אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דבקה בחברה הריאלית: נחמה רונן התפטרה מדירקטוריון בנק הפועלים צילום: ענר גרין

בלעדי לכלכליסט

דבקה בחברה הריאלית: נחמה רונן התפטרה מדירקטוריון בנק הפועלים

עיקר פרנסתה של רונן מגיע מכהונתה כיו"ר חברת מסופי המטען הציבורית ממן של משפחת לבנת וכלל תעשיות. עבור היקף משרה של 50% בממן עמדה עלות שכרה ב־2014 על 1.3 מיליון שקל

13.12.2015, 08:03 | גולן חזני

נחמה רונן התפטרה ביום חמישי מדירקטוריון בנק הפועלים, כך נודע ל"כלכליסט". הצעד הוא יוצא דופן בהתחשב בכך שהדירקטוריונים של הבנקים הם המבוקשים ביותר במשק, נוכח התגמול הגבוה והמעורבות כמעט בכל ענפי המשק.

ההתפטרות נכפתה על רונן בעקבות חוק הריכוזיות, שקובע כי דירקטור בתאגיד פיננסי לא יוכל לשמש גם כדירקטור בחברה ריאלית. ביום חמישי בחצות חל המועד האחרון למילוי ההוראה.

בניגוד לרונן, כמעט כל אלה שנאלצו לבחור בין כהונתם כדירקטורים בחברה פיננסית לריאלית העדיפו לדבוק באפשרות הראשונה. הדירקטורית האחרונה בהם, סבינה בירן, התפטרה מדירקטוריון שופרסל כדי להמשיך בכהונתה במזרחי טפחות.

נחמה רונן, צילום: אוראל כהן נחמה רונן | צילום: אוראל כהן נחמה רונן, צילום: אוראל כהן

רונן מכהנת כיו"ר פעילה בחברת מסופי המטען הציבורית ממן שבשליטת משפחת לבנת וכלל תעשיות של לן בלווטניק. הפעילות בממן מהווה את מקור הפרנסה העיקרי של רונן, והיא בחרה שלא לוותר עליו. עבור היקף משרה של 50% בממן עמדה עלות שכרה של רונן ב־2014 על 1.3 מיליון שקל. כמו כן, רונן משמשת כיו"ר תאגיד המיחזור אל"ה ב־50% משרה.

במכתב ההתפטרות שלה ליו"ר הבנק יאיר סרוסי ציינה רונן: "חברת ממן, שהנני מכהנת בה כיו"ר פעילה, נמצאת ברשימת הגופים המוגדרים כריאליים. החברה נכנסה לקטגוריה זו אך ורק כי היא מוחזקת בשרשור על ידי כלל תעשיות, שכן לא מתקיימים בממן אף לא אחד מהספים המגדירים חברה ריאלית. ניסיתי בחודשים האחרונים, עד אתמול, לשכנע את הרגולטורים לשקול החרגתי מהחוק, אך נכשלתי בניסיוני זה".

נראה כי הניסיון של רונן התבסס על כך שבחודש מרץ הקרוב אמורה להתעדכן רשימת החברות המוגדרות כתאגידים ריאליים הכפופים לחוק הריכוזיות, והיא ביקשה להמתין עד שיתבהר אם ממן אכן תישאר ברשימה.

על פי החוק, לדירקטור בבנק אין אפשרות לכהן בתפקיד כלשהו בחברה ריאלית, כולל תפקיד ניהולי כמו ראש אגף. זאת כדי למנוע מדירקטורים בבנקים להכניס שיקולים זרים הנוגעים, גם בעקיפין, לחברות ריאליות שבהן הם פועלים במקביל. עם זאת, מבקרי החוק במערכת הבנקאית טוענים כי הוא נולד כדי להזיז מקדמת הבמה אדם אחד — נוחי דנקנר. לטענתם, החוק יביא לכך שבדירקטוריונים של חברות הביטוח ושל הבנקים יכהנו רק אנשי אקדמיה וגימלאים של חברות ריאליות, ולא אנשי עסקים בעלי ראייה שעשויה לסייע לחברות.

מנחמה רונן לא נמסרה תגובה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות