חקר ביצועים: ממתווה הגז עד עובדי הקבלן במשרד החוץ

נתניהו

הקרקס חזר העירה

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת לדיון על מתווה הגז. תיאורטית, זה אכן היה אמור להיות דיון, כזה שבו נבחרי ציבור יכולים לעמת את ראש הממשלה עם נקודות בעייתיות במתווה שלו, להציע חלופות, לנהל משא ומתן. אבל בפועל ועדת הכלכלה נפלה למלכודת ידועה מראש, וסיפקה לנתניהו עוד במה לקרקס הרגיל שלו, שעוררה דז'ה וו לתקופת הבחירות. הוא התייצב מול הח"כים - שנראו כמו כתבים צעירים שבאו לשאול, לא כמי שמנסים לקרוא תיגר על עמדה נתונה - וסיפק תשובות רהוטות, מלאות כריזמה שמציבה אותו מעל כולם, שלא באמת אומרות הרבה למבקרים או למתלבטים, אבל בהחלט משכנעות את המשוכנעים שיש מנהיג בישראל - מדינה שבה המנהיגות הצטמצמה מזמן ליכולת הופעה טלוויזיונית ותו לא.

גלית חמי

תשובה

מה ייזכר בהיסטוריה

ואולי אפשר לחשוב על מתווה הגז גם כך: מחיר הנפט ירד השבוע אל מתחת ל־38 דולר לחבית. מחירי האנרגיה בעולם צוללים כבר זמן ארוך, ועולם האנרגיות המתחדשות צומח בקצב מסחרר. בעוד במדינה קטנה במזרח התיכון מתבחבשים עם מחירי הגז, בכל העולם מייצרים פאנלים סולאריים קטנים יותר, זולים יותר ונוחים יותר. סביר מאוד שבתוך כמה שנים אפשר יהיה לקנות באיקאה איזה פאנל סולארי קטן, חכם וזול שיספק לכל בית את החשמל שלו. בעוד 10 שנים, אולי פחות, אולי יותר, מאוד יכול להיות שהדיון הסוער על מתווה הגז ייראה כמו בדיחה, ויצחק תשובה יהיה לא יותר מפסיק קטן בהיסטוריה האנרגטית של ישראל.

גיל קליאן

קנדל

עכשיו באים?

בשבועות האחרונים, אחרי שעזב את תפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל מציין מעל לכל במה אפשרית שהבעיה הגדולה של המשק הישראלי היא חוסר האמון של הציבור במקבלי ההחלטות. זה אותו קנדל שמרגע כניסתו לתפקיד אימץ את עמדתו של ראש הממשלה שלפיה אין מה לטרוח לדבר עם הציבור. כאילו לא זכר שהוא עובד קודם כל בשביל הציבור, ורק אחר כך בשביל הפוליטיקאי שמינה אותו, וכנראה לא הבין שכדי לזכות באמון הציבור עליו להשמיע את דעותיו גם באוזני הציבור, ולא רק באוזני ראש הממשלה. זה הרי ההבדל בין פקיד מקצועי לעוזר פוליטי. צריך לזכור את זה בפעם הבאה שקנדל ייצא לעוד מסע נזיפה.

עמרי מילמן

באב"ד

אין לו כסף

השבוע פורסם שמשרד האוצר בוחן חלופה לקיצוץ הכואב (עד 40%) הצפוי בפנסיות של החוסכים שעומדים לפרוש בקרוב. אחת החלופות שמונחות על שולחנו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד היא שינוי במנגנון ההטבות שהמדינה מעניקה לחוסכים, כך שיגיעו לחוסכים מבוגרים. אלא ששינוי כזה, או כל חלופה אחרת שתסייע למבוגרים באופן משמעותי, יעלה למדינה לא מעט, ועם כל הכבוד למכה שהחוסכים אמורים לספוג - המדינה לא מעוניינת להשקיע עוד כסף בתמיכה בפנסיה. ראינו את זה רק לפני חודש, כשרגע לפני אישור חוק ההסדרים האוצר צמצם את התמיכה שהחוק מבטיח למערכת הפנסיה וגילח ממנה כמעט חצי מיליארד שקל. הכסף הזה יכול היה לאפשר עכשיו את הסיוע המיידי הנדרש לחוסכים המבוגרים, אבל האוצר ויתר עליו. הוא יתקשה לעשות משהו כרגע, ובחינת החלופות נראית קצת כמו ניסיון לרבע את המעגל.

אתי אפללו

עובדי קבלן

לא על הסופגנייה לבדה

מתברר שאפילו הדלקת נרות היא עניין משפטי רגיש. משרד החוץ הורה לא להזמין למסיבות החנוכה המשרדיות עובדי קבלן, כדי לא להניח שום יסוד של רמז קטן כלשהו ליחסי עובד־מעביד. "אנחנו מגלים אנושיות כלפי עובדים והם מנצלים את זה ותובעים אותנו", הסבירו שם. בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" התערב השר אריה דרעי והוביל לביטול ההנחיה, אבל עצם הוצאתה מעיד על הפרנויה של מעסיקים מהאיום הנורא "יחסי עובד־מעביד".

בתי הדין לעבודה לא ממהרים להכיר ביחסים כאלה על סמך מסיבה - "אף סופגניה עוד לא הקנתה לעובדת ניקיון יחסי עובד־מעביד", אמרה לי השבוע שופטת בכירה בתחום - אלא מסתמכים על קריטריונים שונים וידועים שלא חלים על עובדי מיקור חוץ מובהקים כמו מנקים ומאבטחים. כך שהמסגרת החוקית די ברורה, ולא יכולה להיות תירוץ להתנהגות שאין בה אנושיות ונדיבות.

משה גורלי

 

צנזורה ברשת

אלגוריתם לא מספיק

כשחדרי הצ'ט היו באופנה, האלגוריתם תוכנת כך שכל מי שמשלב בדבריו מילה גסה, למשל "זונה", ייזרק מהחדר; גולשים ישראלים ניצלו זאת להטרלה, ובמקום להיפרד מחבריהם בסוף היום כתבו ביטויים כמו "תזונה נכונה", הועפו אוטומטית ונקרעו מצחוק. האלגוריתמים השתכללו מאז, אבל הצעתו של יו"ר גוגל אריק שמידט השבוע "לפתח כלים שיהיו כמו אוטו־קורקט, אבל לזיהוי שנאה והטרדה במדיה החברתית" מיישמת את אותו היגיון בעייתי. כן, כלים כאלה נחוצים, אבל תמיד יהיו גולשים שיעקפו אותם או ינצלו אותם לרעה. הפתרון חייב לשלב מענה אנושי נרחב, בשפה המקומית, לגולשים שהותקפו. זה אולי לא־טכנולוגי - אבל כדי לטפל בבני אדם שרוצים להפיץ שנאה צריך בני אדם, לא רק שורות קוד.

דור צח

טרנבול

חזון שאפתני

שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול חשף תוכנית להמרצת הכלכלה, שמתמודדת עם צניחה דרמטית ביצוא ברזל ופחם לנוכח היחלשות הביקוש מסין. טרנבול, מולטי־מיליונר ואיש הייטק לשעבר, מתכוון להשקיע כמיליארד דולר אוסטרלי בצעדים לצמצום התלות של כלכלת אוסטרליה ביצוא ולהגברת החדשנות. הוא בעצם רוצה להפוך את אוסטרליה לאומת הסטארט־אפ. כך, המס על רווחי הון לחברות סטארט־אפ יקטן, וזרים יפותו לפעול מהאי באמצעות הקלות במתן הוויזות (שהן ממילא קלות להשגה יחסית למדינות אחרות). אבל אוסטרליה מדורגת בתחתית מדינות ה־OECD במדדים של חדשנות ונטילת סיכונים; יידרשו הרבה מהגרים עם סטארט־אפ מצליח כדי להפוך על פיה את הכלכלה הזאת, בתרבות שתמיד התאפיינה בנינוחות רגועה ולא במירוץ אחרי המצאת הדבר הבא.

תמר טוניק

 

משחטות עוף

במצעד פולקע נולד

משרד החקלאות הודיע השבוע שידרג את משחטות העוף לפי היחס שהן מעניקות לבעלי החיים בדרך אל מותם, ויפרסם את הממצאים באינטרנט ובהמשך גם על המוצרים עצמם. זה מהלך ראוי של שקיפות, המבקש להביא לידיעת הציבור את ממצאי הבדיקות שהמשרד עושה באופן שוטף. אבל הוא עסוק מדי בשיווק, באריזה. בפועל, בדיקות של ארגונים למען בעלי חיים חושפות מחדלים קשים במשחטות, שאינם מטופלים. כדאי שמשרד החקלאות יטפל ביד קשה במשחטות שאינן עומדות בתקנים הבסיסיים, ויראה לציבור שהוא דואג לבריאותו ולהומניות בסיסית. אחר כך הוא יכול להתחיל להדביק כוכבי דירוג על אריזות העוף בסופר.

הדס גליקו