data.gov.il, לא יצרו ממשקי API ולא מקיימים שום פורום של שיתוף ציבור. אליהם מצטרפים עוד חמישה גורמים שקיבלו ציון של פחות מחצי נקודה – משרד התרבות, רשות העתיקות, משרד החוץ, משרד התמ"ת ורשות האוכלוסין.

ראויים לשבח ארבעה גופים שקיבלו את הציון המרבי בקטגוריה: משרד הכלכלה, משרד החינוך, המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת הסביבה.

גם במדד הנגישות משרדי הממשלה והרשויות שלנו אינם מצטיינים. במדד, שבודק משתנים כמו התאמת האתרים הרשמיים לדפדפנים שונים (אקספלורר, פיירפוקס, כרום, ספארי ותאימות למובייל) ואת השפות שבהן מוצעים האתרים השונים (אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית), מקבלים כל המשרדים ציון מספיק בקושי של 10.6 מתוך 15.

22 גורמים קיבלו ציון נכשל שנמוך מ-10, את הציון הנמוך ביותר (2.25) קיבל הפעם המינהל לחינוך התיישבותי, שאתרו תומך באינטרנט אקספלורר בלבד וזמין רק בעברית. לשם השוואה, במקום השני מהסוף נמצאים בהפרש ניכר המשרד לאזרחים ותיקים והחברה הלאומית לתשתיות תחבורה עם ציון של 6.3 כל אחד, שאתריהם לא תומכים במובייל וזמינים רק בעברית.

מדד נוסף שבו עומד הציון הממוצע על נכשל הוא פיתוח יישומים, שבודק את יישומי המובייל והווב שיצרו הגורמים השונים. הציון הממוצע עומד על 2.56 מתוך 5, עם 12 משרדים שזכו לציון של אפס מוחלט – הרשות הארצית לכבאות והצלה, השירות המטאורולוגי, שירות התעסוקה, משרד התקשורת, רשות האוכלוסין, המשרד לאזרחים ותיקים, החברה הלאומית לתשתיות, משרד הרווחה, הלמ”ס, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות, המשרד לביטחון פנים ומשרד התרבות. על כך מפצים 15 משרדים שזכו בציון המרבי במדד זה, יותר מבכל מדד אחר.