שפל של 7 שנים במחירי הנפט: במערב חוגגים, באופ"ק פחות

אחרי שמחיר הנפט הגולמי הגיע השבוע לשפל של 7 שנים ועמד על 37.5 דולר לחבית, גם מחיר הנפט מסוג ברנט הצטרף למגמה וירד אתמול לראשונה אל מתחת ל־40 דולר לחבית. הירידה המחודשת במחיר הנפט הגיעה לאחר שאופ"ק (OPEC), ארגון המדינות המייצרות נפט, החליט בשישי האחרון לא להגביל את התפוקה במדינות החברות, בין היתר עקב רצונה של איראן, שהסנקציות עליה יוסרו בהדרגה החל מינואר הקרוב לחזור במהירות אל השוק העולמי.

מחיר הנפט ימשיך לרדת בטווח הבינוני והארוך כל עוד הביקוש, שמושפע מהאטת הכלכלה העולמית, ימשיך להיות נמוך. מנגד, לדעת אנליסטים למחיר הנפט עשויה להיות השפעה חיובית על השווקים. מיקלה מרקוסן, ראש חטיבת כלכלה גלובלית בבנק סוסייטה ז'נרל אמרה ל"בלומברג" כי להערכתה כל ירידה של 10 דולר במחיר חבית נפט תורמת 0.1% לצמיחת הכלכלה העולמית. לדבריה, הצניחה במחירי הנפט מיולי אשתקד תרמה לכלכלה כ־2% מהתוצר העולמי, שהיו אמורים להיות מבוזבזים על נפט. "קיבלנו בהקלה את ההחלטה של אופ"ק בשבוע שעבר, שמבטיחה לצרכנים נפט זול לתקופה ארוכה יותר".

ניסיון למקסום אינטרסים

הדעה הרווחת היא שצלילת מחירי הנפט השבוע אל מתחת למחיר של 40 דולר לחבית קשורה בכינוס האחרון של אופ"ק, שהסתיים ללא תוצאות. בפועל, אופ"ק אינו משמעותי כבעבר לשוק הנפט העולמי. ההחלטות של העלאת התפוקה או הורדתה השפיעו על השוק בעבר, אך אינן יכולות להשפיע במציאות הנוכחית שבה היצע הנפט מהיצרניות שאינן חברות באופ"ק – ורוסיה דוגמה מובילה לכך – כה משמעותי.

מעבר לכך, בשל סיבות פוליטיות וכלכליות, חברות אופ"ק מפולגות, ודומה שכל אחת מנסה למקסם את האינטרסים הלאומיים שלה, בלי להתחשב באינטרס הארגוני. הניסיון הנואש של הסעודים להוריד את התפוקה של חברות הארגון (כ-31.5 מיליון חביות ביום) ולשנות את מגמת הירידה במחירים נתקל בסירוב תקיף של האיראנים, שאף הודיעו כי עם הסרת הסנקציות במהלך 2016 הם יגבירו את התפוקה במיליון חביות ביום. ההערכה היא כי האיראנים "סגרו בשקט" בשבועות האחרונים הסכמים עם חברות מובילות בשוק הסיני ומתכוונים לנתב אליו את כמות הנפט הנוספת שיפיקו.

יום מסחר קטלני

בארבע השנים האחרונות עליות במחירי הנפט לא נבעו מהחלטות של אופ"ק, אלא מהחשש הפסיכולוגי שנוצר בשוק העולמי לגבי רמת ההיצע נוכח הטלת הסנקציות על איראן, הקשיים בעיראק ויציאתה של לוב משוק הנפט לאחר המהפכה נגד קדאפי. במהלך השנה האחרונה עלה היצע הנפט בשוק העולמי בכ־3% והביא לירידה של יותר מ־50% במחירו. במידה מסוימת מי שאפשרה את תחילת המפולת במחירים היתה סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, וזאת כדי לנסות ולנטרל את כדאיות ההשקעה האמריקאית בנפט המופק מפצלי שמן. מבחינת העתודות הפיננסיות, לסעודים יש אפשרות להתמודד עם מחיר נפט נמוך שנתיים לפחות, אך לפי הקולות הנשמעים מריאד המגמה לעבר מחיר של 30 דולר ופחות מזה מתחילה להיות מסוכנת.

הירידה במחיר הנפט גוררת גם ירידה במחירי התחליפים כמו גז טבעי. הדבר משפיע על אטרקטיביות ההשקעה בחיפושים אחרי נפט וגז. בכנס שנערך באחרונה הצהיר שר האנרגיה הקטארי כי ההשקעות העולמיות בחיפושי נפט וגז צנחו בכ־20% במהלך השנה האחרונה. ואכן חברות זרות החלו בחודשים האחרונים למשוך ידיהן ממיזמי חיפוש וקידוח של נפט וגז באזור המזרח התיכון – מכה קשה להכנסותיהן של מדינות אלה. ברקע הדברים, המדינות הערביות חוששות כי דירוגן הפיננסי יירד במהלך 2016 בשל הירידה הצפויה בהכנסות.

ההשלכות המיידיות של הירידה במחירי הנפט מתבטאת בשוקי ההון של מדינות המפרץ, שתעשיית הנפט היא חלק מכריע בכלכלתן. הבורסה הדינמית ביותר בעולם הערבי, זו שבדובאי, רשמה ביום שלישי צניחה של 3%. שוק ההון בקטאר השכנה ספג ירידה של כ־3.1%. השוק הגדול והחשוב ביותר בעולם הערבי, זה שבסעודיה, סיים את היום בירידה של כ־2.45%.

עיני המשקיעים הזרים באזור נשואות אל מה שמתרחש במדינת מפתח זו. הסעודים העריכו כי יסיימו את השנה הנוכחית בגירעון תקציבי של כ־40 מיליארד דולר. אם יסיימו את השנה עם גירעון גדול יותר, הדבר יגביר עוד יותר את חשש המשקיעים. לסעודים יש אורך נשימה, אך הידיעות כי בשנה האחרונה הם נאלצו להשתמש בכ־100 מיליארד דולר מעתודות המט"ח שלהם מאותתות כי המצב מעורר דאגה.

כפי שהוברר במזרח התיכון אין ואקום. אם תימשך מגמת הירידה במחירי הנפט, מבחינת מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית, עלול הדבר לגרור ק יצוץ בתקציבים (ובסובסידיות) ומכאן לאי שקט פנימי. כרגע תרחיש זה אינו מיידי, אך יש להביאו בחשבון אם תימשך המגמה הקיימת בשוק הנפט העולמי.