מדוע אוסטרליה מקימה חממת סטארט־אפים בתל אביב?

נפתלי בנט אינו לבד: גם ראש ממשלת אוסטרליה החדש מלקולם טרנבול הקדיש חלק נכבד מחייו ליזמות הייטק שהפכה אותו למולטי־מיליונר. לכן לא מפתיע שאחד הצעדים הראשונים שהכריז עליהם היה הקצאה של 1.1 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות לפיתוח החדשנות בארצו. אלא שדווקא אחת התוכניות הצנועות שהוא מתכנן יכולה להשפיע בדרכים מעניינות על ההייטק הישראלי. 

טרנבול מייעד 11 מיליון דולר להקמת חמש חממות לטיפוח סטארט־אפים אוסטרליים מחוץ לגבולות המדינה. אחת החממות תהיה כמובן בעמק הסיליקון, מיקומן של שלוש נוספות טרם פורסם, והחמישית תגיע לתל אביב. היזמים האוסטרלים יגיעו לכאן לתקופה של חודשיים, מעין קייטנת הייטק, ילמדו מהחברות המקומיות איך מקימים סטארט־אפ וינסו ליצור שיתופי פעולה.

מתבקש לראות בצעד הזה מקור לגאווה ישראלית, ובצדק: אוסטרליה הגדולה מבינה שהדרך לאמץ את גישת הסטארט־אפ ניישן היא לשלוח לכאן את תושביה. ואולם, יש בצעד הזה גם סיבה מסוימת לדאגה. היתרון התחרותי של ישראל נובע בין היתר מהעובדה שעד השנים האחרונות הבינו רק מדינות מעטות כמוה את השפעת החדשנות הטכנולוגית ותרבות היזמות על כלכלותיהן. כיום המצב הזה הולך ומשתנה, ופוליטיקאים בכל רחבי העולם מבינים זאת — כמו שמעידה, למשל, התחרות העזה בין ברלין, אמסטרדם ולונדון על תואר "עמק הסיליקון של אירופה".

אם ענקיות גלובליות כמו מיקרוסופט, גוגל, סמסונג וטקדה היפנית כבר הקימו כאן חממות ומאיצים, הרי מדינות אחרות נמנעו כמעט לחלוטין מצעדים כאלה עד כה (פרט לבריטניה, וגם היא במתכונת מצומצמת). מרביתן הסתפקו בהשקעה בחברות ההייטק שפועלות בתוכן, וכשהן חיפשו טכנולוגיות ויזמות במדינות אחרות הן עשו זאת באמצעות כנסים, אירועים ומשלחות שמגיעות לביקור. הצעד האוסטרלי מעלה את החשש שמדינות זרות ישאבו ביתר שאת את ההייטק בישראל, שסובלת גם כך מבריחת מוחות.

נכון, תוכנית החממות צנועה, ואוסטרליה רחוקה ולא נגישה, אך סביר להניח שגם מדינות אחרות יקימו בעתיד מעוזי הייטק בישראל, שישמשו בעבורם שלוחות לשאיבת מידע וכישרונות. לצד הגאווה המדינה צריכה לדעת איך לשמור על נכסיה האינטלקטואליים במצב כזה.