אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלן הראשי באוצר: הפער בשכר בין אקדמאים ללא גדול מב-OECD  צילום: שאטרסטוק

הכלכלן הראשי באוצר: הפער בשכר בין אקדמאים ללא גדול מב-OECD

בשנת 2013 היחס בין שכרו של עובד משכיל לזה של עובד שאינו משכיל עמד בישראל על כ-163% לעומת 160% ב-OECD

13.12.2015, 13:31 | עמרי מילמן

הפערים בין הכנסותיהם של המשכילים להכנסותיהם של הפחות-משכילים משמעותיים יותר בישראל ביחס ל-OECD. כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי יואל נווה, שפורסמה היום, בעקבות הדו"ח השנתי של ה-OECD הסוקר התפתחויות בתחום החינוך בקרב המדינות המפותחות ב-2014.

על פי הדו"ח, שכרם של עובדים משכילים גבוה יחסית לשכרו של עובד לא משכיל, בוגר חינוך תיכוני. כך, עולה מהדו"ח, בשנת 2013 היחס בין שכרו של עובד משכיל לזה של עובד שאינו משכיל עמד בישראל על כ-163% ואילו ב-OECD עמד על כ-160%.

מנגד, התשואה להשכלתם של בעלי חינוך יסודי בישראל נמוכה יחסית לממוצע ה-OECD ועומדת על 77% ביחס לשכרו של בעל השכלה תיכונית, לעומת הממוצע של ה-OECD שעומד על 84%. המשכילים בישראל משתתפים יותר בשוק העבודה ומובטלים פחות. הכלכלן הראשי מציין כי מבנה שוק העבודה בישראל והבדלים במערכת התמריצים, כלומר קצבאות שונות ומבנה מערכת המס, גורמים לשוני במגמות ההשתתפות בשוק העבודה בישראל ביחס ל- OECD.

מצד אחד הנתונים מצביעים על כך שההסתברות להשתתף בשוק העבודה עם השכלה גבוהה גדולה בהשוואה בינלאומית. כך למשל, שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה על תיכונית בישראל גבוה הן ביחס לאלו שאינם משכילים והן ביחס לממוצע ה- OECD ועמד על כ-85.1% בשנת 2013 לעומת 83% ב- OECD. מנגד, שיעורי ההשתתפות של בעלי השכלה תיכונית בישראל, נמוכים יחסית למדינות המפותחות ועומדים על 71.7% לעומת 73.5% ב-OECD. שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה יסודית עומד בארץ על 48.1% בלבד, בעוד שב-OECD בממוצע עומד על 54.7%.

יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, צילום: חיים צח יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר | צילום: חיים צח יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, צילום: חיים צח

עוד עולה בסקירה, כי שיעור האבטלה של בעלי השכלה הגבוהה בישראל נמוך ביחס לממוצע ב-OECD (מדובר ב-4% לעומת 5%), בדומה לבעלי השכלה ברמות הנמוכות יותר.

באוצר מציינים כי ככלל, שיעור האבטלה בישראל נמוך ביחס לממוצע המדינות המפותחות (בשנת 2014 עמד שיעור האבטלה בישראל על כ- 5% לעומת מדינות ה- OECD שם עמד שיעור זה על כ-7.3% בממוצע), מה שמשפיע על כל רמות ההשכלה.

עם זאת ניתן לראות כי שיעור האבטלה בקרב בעלי ההשכלה היסודית גבוה מהממוצע ועמד בשנה שעברה על 8%. שיעורי האבטלה לפי רמות ההשכלה לא השתנו משמעותית בשנים האחרונות בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה הן בישראל והן ב- OECD. עם זאת, בקרב בעלי

ההשכלה היסודית נרשמה בישראל ירידה בשיעור האבטלה בין 2012 ל- 2014, אז עמד על 10%. ירידה משמעותית יותר מזו שנרשמה בקרב מדינות ה- OECD.

באופן כללי עולה מהנתונים כי האוכלוסייה בישראל משכילה בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות. כך, בשנת 2014 קרוב ל-50% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים בישראל היו בעלי השכלה גבוהה. שיעור זה גבוה מממוצע מדינות ה- OECD שם השיעור המקביל עמד על כ- 36%.

שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל מוסיף לגדול לאורך זמן, אם כי בקצב איטי יותר. אי לכך, בעשור האחרון ניכרת מגמה של צמצום הפער בבעלי ההשכלה בין ישראל ל- OECD. כך, משנת 2005 גדל שיעורם של בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל בכ-4% ואילו בקרב מדינות ה- OECD גדל שיעור זה בממוצע בכ- 6%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות