צילום: אוראל כהן
רשות ני"ע מתירה את הרסן מיועצי ההשקעות בבנקים
מעכשיו היועץ כבר לא יחויב ליידע את הלקוח על ניגוד עניינים, במקרה של המלצה למכור נייר ערך של תאגיד הקשור לבנק. ההנחיה החדשה עלולה לפתוח פתח לבנקים להימנע מהמלצה למכירת ני"ע שיש לבעלי השליטה בבנק אינטרסים בהם
רשות ני"ע מרחיבה את שיקול הדעת של יועצי ההשקעות בבנקים, כאשר הם ממליצים ללקוח על מכירת ניירות ערך של תאגידים שיש להם קשר לבנק. ההחלטה על כך באה בעקבות פנייה של בנק מזרחי טפחות לרשות ני"ע ביוני האחרון, ובה ביקש הבנק שלא להחשיב כל המלצת מכירה של היועץ במקרה של נייר ערך של תאגיד הקשור לבנק באופן אוטומטי לניגוד עניינים.
הלקוח היה חייב להסכים בכתב לניגוד העניינים
חוק הייעוץ מחייב את היועץ בבנק להתריע בפני הלקוח על קיום מצב של ניגוד עניינים, כלומר פעולה הקשורה לנייר ערך של הבנק או של גוף הקשור אליו, ולקבל את הסכמתו של הלקוח לביצועה. כתוצאה מכך נדרש הלקוח לחתום על טפסים רבים, תהליך שמסרבל את שיחת הייעוץ. מזרחי טפחות ביקש בפנייתו לצמצם את הבירוקרטיה ולהתיר ליועציו להפעיל שיקול דעת באשר לעצם קיומו של ניגוד עניינים.
לפיכך, ההחלטה של רשות ני"ע, שנענתה לבקשת מזרחי טפחות, עלולה להוות פתח לבנקים להימנע מהמלצה ללקוחותיהם למכור ניירות ערך שלבנקים או לבעלי השליטה יש אינטרס בהם.
במקרה של מזרחי טפחות, בניהולו של אלדד פרשר, יכול להיות ניגוד עניינים במקרה של המלצות בנוגע למכירת ניירות ערך של חברות הקשורות לבעלי השליטה בבנק, מוזי ורטהיים (21.9%) וקבוצת עופר (22.5%). ורטהיים הוא בעל שליטה במספר לא מובטל של חברות ציבוריות, כמו למשל אלוני חץ ואמות, וקבוצת עופר שולטת בין היתר בחברת הנדל"ן המניב מליסרון.
"חומות מפרידות בין היועץ לשיקול העסקי של הבנק"
בתשובתה למזרחי טפחות בסוף נובמבר נתנה רשות ני"ע אור ירוק למהלך, וכתוצאה מכך מערכי הייעוץ בבנקים ייהנו מעתה משיקול דעת רב יותר לגבי ניירות ערך של חברות הקשורות לבנק.
"מקובלת עלינו עמדתכם, כי בטרם פעולת ייעוץ על פעולת מכירה של ניירות ערך של תאגיד קשור, נדרשת בדיקה של נסיבותיה וקביעה על פיהן אם בעצם ביצועה קיים חשש לקיומו של ניגוד עניינים, ועל בעל הרשיון לפעול בהתאם", מציינת הרשות בתשובתה למזרחי טפחות.
עו"ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מסביר כי "במערכת הבנקאית יש חומות שאמורות להפריד בין מערך הייעוץ לבין שיקולים עסקיים של הבנק. לכן היועץ מתבסס רק על מערכות המלצה חיצוניות, המנותקות משיקולי הבנק. מדובר, בעצם, במכירה של נייר ערך של תאגיד קשור, שעל פניו לא מבוססת על אינטרס. הרי בדרך כלל אין למי ששולט בתאגיד שהנפיק את הנייר אינטרס להמליץ ללקוח למכור אותו. לכן, לדעתי, זה נכון שרשות ני"ע תצמצם את המקרים שבהם יש לחייב את הגילוי על ניגוד עניינים, והמיקוד יהיה במתן גילוי רק במקרים ספציפיים שבהם זה נדרש".
תגובה אחת לכתיבת תגובה