דו"ח טכנולוגי
ההאקרים הטובים דורשים העלאה בשכר
הרבה יותר משתלם להיות האקר "שחור", למאריסה מאייר יש שנה אחת להרוויח מיליארדים, וראש ה-FBI רוצה שחברות הטכנולוגיה יתחשבו בו
בחורים טובים מרוויחים פחות
מומחי אבטחה – כך מעדיפים האקרים לבנים לקרוא לעצמם. האקרים לבנים נמצאים בצד של הטובים, אלה שמשתמשים בכישרון שלהם לסייע לבני אדם במקום לדפוק אותם. אף אחד לא יודע כמה אנשים נמצאים בכל צד, אבל מטבע הדברים ההאקרים ה"שחורים" – בין אם הם חיים במרתף של ההורים ומנסים להפיל את המערכת או שהם מגיעים לעבודה במדים ותג והולכים לטפל במי שהוכרז כאויב האומה – מושכים הרבה יותר תשומת לב. הידיעה שמישהו פרץ למאגר מידע וגנב אותו תמיד תהיה מושכת יותר מהידיעה שגם היום לא קרה שום דבר כי מישהו עשה את עבודתו.
הבעיה היא שההאקרים ה"לבנים" מתחילים להתלונן שהם לא מקבלים שכר נאות. אומנם אין ממש נתונים רשמיים, אבל כנראה הרבה יותר משתלם להיות האקר "שחור." ולמרות שלא ברור על מה נשענת הטענה הזו, כדאי להתייחס אליה ברצינות. חלק ניכר מההאקרים הלבנים עובד על פי ממצא: הם מקבלים כסף טוב כשהם מזהים פרצה מסוכנת במיוחד, אבל בדרך כלל חיים מסכומים קטנים שמגיעים על מציאת מיני-ממצאים.
אם אפשר לשלם כמו שצריך לחברי דירקטוריון למיניהם, כדאי שנשלם גם להם. יש לנו מספיק צרות עם האקרים גם מבלי שהם יתחילו למשוך אליהם "האקרים לבנים" ממורמרים. תעלו להם את המשכורת, עשו לנו טובה.הספירה לאחור של מאריסה מאייר
המנכ"לית של יאהו ספגה אתמול מכה רצינית: חבר המנהלים של החברה דחה את תכניתה לשפר את החטיבה העסקית של החברה ולעשות ספין אוף למניות של עליבאבא, והורה על מסלול הפוך. הוא רוצה למכור את החטיבה העסקית ולהישאר עם האחזקות.
על פניה, ההחלטה הגיונית. אם יאהו תמכור את המניות היא תשלם סכום ענק במס. שווי העסקים שלה הוא, למרבה הפאדיחה, אפס. אם היא תמכור אותם, היא כנראה תוכל אפילו לקבל החזר מס – אחרי הכל, על חלק ניכר מהם היא שילמה יופי של כסף.
למאייר יש שנה להתארגן מחדש ולהביא את העסקים של יאהו למצב שבו הם שווים משהו. לחברה יש, בל נשכח, כמיליארד משתמשים. חבר המנהלים של יאהו לא מצליח להבין איך הגיעו למצב שבו המשתמשים האלה לא שווים משהו. הם חושבים שבתוך שנה יוכלו להביא את החברה למצב שבו כל משתמש שווה לה 10 דולר, זאת אומרת שהחברה כולה תהיה שווה 10 מיליארדים.
לא נראה שזה הולך לקרות. אם כל המנכ"לים של יאהו מאז 2007 עד היום לא הצליחו להעלות את הרווחים שלה, אין שום סיבה לחשוב שמאייר תצליח לעשות את זה דווקא בשנה בה היא עומדת לפני מכירה. אם כבר, סביר יותר לצפות שמשתמשי יאהו יתחילו להגר במהירות לשירותים אחרים. אחרי הכל, לך תדע אם הם יהיו שם עוד שנה וחצי.
החברה החדשה תקרא בשם אחר. יאהו עצמה? היא תהיה חברת אחזקות של מניות של עליבאבא. "מביך" לא מתחיל לתאר את זה. מצד שני, למאייר יש יופי של מצנח זהב.
אמריקה עוקבת בדריכות
מנהל ה-FBI, ג'יימס קומי, מהווה את ראש החנית של ממשל אובמה במאבק בהצפנה ובחברות הטכנולוגיה שמשתמשות בו. קומי מתלונן כבר שנים על כך שהשימוש בהצפנה מפריע לארגון שלו לפצח פשעים ודורש מחברות הטכנולוגיה לסייע לו באמצעות... הוא לא אומר את זה במילים מפורשות בדרך כלל, אבל הכוונה היא לדלתות אחוריות.
בשנה האחרונה, המאבק הזה עלה על שרטון. חברות עמק הסיליקון החלו, כל אחת בדרכה, לדחות את הדרישות הללו. אפל היתה הקולנית שבמתנגדות, והמנכ"ל שלה הבהיר שיצירת דלתות אחוריות בהצפנה לא מסייעת רק ל-FBI - היא מסייעת לכל האקר נבון מספיק ופוגעת בכולם.
קומי מנסה עכשיו זווית תקיפה אחרת. הוא מציין, מה שנכון, שלפני שנה חברות הטכנולוגיה יכלו לפרוץ את ההצפנה שלהן. עכשיו הן לא יכולות. הסיבה לכך, הוא אומר, איננה טכנולוגית; הטכנולוגיה לא השתנתה. מה שהשתנה הוא "המודל העסקי" של החברות.
קומי צודק. לפני שנה, אפל החזיקה במפתחות ההצפנה של המשתמשים. בהתאם, היא יכלה למסור אותם לרשויות. מאז היא שינתה את עמדתה: ההצפנה שלה שוב לא מאפשרת לה להחזיק במפתחות הללו, ובהתאם היא לא יכולה להסגיר אותם. זו לא בעיה טכנולוגית; זו החלטה עסקית של אפל.
אפילו החלטה עסקית מוצדקת. אם לקומי יש טענות, הוא מוזמן להפנות אותן לעצמו, קהילת המודיעין האמריקאית ריגלה בצורה חסרת תקדים (וחסרת תועלת) אחרי האזרחים שלה, והצדיקה את איסוף המידע באצטלת המלחמה בטרור. כשהטענות נבחנו לעומק, התברר שהמעקב הזה לא בלם ולו מתקפת טרור אחת.
בהתאם, אנחנו חוזרים 40 שנה אחורה, לעידן הגדול של פראנויה אנטי-ממשלתית בארה"ב אחרי תקופת ניקסון ו-ווטרגייט – פראנויה שפעם אחר פעם התבררה כמוצדקת. אם אתה מועל שיטתית באמונם של אזרחיך, אלה ירצו להתגונן מפניך. רוצה לשנות את זה? שנה את ההתנהלות שלך.
קצרצרים
1. אתמול (ד') דיווחנו על כך ששני אתרי טכנולוגיה טענו שזיהו את ממציא ביטקוין: וויירד וגיזמודו כתבו שהאיש מאחורי המטבע הדיגיטלי הוא אקדמאי אוסטרלי לא מוכר בשם קרייג סטיבן רייט. בוויירד היו זהירים מספיק כדי לסייג את הזיהוי באמירה שרייט הוא או הממציא (המכונה סאטושי נקאמוטו), או מישהו שערך הונאה מורכבת מאד כדי שייחשב ככזה. זמן קצר לאחר מכן, מסיבות שעדיין לא הובררו, המשטרה האוסטרלית פשטה על ביתו של רייט. אמש פרסם המגזין המקוון Motherboard ידיעה שממנה עולה שלפחות אחד הפריטים שקישרו את רייט לנקאמוטו – חתימתPGP – נראית כמזויפת. שני המפתחות שמופיעים בידיעות של וויירד וגיזמודו, טוען מאת'רבורד, לא יכלו להתקיים בתאריך שלכאורה נעשה בהם שימוש. נקווה שנדע יותר בקרוב.
2. בקיקסטארטר לוקחים ברצינות את סגירת פרויקט זאנו, שגייס מיליוני דולרים דרך מימון המון כדי לבנות מל"ט זעיר, ונסגר מבלי לספק את הסחורה. החברה הודיעה שהיא שכרה את שירותיו של עיתונאי כדי שיחקור מה קרה בפרויקט, מי היה אחראי למה, ואיזה שימוש נעשה בכל סנט. את הדו"ח שלו יגיש העיתונאי לקיקסטארטר, כדי שזו תברר איך אפשר להחזיר את הכסף לתומכים. לפני כשבוע שלחה קיקסטארטר מכתב תקיף ל-Torquing, החברה האחראית על זאנו, כדי להבהיר לה שיש לה מחויבות כלפי התורמים. יש להניח שהממצאים של העיתונאי, מארק האריס, ישמשו במידת הצורך גם לתביעה כנגד החברה.
3. הבנקים באוסטרליה לא מתלהבים לשתף פעולה עם מיזם התשלומים של אפל, Apple Pay. ויש להם סיבה טובה: לא רק שהמחירים של מוצרי אפל ביבשת בדרומית מופרזים כבר שנים, אפל גם הכריזה לאחרונה בקול תרועה רמה על כך שהיא מבצעת מהפכה בתחום התשלומים. הבעיה היא שהבנקים האוסטרלים כבר עשו אותה קודם. הם בנו מערכות לתשלום ללא צורך במגע והפיצו אפליקציות, ועכשיו רואים איך אפל עלולה לבטל את כל העבודה הקשה שלהם. אז, עד שאפל תציע להם הצעה שלא כדאי להם לסרב לה, הם לא משתפים איתה פעולה. לבנקים לא בוער שום דבר, ונציג שלהם אמר בתגובה שאפל מנסה להדחק לנישה בשוק שכבר תפוסה.
4. למיקרוסופט יש כלי אהוב על בלוגרים, לייב רייטר. הוא מאפשר להפעיל בלוג בקלות ולכתוב לשלל פלטפורמות בלוגים במאמץ מינימלי. הח"מ משתמש בו דרך קבע. אממה, מיקרוסופט הזניחה את הכלי הזה לאורך השנים. עכשיו היא עושה את הדבר הנכון, ופותחת את הקוד של האפליקציה לציבור. כעת יוכלו מתכנתים שאכפת להם להמשיך ולשדרג אותו. יפה.
5. מחקר מדעי מצא שהשימוש באיות תקני במסרונים מסמן אותך כאליטיסט צונן ומתנשא. אנשים שמסיימים מסרונים בנקודה נחשבים, משום מה, קרים ומרוחקים, בעוד שאנשים שמסיימים אותו בסימן קריאה – כלי שאמור לשמש לציון אירוע חריג עד אסון – נחשבים לעממיים, עמוקים ואוהבי אדם. קחו את האמוג'י שלכם ותעזבו את השפה שלי לבד, בבקשה. אתם ממילא לא יודעים להשתמש בה.
2 תגובות לכתיבת תגובה