אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בליגת האלופות מתחרים עונה שלמה ובסוף העשירים מנצחים צילום: אי פי איי

בליגת האלופות מתחרים עונה שלמה ובסוף העשירים מנצחים

כמו בשנה שעברה, ובשנה שלפניה, גם השנה, רוב הקבוצות שעלו לשלב הבתים של ליגת האלופות הן הקבוצות העשירות. ככה זה בעשור האחרון וככה זה ימשיך עד שיהיו צעדים רגולטרים יעילים שיסייעו לסגירת הפערים העצומים בין אלו שיש להם לאלו שאין

10.12.2015, 16:23 | אוריאל דסקל

כמו בשנה שעברה, ובשנה שלפניה, גם השנה, רוב הקבוצות שעלו לשלב הבתים של ליגת האלופות הן הקבוצות העשירות (בעלות תקציבי השכר הגבוהים ביותר). 9 מ-10 הקבוצות העשירות שהשתתפו בליגת האלופות עלו לשלב הבא כשהשאר אינן בעלות תקציב קטן יותר באופן משמעותי מהיריבות שלהן, שנשארו מחוץ לליגת האלופות. גנט הבלגית היא המפתיעה ביותר מאחר שעלתה לשלב הבא עם תקציב קטן יותר משל שתי קבוצות שעקפה - ולנסיה וליון. בסך הכל, רוב הבתים הסתדרו, בדיוק כמו שנה שעברה, לפי תקציב הקבוצות. העשירה במקום הראשון, השנייה הכי עשירה במקום השני וכן הלאה.

קראו עוד בכלכליסט

מישל פלאטיני עם גביע האלופות. הפייר פליי שלו לא פיירי, צילום: איי פי מישל פלאטיני עם גביע האלופות. הפייר פליי שלו לא פיירי | צילום: איי פי מישל פלאטיני עם גביע האלופות. הפייר פליי שלו לא פיירי, צילום: איי פי

ב-KPMG, פירמת ראיית החשבון, בדקו את העניין מ-1999, אז ליגת האלופות התרחבה ל-32 קבוצות, שרבות מהן לא בהכרח אלופות. מאז 50% מהקבוצות שהעפילו לשלב הבתים היו קבוצות מה"טופ 5", 5 הליגות המובילות והעשירות בעולם - אנגליה, ספרד, גרמניה, צרפת ואיטליה. מאז ליגת האלופות נהפכה להרבה יותר פופולארית ומרוויחה אבל בעשור האחרון רק 10 קבוצות מחוץ לחמש הליגות הגדולות העפילו לשלב רבע הגמר. אף אחת מהקבוצות הללו לא העפילה לחצי הגמר.

בהשוואה לעשור הקודם (1995 עד 2005), 16 קבוצות מחוץ לטופ 5 העפילו לשלב רבע הגמר. 6 פעמים הן הגיעו לחצאי הגמר ופעמיים לגמר עצמו, כשבפורטו היתה הקבוצה האחרונה מחוץ לחמש הגדולות שזכתה בליגת האלופות.

השנה לא צפוי שינוי גדול בליגת האלופות, כשבעשור האחרון רק קבוצות עם תקציב של 200 מיליון יורו או יותר זכו בליגת האלופות. מלבד דורטמונד ואתלטיקו מדריד, גם כל הקבוצות שהעפילו לגמר היו בעלות תקציב של 200 מיליון יורו או טיפה פחות.

בפורמט של שני משחקים בשלב הנוק-אאוט, אין באמת סיכוי להפתעות מרעישות. קבוצה עשירה עשויה ליפול מדי פעם מול קבוצה עשירה פחות אבל בשני משחקים קשה יותר להפתיע. כן, יהיו קבוצות שיצליחו "להילחם מעל המשקל שלהן", ע"ע דורטמונד ואתלטיקו מדריד, אבל הן בדרך כלל תלויות במאמן מיוחד שמעניק להן ייחודיות סגנונית. באופן כמעט שיטתי הן נחלשות אחרי עונה מוצלחת בגלל שהקבוצות העשירות יותר מלקטות את השחקנים המוכשרים ביותר שלהן.

תקרת שכר היא כלי בלתי ישים באיחוד האירופי האולטרה קפיליסטי שאינו מאפשר כיום של מגביל הכנסה שכזה. הפייר פליי הפיננסי, שמחייב קבוצות לחיות על פי הכנסותיהן "הטבעיות", רק מגדיל את הפערים מאחר שהוא מונע השקעות חיצוניות בקבוצות עשירות פחות ומאפשר לקבוצות העשירות להוציא יותר כסף. וכך המגמה נמשכת ומתקצנת.

מס לאיזון תחרותי?

עכשיו, בואו נעבור לצד השני של האוקיינוס, שם לוס אנג'לס דודג'רס, מליגת הבייסבול של צפון אמריקה (MLB) תשלם 43.7 מיליון יורו מס יוקרה אחרי שסיימה את עונת 2015 עם התקציב הגדול בהיסטוריה של המשחק - 298.3 מיליון דולר. הדודג'רס הן אחת מארבע קבוצות שנאלצו לשלם "מס לאיזון תחרותי", צעד רגולוטרי של ליגת הבייסבול מ-2011, שמחייב קבוצות שמסיימות את העונה מעל תקציב שכר מסוים, לשלם מס לקבוצות אחרות בליגה. השנה רף מס היוקרה ב-MLB עמד על 189 מיליון דולר. קבוצות נוספות ששילמו מס יוקרה הן ניו יורק יאנקיז (26 מיליון דולר), בוסטון רד סוקס (1.87 מיליון דולר) וסן פרנסיסקו ג'איינטס (1.33 מיליון דולר).

מס היוקרה הזה, שיש לשלמו עד ה-21 בינואר, מתבסס על תקציבי השכר של קבוצות אחרות ופעולות אחרות שעושות הקבוצות.

אז הנה רעיון הרבה יותר טוב מהפייר פליי הפיננסי המיותר של אופ"א. במקום למנוע הוצאות יתר, מה שמעניק יתרון לקבוצות העשירות בכל מקרה, ה-MLB, ממסה את הקבוצות שהוציאו יותר מסכום מסוים על שכר ואז לוקחת את הכסף ומפזרת אותו בין קבוצות שלא בזבזו יתר על המידה. מה שמקטין פערים.

ב-MLB אין תקרת שכר, כמו בכדורגל האירופי, והמס לאיזון תחרותי הזה יכול לעבור בקלות באיחוד האירופי כחוק עבור תחרויות אופ"א (קבוצות שמוציאות מעל, נגיד, 150 מיליון יורו בשנה על משכורות ייאלצו לשלם מס יוקרה). זה רעיון טוב גם לשאר הליגות באירופה ובישראל), שסובלות בשנים האחרונות מפערים עצומים שנפתחים בין אלו שאין להם לאלו שיש להם.

ולכו תדעו, אולי אחרי יישום מס איזון תחרותי, תחזור טיפה תחרותיות לכדורגל האירופי.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
זה דווקא יהרוס את הקבוצות הקטנות טוטאלית
בוא נחשוב ביחד מה יקרה אם תהיה תקרה כזו? קבוצות קטנות לא יוכלו למכור שחקנים במחיר של 30-50 מיליון יורו נקודה סוף! כי יבואו המועדונים הגדולים ויגידו תראו העסקה הכוללת כוללת שכר, ככה שאתם לא יכולים לדפוק אותנו פעמיים, גם במס יוקרה וגם במחיר ההעברה. עכשיו היתה כתבה הרבה יותר רלבנטית והיא שכל שחקן יוכל לעבור ללא תשלום ההעברה כלשהו!!! כי זה פוגע בחופש העיסוק שלו - אז גם עם מס יוקרה הקבוצות הקטנות יתרסקו, ולא יוכלו להילחם בקבוצותך הגדולות. לפי דעתי הדרך היחידה היא לתת את תשלומי הטלוויזיה באופן הפוך - הקבוצה הגרועה ביותר תקבל את הנתח הגדול ביותר והטובה ביותר את הנתח הקטן ביותר - וכך יהיה לה יותר כסף להציע לשחקנים ולשמור עליהם. משהו כמו חוקי הדראפט באן בי איי - שהקבוצה הגרועה בוחרת ראשונה על מנת להתחזק.
אוסי  |  13.12.15
1.
מה שעושה את ההבדל זה הגלובליזציה
כל שחקן מעדיף לשחק בריאל, בברצלונה או באחת מגדולות היבשת ואם הם יציעו לו חוזה אפילו על אותו משקל כמו בקבוצה אחרת הוא יעבור אליהן. ההבדל זה שפעם הקבוצות הגדולות לא היו רואות את כל הכשרונות שגודלים, היום לכל ילד בן 9 שיודע להקפיץ כדור יש ערוץ יוטיוב עם כל הביצועים שלו. בקיצור מה שאני אומר זה שאם היה לי אופציה לשחק בהפועל חיפה או במכבי תל אביב זה לא היה הכסף שהיה מביא אותי למכבי...
ben  |  10.12.15