אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה שאשלם? אני רק היבואן! צילום: חזי רגב

למה שאשלם? אני רק היבואן!

ביקרתם בחו"ל וזיהיתם מוצר טכנולוגי ייחודי שהולך להיות הטרנד הבא? הציעו לכם להיות מפיצים בתחום המזון? לפני שאתם מתחילים לייבא, כדאי להקפיד על כמה כללים

13.12.2015, 11:57 | עו"ד הראל פלג

לא פעם נדרש המפיץ לפצות עבור נזק גוף שנגרם כתוצאה מפגם במוצר שהוא מייבא, אף על פי שחוק האחריות למוצרים פגומים, קובע כי "יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שיצר". למרות העובדה שהיבואן מעולם לא חווה את תהליך פיתוח המוצר או היה שותף לתהליך ייצורו, על פי חוק, ייחשב היבואן כיצרן לכל דבר ועניין.

על מנת לממש את חלומכם ולייבא לארץ את "הלהיט הבא", עליכם לדאוג שברשותכם הסכם המכיל את כל הסוגיות החשובות בהתקשרות עם ספק. זכרו: הסכם הפצה למעשה קובע את מערכת היחסים העתידית בין הספק למפיץ ועל כן לא כדאי להקל בו ראש.

הסכם הפצה – הפרמטרים המרכזיים:

בלעדיות: שאלת הבלעדיות תעלה בפתח המשא ומתן עם הספק שהוא למעשה בעליו של המוצר.

בעוד שלכם כמפיצים חשוב לפעול בשוק בלעדי ללא מתחרים, הרי שלספק יש אינטרס מנוגד, והוא למנות מספר מפיצים על מנת להרחיב את פוטנציאל המכירות ככל האפשר.

בכדי לא למצוא את עצמכם מתחרים במפיצים נוספים וללא יכולת למקסם את התשואה בשוק הרלוונטי, עליכם להקפיד על הצגת פתרון הולם וישים, ולעמוד על קבלת הבלעדיות כתנאי להסכם. כמובן שתנאי בלעדיות אינו בבחינת "ייהרג ובל יעבור", במיוחד באותם מוצרים שאינם דורשים השקעה בשיווק אגרסיבי לשם החדרת המוצר לשוק.

תנאי מכר: הסכם הפצה מהווה בסיס להתנהלות בין הספק למפיץ. קיימת אופציית קונסיגנציה (משגור), לפיה המוצרים נשארים בבעלות הספק, גם לאחר שנתקבלו אצל המפיץ, ומועד התשלום עבור המוצרים מותנה במכירתם ללקוחותיו של המפיץ.

לחילופין, אופציית מכירה שנקבעת על פי הנחות מובנות בהסכם ומשמשת כבסיס לרכישת המוצרים ותמחורם על ידי המפיץ.

חשוב להגדיר נכונה את תנאי המכר. על מי החובה לבטח (ומאיזה שלב) ועל מי מוטלת האחריות במקרה של נזקים בעת המשלוח (INCOTERMS 2010). כמו כן, יש לתת את הדעת על מנגנון עדכון המחירים בהתאם למדדי העלויות, חומרי גלם או הפרשי מטבע.

מטענים ליבוא (ארכיון), צילום|: SHUTEERSTOCK מטענים ליבוא (ארכיון) | צילום|: SHUTEERSTOCK מטענים ליבוא (ארכיון), צילום|: SHUTEERSTOCK

בנוסף, יש להסכים על פרק זמן בו תתקיים בדיקה ראשונית של המוצר לאחר קבלתו וכן להבטיח לעצמכם זמן סביר לגילוי "פגם נסתר" שלא ניתן לגלותו בבדיקה הראשונית.

מנגנוני שיפוי: קיים בלבול בין נושא אחריות המוצר (WARRANTY) לבין חבות המוצר (PRODUCT LIABILITY). אחריות המוצר היא על טיב המוצר ומהווה התחייבות הספק/יצרן לתקן או לחליף את המוצר הפגום, ואילו חבות המוצר היא באחריותו הבלעדית של המפיץ, לנזקי רכוש או גוף שנגרמים כתוצאה משימוש במוצר. דוגמא לכך ניתן למצוא במקרה המפורסם של "פרשת רמדיה", משהתברר כי מזון תינוקות צמחי מתוצרת החברה הגרמנית "הומנה" שיובא לישראל על ידי "רמדיה", גרם ככל הנראה למחלות קשות ואף לתמותת תינוקות.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בפסק הדין שהובא בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אדם תבע חברה המייבאת שיש, בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מאלרגיה לחומרים מסוימים המצויים בשיש שקנה. בית המשפט קבע שיש לסמן מוצרים בהוראות שימוש מתאימות, ובאזהרה מפני הסיכונים שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש, והטיל על היבואן את האחריות לפיצוי הנפגע (ת"א 325/90 יהושע מנדיל נ` שיש אשדוד בע"מ).

הסכמי הפצה רבים כוללים נסיון לכלול תניות על הגבלת אחריות היצרן. הדרך המשפטית להתמודד עם מגבלות אלו היא על ידי עיגון מנגנוני שיפויף במסגרתם היצרן מתחייב לשפות את המפיץ במקרה של פיצוי שהאחרון נאלץ לשלם וכך להגביל בעזרתם נזקים עקיפים, בשילוב עם רכישת פוליסה מתאימה לביטוח חבות המוצר.

קניין רוחני: בדרך כלל הספק/יצרן משקיע משאבים רבים בפיתוח ובייצור המוצרים ולכן חובה עליו לדאוג שההסכם שברשותו יכלול סעיפים ותנאים שנועדו להגן על הקניין הרוחני שלו - פטנט, סימן מסחר, זכות יוצרים , על פי הנסיבות של כל מקרה לגופו.

תקופת ההסכם וסיומו: חשוב לקצוב את תקופת הסכם ההפצה באופן ברור, כמו גם את אופי הארכת ההסכם, קרי הארכה פסיבית (התחדשות אוטומטית) או הארכה אקטיבית (כפוף להודעת הצדדים באשר להמשך תקופת ההסכם).

חיוני מאוד לציין שורה של סיטואציות שבהתקיימן ניתן יהיה לסיים את ההסכם. בנוסף יש לציין שורה של מקרים שבהתקיימם ניתן לסיים את הסכם ההפצה לאלתר: למשל, במקרה של הפרת ההסכם, בין אם יסודית ובין אם לאו, כניסת אחד הצדדים לכינוס נכסים או פשיטת רגל ועוד.

תנאי שיפוט: חשוב לזכור כי במידה שפורץ סכסוך בין הצדדים, היצרן יתעקש כי מקום השיפוט יתקיים במגרש הביתי המתאים לו, ואילו המפיץ הישראלי ידרוש סעיף שיפוט בלעדי בישראל על פי החוק הישראלי.

הניסיון מלמד שקביעת מדינה שלישית ניטרלית יכולה להוות תמריץ לסיום הסכסוך בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, הכל בכפוף לניתוח האינטרסים והרגישויות העולות מהסכם ההפצה.

לסגור את כל הנקודות: בהיעדר הסכם הפצה, או כאשר הסכם ההפצה אינו "סוגר" היטב את כל הנקודות הרלבנטיות, יחול הדין הכללי או חוק המכר (טובין בינלאומי) מתוקף אמנת האו"ם בדבר מכר טובין בינלאומי אשר ישראל חתומה עליו.

מצב כזה אינו מומלץ, שכן הוא יוצר מורכבות חוסר ודאות, מה עוד שהוא עלול ליצוק תוכן אחר לכוונת הצדדים המקורית בהיבטי ההתקשרות ביניהם.

אי לכך, חשוב לערוך הסכם מקיף ובהיר, ולהתייחס בו לכל ההיבטים שהוזכרו כאן ולראות בהם תנאי הכרחי. ללא התייחסות כזאת, המפיץ ייוותר חשוף למכלול סיכונים והתחייבויות, דבר אשר עלול להפוך הזדמנות עסקית מוצלחת להרפתקה כושלת.

לפסקי הדין בעניין רמדיה:

* עו"ד הראל פלג עוסק בדיני חוזים ומסחר, קניין רוחני ותחומי משפט נוספים

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות